אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ועדת השרים שהיתה אמורה לאשר את הפרטת תעש - בוטלה צילום: עמית שעל

ועדת השרים שהיתה אמורה לאשר את הפרטת תעש - בוטלה

דחיית הוועדה, שהיתה אמורה להתכנס מחר, היא על רקע אילוצים טכניים, אך כנראה שגם אי ההסכמה בין משרד האוצר ומשרד הביטחון על אופן מימון הליך ההפרטה של תעש תרמו לדחייה

14.10.2013, 17:01 | גיל קליאן

הליך הפרטת תעש – שנמשך בשלבים שונים כבר יותר מעשור – מתעכב שוב. ועדת השרים לענייני הפרטה שהיתה אמורה לאשר מחר (ג') את המתווה ההפרטה, בוטלה. נראה כי דחיית הוועדה היא על רקע אילוצים טכניים, אך נראה כי לאילוצים אלה תרמה גם העובדה שבינתיים משרד האוצר ומשרד הביטחון לא מצליחים להגיע להסכמות על אופן מימון הליך ההפרטה של תעש. נכון לעכשיו טרם נקבע מועד חדש לאישור הפרטת תעש בוועדת השרים.

קראו עוד בכלכליסט

המחלוקות העיקריות על מתווה ההפרטה הן בין משרד האוצר למשרד הביטחון, לאור נסיגת משרד הביטחון מהתחייבויות העבר להיקף רכישות מינימום מתעש המופרטת. לפי התכנון המקורי, משרד הביטחון היה אמור לבצע הזמנות של ציוד בכמיליארד שקל בשנה מתעש לתקופה של 5 שנים. כעת, מדובר על היקף של 500-600 מיליון שקל בשנה בלבד, כאשר מספר שנות ההתחייבות אינו ידוע. נסיגה זו מעמידה את מהלך ההפרטה בסימן שאלה – שכן מימון ההליך היה אמור להגיע בין השאר באמצעות תשלומי משרד הביטחון לתעש.

מפעל של תעש, צילום: עמית שעל מפעל של תעש | צילום: עמית שעל מפעל של תעש, צילום: עמית שעל

סוגיות נוספות שעוד צריכות להיסגר, אך נראה כי אינן מהותיות לאישור בוועדת השרים, הן השאלה האם יחידת גבעון המסווגת שתופרד מתעש ותוכנס תחת משרד הביטחון, תיקלט כיחידת סמך או כחברה ממשלתית. סוגיה נוספת היא הבטחת זכויות העובדים בגבעון והאם היחידה תוכל להתחרות בתעש. כמו כן, בעוד מסמך ההפרטה הראשוני של האוצר ציין כמות של 1,050 עובדים שייפרשו מתעש בהליך התייעלות אחרי תחילת הליך ההפרטה, נראה כי מצבת זו צפויה לעלות ולהגיע אף ל-1,150 עובדים, בין השאר עקב קשיי המימון מצד משרד הביטחון.

למרות שהליך ההפרטה עוד לא יצא לדרך וייתכן כי יתקע שוב, כמו כל ניסיונות ההפרטה של החברה עד כה, מספר המתעניינים בחברה גדול – ממבטח שמיר של מאיר שמיר ועד אהוד ברק והמיליארדר האמריקאי איירה רנרט. גם סמי קצב, הפעיל בתעשיות הביטחוניות, אמור להתמודד וכך גם יו"ר תעש לשעבר אריה מזרחי. גורם נוסף שעשוי להשתתף הוא חברת אלביט מערכות שזקוקה לשם כך לאישור הממונה על הגבלים עסקיים.

עלות הפרטת תעש למשלם המיסים עומדת על כ-4.6 מיליארד שקל, על פי המתווה הראשוני של האוצר. עלות זו מורכבת מהלוואות מדינה בגובה 2.3 מיליארד שקל שקיבלה תעש על מנת שלא תקרוס פינסית – הלוואות שאין ביכולתה להחזיר, והמדינה תיאלץ למחוק. בנוסף, 2.3 מיליארד שקל נוספים יושקעו בעלויות פרישת העובדים, טיהור הקרקע המזוהמת עליה יושבת תעש ברמת השרון והכשרתה לבניית דירות, וכן כיסוי הגרעונות התזרימיים של החברה עד מכירתה.

אותו מסמך של האוצר העריך כי תעש תימכר בסכום של עד מיליארד שקל – אך בסביבת תעש רואים הערכה זו כנמוכה, ומאמינים כי החברה יכולה להימכר תמורת 2-3 מיליארד שקל.

תהליך ההפרטה שך תעש החל עוד לפני אוגוסט 2005, אז פרסמה רשות החברות מודעה להגשת הצעות לרכישת החברה. לאותה הפרטה קדמו מאבקים קשים עם העובדים, שכללו גם התפרצות והתפרעויות בתוך לשכת המנכ"ל דאז. כבר אז סבלה החברה מקשיים תזרימים קשים, ועיכבה תשלומים לספקים ועובדים לא אחת. אותה תוכנית הפרטה לא מומשה בסופו של דבר. ב־2007 החלה להתגבש בממשלה תוכנית חדשה: מכירת תעש לרפאל. גם גיבוש תוכנית זו נמרח לאורך שנים, עד שבשנת 2011 קיבלה הממשלה החלטה על ביצוע המכירה ופיטורי 1,000 עובדים. לבסוף התמסמסה גם תוכנית זו ללא ביצוע. כל אותה העת ועד היום המשיכה החברה להיות מונשמת מכספי מדינה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
תכניות הבראה - למה לא הצליחו ?
מאז 1990 היו בתעש כ-6 תכניות הבראה, שבכל אחת היו פיטורים של אלפי עובדים. סה"כ הוצאו לפנסיה ופוטרו מאז מעל 10,000 עובדים. בכל זאת לא הצליחו המנהלים וכוכבי הכלכלה למיניהם שהונחתו ע"י משרד הבטחון והאוצר להבריא את החברה. מה זה אומר ? שהוצאת עובדים מהחברה ומינוי מנהלים (יו"רים, מנכ"לים, מנהלי מפעלים) שהם חברים של מישהו וחסרי ידע ויכולת - אינם הפתרון ! גם הפרטה לא תעזור, כי אלה אותם עובדים, אותו שכר, אותו שוק ואותם מוצרים. צריך לשנות את המחשבות הרגילות ולמצוא פתרונות אמיתיים. בתעש יש יכולת רבה, שאינה באה לידי מיצוי עקב התנהלות מרושעת של ההנהלה בעיקר נגד העובדים החשובים ביותר שלה: מרכזי הידע, המדענים והמפתחים. ההנהלה גזלה את כספם לאורך 18 שנה, ויש לקוות שבית המשפט העליון יטה אוזן לעתירה העומדת לפתחו בנושא, ויפסוק לפי ההגיון הפשוט, הצדק והאמת, ולא לפי השקרים והעמדות הפנים שהלעיטו המדינה וההנהלה את בתי הדין לעבודה.
חיים  |  15.10.13