תקדים מסוכן: גוגל גנבה מידע פרטי ולא תיענש

לא מזיק ברובו? שופטת פדרלית בארה"ב ביטלה תביעה ייצוגית שהוגשה נגד גוגל בנושא הפרת פרטיות חמורה. התובעים טענו שענקית החיפוש שתלה קבצי Cookies במחשבי משתמשי דפדפן אקספלורר של מיקרוסופט וספארי של אפל.

השופטת קבעה כי התובעים לא הצליחו להוכיח שמעשי של גוגל גרמו להם לנזק - מה שעשוי ליצור תקדים שבכוחו לסכן את פרטיות הגולשים בעתיד.

המידע נמכר למפרסמים

בפברואר 2012 התפרסמו  דיווחים שלפיהם החברה עקפה את הגדרות הפרטיות של הדפדפנים ושתלה קבצים גם במחשבי גולשים שהגדרותיהם אסרו זאת. בתביעה שהוגשה טענו התובעים כי גוגל ושתי חברות מדיה איתן עבודה "עבדו" על הדפדפנים במטרה להציג למשתמשים פרסומות ממוקדות שמבוססות על היסטוריית הגלישה שלהם.

בהחלטה שפרסמה לקראת סוף השבוע שעבר קבעה השופטת המחוזית שדנה בתביעה, סו רובינסון, כי הנתבעות אכן עקפו את הגדרות הדפדפנים ומכרו מידע אישי של משתמשים לחברות פרסום.

ואולם, היא הוסיפה כי התובעים לא הצליחו להוכיח כי סבלו מעצם העובדה שהמידע שלהם נאסף ונמכר, ודחתה את התביעה. החלטה של רובינסון התקבלה אחרי שתביעה נפרדת בפרשה זו, שאותה הגישה נציבות הסחר הפדרלית של ארה"ב, הסתיימה בהסכם פשרה במסגרתו שילמה גוגל 22.5 מיליון דולר מבלי להודות שפעלה שלא כשורה.

מגוגל נמסר בתגובה לוול סטריט ג'ורנל שהיא מרוצה מההחלטה. “הגנה על פרטיות ובטיחות המשתמשים שלנו נמצאת בראש סדר העדיפויות שלנו", הוסיפה החברה במשפט תמוה.

יד חופשית לגנבי המידע הפרטי

החלטת השופטת רובינסון צריכה להדליק אור אדום בקרב ארגוני הגנת הפרטיות ומשתמשים החרדים לפרטיותם, שכן משתמע ממנה שגם במקרים בהם אספה החברה מידע על משתמש בניגוד לרצונו ולהגדרותיו המפורשות, אין לזה מה לעשות נגד כך אלא אם יוכל להוכיח שנגרם לא נזק ממשי. היא קובעת, לכאורה, שעצם הפגיעה בפרטיות המשתמש והעברת המידע האישי של המשתמש לכל דכפין אין בה רע ולפיכך כמו נותנת יד חופשית לחברות לעשות כרצונן במידע הרגיש ביותר של משתמשיהן.

מדובר, לטעמי, בהחלטה מוטעה ושגויה מיסודה. ערכה של פרטיות לא תמיד יכול להימדד בערכים כספיים ולא כל פעם שנלקח ממשתמש מידע בניגוד לרצונו נגרם לו נזק כספי, אך הגנה על פרטיות צריכה להיות עקרון יסוד ללא קשר לנזק שנגרם. הזכות של אדם לקבוע מה יעשה במידע על חייו ומנהגיו צריכה להיות מוחלטת ואסור לתת פתח לחברות לעשות בו כרצונן, בפרט כאשר מדובר באסיפת מידע בסודיות לצורך יצירת רווח כספי בעבור אותה חברה בדמות מכירת פרסומות מותאמות אישית. יש לקוות שהתובעים יבחרו לערער על ההחלטה ולא יניחו לפסקה בעייתית זו להתקיים ללא מענה.