אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פרשת הולילנד: עיריית ירושלים תובעת את היזמים ב-129 מיליון שקל צילום: צביקה טישלר

פרשת הולילנד: עיריית ירושלים תובעת את היזמים ב-129 מיליון שקל

בעירייה טוענים כי היזמים ובראשם הלל צ'רני הונו את העירייה בתשלום היטלי השבחה בפרויקט ובעירייה גילו זאת רק כעת במהלך המשפט המתנהל בימים אלה

14.10.2013, 12:07 | דותן לוי

יזמי הולילנד ובראשם הלל צ'רני יצטרכו להתמודד בקרוב במקביל למשפט הולילנד גם עם תביעה שתוגש נגדם לבית המשפט האזרחי. עיריית ירושלים הגישה היום (ב') תביעה בגובה 129 מיליון שקל לבית המשפט המחוזי בירושלים בטענה כי היזמים פעלו בדרכי תרמית כדי להביא להפחתה לא כשרה של היטל ההשבחה. העדויות לתרמית התגלו במהלך משפט הולילנד המתנהל בימים אלו.

קראו עוד בכלכליסט

בכתב התביעה שהוגש באמצעות עוה"ד אביתר קנולר, עמי ורוד ויניב בירנבאום ממשרד אפשטיין, קנולר נטען, כי בעת שיזמי פרויקט הולילנד ניהלו עם הוועדה משא ומתן לקראת הסכם לתשלום היטל השבחה מוסכם, הם פעלו בדרכי תרמית והונאה כאשר הסתירו ממנה במכוון מידע שהיה בידיהם. המידע המוסתר כלל הסכם אופציה למכירת הקרקע שהיה בתוקף באותה העת וכן דבר קיומם של הסכמות או משא ומתן מתקדם למכירה של הקרקע. היזמים לא הסתפקו בהסתרת המידע, אלא פעלו בדרך של תרמית והטעיה כאשר הציגו לוועדה המקומית לתכנון ובנייה מצגים כוזבים, הכוללים חוות דעת שמאית שקרית, המתייחסת לשיעור היטל ההשבחה שאמור להיות משולם ולמועד מימוש הקרקע הצפוי.

על פי הנטען בכתב התביעה, כתוצאה מפעולות ההסתרה והתרמית לוועדה שולם היטל השבחה בשיעור הנמוך בעשרות מיליוני שקלים מהסכום שהיה אמור להיות משולם. עובדות אלו התגלו לוועדה רק לאחר הגשת כתבי האישום בפרשת הולילנד.

פרויקט הולילנד, צילום: עמית שעל פרויקט הולילנד | צילום: עמית שעל פרויקט הולילנד, צילום: עמית שעל

לפי העירייה בעקבות אישור תוכנית הולילנד בשנת 1999 נשלחו ליזמי הולילנד דרישת תשלום היטל השבחה בסך של כ-155 מיליון שקל (כ- 38 מיליון דולר באותה העת). היטל השבחה מוטל מכוח חוק התכנון והבנייה עבור אישור תוכנית, מתן הקלה, או התרת שימוש חורג, המביא לעלייה בשווי המקרקעין. מנגד, הגישו היזמים, באישורו ובמעורבותו של הלל צ'רני שומה נמוכה מאוד העומדת על 1.1 מיליון דולר במטרה ליצור מצגי שווא ולהפחית את תשלום היטל ההשבחה שלא כדין. עוד הציגו היזמים כי תוכנית הולילנד תבוצע בשלבים על פני 12 שנים.

בהתאם להוראות חוק התכנון והבנייה והנוהג שהיה מקובל עד לשנת 2008, בעל מקרקעין והועדה המקומית יכלו להגיע להסכמה על שומת ההשבחה ואכן, הוועדה והיזמים תחת ניצוחו של צ'רני, ניהלו משא ומתן לצורך הגעה לשומת השבחה מוסכמת. בסופו של המשא ומתן נקבעה שומה מוסכמת בסך של 25 מיליון דולר. עוד נקבע כי במידה ויזמי הולילנד יקדימו וישלמו את השומה המוסכמת ב-16 תשלומים חודשיים, תהוון השומה ותעמוד על 20 מיליון דולר בלבד. שלושה חודשים בלבד לאחר חתימת הסכם היטל ההשבחה והשומה המוסכמת, ובעוד התשלומים משולמים, התקשרה הולילנד תיירות עם הולילנד פארק (בשמה הקודם אותה עת: אלונר) בהסכם למכירת הזכויות בכ-85% מהשווי הכולל של הנכס בתמורה ל-105 מיליון דולר, בתוספת מע"מ.

בעקבות הגשת כתב האישום בפרשת הולילנד החלו להתגלות לראשונה עובדות חדשות, מהן עולה, כי במהלך המו"מ לשומת השבחה מוסכמת והסכם היטל ההשבחה, הסתירו היזמים מהוועדה פרטים מהותיים במטרה להוליכה שולל ולהקטין משמעותית את תשלום היטל ההשבחה. בעירייה טוענים, כי גם מעדויות שניתנו במסגרת פרשת הולילנד, ובכללן עדותו של עד המדינה המנוח, שמואל דכנר, עולה כי היזמים הסתירו במכוון מידע מהותי לנושא היטל ההשבחה.

מתוך מסמכי פרשת הולילנד התגלה לוועדה לראשונה על קיומו של הסכם אופציה אשר נחתם כשנה לפני החתימה על הסכם המכר בין הולילנד תיירות לבין חברת קלדש, שהייתה בעלת מניות בהולילנד פארק. לפי ההסכם הסודי, לקלדש ניתנה האופציה לרכוש 25% מזכויות הבעלות במקרקעין תמורת סך של 25.25 מיליון דולר, בתוספת מע"מ, לא כולל היטל ההשבחה. באחד הסעיפים בהסכם האופציה, הוסכם כי במידה והיטל ההשבחה יעלה על סך של 35 מיליון דולר תוכל קלדש לבטל את ההסכם. כמו כן, הוסכם כי במידה והיטל ההשבחה יעלה על סכום זה, יהיה בידי הולילנד תיירות להחליט אם היא מוציאה את הפרויקט אל הפועל וכתוצאה מכך לבטל את הסכם האופציה. מהסכם האופציה עולה, כי לקלדש היה אינטרס משמעותי בהפחתת היטל ההשבחה, שכן במידה ושיעורו יעלה על 35 מיליון דולר, עשויה להיות לכך משמעות למימוש העסקה וכן היא הייתה אמורה לשאת במחציתו. מחשיפת ההסכם האופציה עולה, כי הסכם היטל ההשבחה בין הוועדה ליזמים נחתם בתוך תקופת האופציה, כאשר הסכם המכר התבצע בסופו של דבר, שלושה חודשים לאחר החתימה על היטל ההשבחה המוסכם.

עוד נטען, כי לו היה עומד בפני ועדת התכנון בזמן אמת מלוא המידע בדבר קיומו של הסכם האופציה, כמו גם בדבר קיומה של עסקה קיימת, הרי שהוועדה לא הייתה מנהלת משא ומתן ביחס לדרישתה המקורית לתשלום היטל השבחה בסך של כ-38 מיליון דולר. כך גם הוועדה לא הייתה מעניקה הנחת היוון בעבור הקדמת תשלום היטל ההשבחה, אם הייתה יודעת שמימוש קרוב של הסכם עומד על הפרק. לכן, תובעת הוועדה באמצעות עוה"ד אביתר קנולר, עמי ורוד ויניב בירנבאום ממשרד אפשטיין, קנולר את הפרשי היטל ההשבחה המקורי לעומת זה ששולם, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

עו"ד אמנון מרחב, היועץ המשפטי של עיריית ירושלים: "עיריית ירושלים נלחמת בכל גילוי של שחיתות או ניסיון להונות את העירייה ואת תושבי העיר. מיד כאשר גילינו כי בוצעה תרמית בהיטל ההשבחה כדי לגזול כספים שצריכים היו להגיע לקופה הציבורית פעלנו מידית כדי לוודא שהכספים יוחזרו לתושבי העיר. אנחנו מעריכים כי בית המשפט יתייחס לתביעה בחומרה ויורה ליזמים להשיב את הכסף לקופה הציבורית."

תגיות