מבוא להכנסה מלימודים ברשת

עם יותר מ-5 מיליון סטודנטים רשומים ושיתוף פעולה עם יותר מ-90 אוניברסיטאות בעולם, אתר הלימודים המקוונים קורסרה (Coursera), שעלה לאוויר בסך הכל לפני כשנה וחצי, ממשיך לצמוח באופן מרשים.

עכשיו, לאחר שגם אתרים אחרים שמציעים קורסים אוניברסיטאיים דרך הרשת, כמו Edx ו-Udacity, מתחילים לצבור תאוצה, מחפשות הפועלות בענף מודל כלכלי שיאפשר להן להכניס מזומנים או לפחות לשמור על איזון כלכלי.

ללמוד מרחוק בלי להגיע לאוניברסיטה | צילום: shutterstock

לא רק אתרי הלימודים מנסים לפצח את מודל ההכנסות, אלא גם האוניברסיטאות שאת הקורסים שלהן הם מציעים. המודלים שמציעות האוניברסיטאות השונות מעידים בעיקר על הבלבול הרב השורר בתחום של הקורסים המקוונים. אם בעבר היו האוניברסיטאות השונות מסוגרות לחלוטין, הרי שהפס הרחב הפך במקרים רבים את הנוכחות הפיזית בכיתה למיותרת ופתח אפשרות להגיע למיליוני סטודנטים נוספים.

המהפיכה האקדמית האשה שקיבלה אתכם לסטנפורד באתר קורסרה, שהקימה פרופ' דפנה קולר, כבר רשומים יותר מ־3 מיליון אנשים, הלומדים דרך הרשת ב־338 קורסים מ־62 אוניברסיטאות יוקרתיות ברחבי העולם, מגישים עבודות ומבחנים, וזכאים להכרה רשמית בלימודיהם מאיר אורבך, 41 תגובותלכתבה המלאה

אחד הגופים שהבין את הפוטנציאל הזה, אך עדיין מחפש כיצד להניב ממנו הכנסות, הוא אוניברסיטת תל אביב, שנכנסה לאחרונה לשיתוף פעולה עם קורסרה ומציעה שלושה קורסים מקוונים: "עלייתה ונפילתה של ירושלים" שאליו נרשמו 15 אלף איש, "מה יודע הצמח" שאליו נרשמו 25 אלף איש וקורס "לידתו של המזרח התיכון המודרני" שיתחיל במרץ. גם האוניברסיטה העברית, שהיתה הגוף הישראלי הראשון ששיתף פעולה עם קורסרה, מציעה כמה קורסים מקוונים לצפייה דרך האתר.

פוטנציאל אקדמי וכלכלי

הבעיה המרכזית של האוניברסיטאות היא שהחברות שפועלות בתחום הלימודים המקוונים עצמן טרם גיבשו מודל עסקי ברור.

"מרבית החברות בתחום עדיין אינן יודעות איזה מודל כלכלי יצליח, והן פועלות כמו פייסבוק או אינסטגרם ומנסות לתפוס נתח שוק וכמות מספקת של תלמידים שלהן יוכלו להציע שירותים נוספים בתשלום", אמר ל"כלכליסט" יובל שרייבמן, מנכ"ל החברה הכלכלית של אוניברסיטת תל אביב.

יובל שרייבמן, מנכ"ל החברה הכלכלית של אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטה שמבקשת להעלות קורס לקורסרה נאלצת להוציא סכומים גבוהים כדי לתכנן ולהכין את הקורסים לשידור. לאחר שאוניברסיטת תל אביב נכנסה לקורסרה, היא הבינה שהכניסה לשם יקרה מאוד ובחרה לראות בפרויקט לא רק עניין אקדמי, שיביא אותה לקהל רחב יותר, אלא גם עסק בעל פוטנציאל כלכלי.

קורסרה עצמה גייסה עד היום כ-66 מיליון דולר משורה של משקיעים מובילים בעמק הסיליקון ובאקדמיה, אך טרם גיבשה מודל הכנסות ברור. פרופ' רענן ריין, סגן נשיא אוניברסיטת תל אביב, מודע לבתוליות של התחום ומסביר שלכן הופקד בידיה של החברה הכלכלית של האוניברסיטה. "הכניסה שלנו לקורסרה אינה רק פיילוט טכנולוגי וכלכלי, אלא מהווה גם חלק מבדיקה להיענות אנשי הסגל באוניברסיטה לצעד החדש שהשלכותיו עדיין אינן ברורות לחלוטין".

פרופ' רענן ריין, סגן נשיא אוניברסיטת תל אביב

"אנחנו מתכוונים לנסות כמה מודלים כלכליים שיאפשרו לנו לבחון לעומק את ההיתכנות הכלכלית של הלימוד המקוון", אמר. "חצינו רוביקון קשה מאוד עם הכניסה שלנו לתחום וההרצאות הראשונות שלנו שם. המודל החדש מאתגר את האוניברסיטאות ויוצר מתח עם המודל העסקי הקיים שלהן".

אחד החששות של אוניברסיטת תל אביב ואחרות אינו רק מפני הקושי ביישום הכלכלי של מודל הלימוד המקוון, אלא גם האפשרות שקורסי הווידאו יהוו איום מוחשי על עצם המבנה הקיים והמוכר של המוסדות האקדמיים. לדברי פרופ' ריין, האיום המיידי אינו דווקא על האוניברסיטאות.

"אנחנו שורדים מאז המאה ה־12 ומתאימים את עצמנו לכל תקופה, ולכן מוקדם להספיד את עצמנו. אני מאמין שמוסדות כמו אוניברסיטת תל־אביב שמחזיקים פעילות מחקר ענפה יתקיימו עוד שנים רבות. אם קיים איום, הוא דווקא על מוסדות קטנים אשר כל מהותם הוא העברת קורסים".

הצעד הראשון שעשו מרבית האתרים הפועלים בתחום הוא להציע אישורים ואסמכתאות בתשלום על סיום הקורס. בעיני שרייבמן הצעה של אישורים לסיום קורס מהווה פתח לאופציות כלכליות נוספות. "כיום הנושא של גמול השתלמות וקורסים בתחום טומן בחובו מיליארדים של דולרים בארה"ב ועוד הרבה יותר בעולם. אם הקורסים וההכשרות שנציע דרך קורסרה או בכל דרך אחרת יהפכו להיות כאלה המוכרים לגמול השתלמות, זהו פתח רחב להכנסה משמעותית עבורנו".

מוכרים ספרים לסטודנטים

אפשרות נוספת ששוקלת אוניברסיטת תל אביב היא להקים שיתופי פעולה עם הוצאות ספרים שיציעו רכישה של ספרי לימוד לקורסים המקוונים שלהן ואת ההכנסות יחלקו עם האוניברסיטה. "הוצאות הספרים ישמחו לקבל מקום נוסף שבו יוכלו להציע לקנות ספרי קורס או ספרים בתחומים קרובים אליו", אמר שרייבמן.

"האוניברסיטאות יודעות שכיום הן מציעות את מרכולתן למספר מוגבל של סטודנטים. באמצעות מגוון של קורסים ושינוי התמהיל של מה שאני מציע כיום אוכל ליצור קהל חדש שבאופן רגיל לא היה מגיע אל האוניברסיטאות". אפשרות נוספת שמציע שרייבמן היא קבלת תרומות למלגות מהסטודנטים. "אפשרות כזו אמנם לא תביא לנו הכנסה ישירה, אבל אם נציע לסטודנטים לתרום לקרנות ומלגות שונות, נוכל לראות האם יש להם בכלל רצון ופתיחות להוציא כספים".