ליבוביץ' יצא משמן בזמן, ואתם? סביר להניח שלא

אתמול התממש הסיוט הגדול של משקיעי שמן נפט וגז כשהם ראו איך שווי מניותיהם מתאפס עם צלילת המניה במסחר ב־86%. החברה שהונפקה בנובמבר 2011 לפי שווי שוק של 700 מיליון שקל, ננעלה בתום המסחר אתמול בשווי של 60 מיליון שקל בלבד. כנראה שרק ענני הגז שנותרו בקידוח ים 3 תמכו בשווי הנוכחי.

משקיעים רבים וטובים נשבו בחלומות שתדלקה הנהלת שמן, בראשות המנכ"ל יוסי לוי מאז קיבלה רישיון חיפוש נפט בחופיה של אשדוד בסוף 2010. לוי והיו"ר גבי אשכנזי ידעו להפיח במשקיעי החברה תקווה באמצעות סיסמאות של "עצמאות אנרגטית" לישראל וקניית התחושה שצינור הנפט לבית הזיקוק באשדוד עוד רגע מחובר.

לחלום שני עשורים

קידוח ים 3 שהוגדר ביום ראשון האחרון כקידוח יבש (Dry Hole) נעשה ברישיון שמן. בסוף שנות השמונים בוצעו ברישיון (כשעוד נקרא מד־אשדוד) שני קידוחי ניסיון. הקידוח בים 1 שבוצע ב־1989 ננטש עקב בעיות טכניות. בקידוח השני שנעשה בין השנים 1989 ו־1990 באתר ים 2, הגיע המקדח לשכבת המטרה ומצא בה נפט, אולם בשל העובדה שהציוד לא היה מותאם ללחצים ולטמפרטורות הגבוהות שהיו בעומק האדמה, הופסקו מבחני ההפקה בו לאחר זמן קצר והקידוח ננטש לשנים רבות.

בפברואר 2010 הוענק רישיון שמן שמכיל את מבני ים ובראבו לחברת ACC, שבשליטת איש העסקים החרדי חיים ליבוביץ'.בהמשך צירף אליו ייבוביץ', בחלקים שווים, את בעלי השליטה דאז בחברת מנופים פיננסים הבורסאית, ג'קי בן זקן ואברהם נניקשווילי.

"אשדוד באבל. זה יום הכיפורים של הענף" כך סיכם אחד המשקיעים את קריסת מניית שמן נפט וגז. על פי ההערכות, ענף חיפושי הנפט יסבול מנטישה של רישיונות ליאור גוטמן, 2 תגובותלכתבה המלאה

השניים העבירו מחצית מאחזקותיהם לידי החברה הציבורית. לתפקיד מנכ"ל שמן מונה יוסי לוי, לשעבר מנכ"ל ישראמקו, שהחזיקה בעבר ברישיון החיפושים.

לוי, מהוותיקים בתעשיית חיפושי הנפט והגז בישראל, הכיר את מד־אשדוד היטב וידע לפתח את ציפיות המשקיעים. באוגוסט 2011, לפני ההנפקה לציבור, ערכה החברה הנפקה פרטית לאנשי עסקים וחברות ישראליות, שמהם גייסה 185 מיליון שקל לפי שווי של לא פחות מ־1.8 מיליארד שקל לרישיון. הגיוס היה מותנה, ובמועד ההנפקה לציבור זכו המשקיעים המקוריים לפיצוי במניות ואופציות. בין הדמויות הבולטות שהשתתפו היו אלי ברקת, רעיה שטראוס, אלי יהב, דני רימוני ויגאל דמרי. כל אחד השקיע טרם ההנפקה בין 3 ל־8 מיליון שקל.

יוסי לוי וגבי אשכנזי באסדת הקידוח של שמן | צילום: שי סלינס

שמן התקדמה במהירות והשלימה בנובמבר הנפקה לציבור בבורסה בתל אביב וגייסה 120 מיליון שקל לפי שווי של 700 מיליון שקל לרישיון. החברה התקדמה במהירות להשלמת הסקרים הסיסמייםובאלו שבוצעו לפני הקידוח הנוכחי, העריכה חברת המחקר האמריקנית NSAI כי במבנה ים יש רזרבות בהיקף של 120 מיליון חביות נפט (P50).על פי הסקר הסיסמי המוקדם, היה גם סיכוי של 36% למציאת רזרבות גז טבעי בהיקף של 1.8 TCF.

במועד הנפקתה של שמן העריכה החברה כי עלות הקידוח, כולל מבחני ההפקה (התקציב המשוער), תעמוד על 85 מיליון דולר. התקציב הלך ותפח במהלך התקופה, כשלבסוף היתה עלות הקידוח הכושל 175 מיליון דולר. על אף הזינוק בתקציב, המשקיעים נותרו מלאי תקווה אחרי שפרסמה שמן בסוף אוגוסט האחרון כי בקידוח נמצאו "סימני נפט משמעותיים". הודעה זו הספיקה לחברה לגייס ביישורת האחרונה עוד 30 מיליון שקל ממשקיעים, ביניהם אלטשולר שחם וילין לפידות. המשקיעים הוכו בתדהמה ביום ראשון בערב כשהחברה הודיעה שלא נמצאה טיפת נפט בקידוח. לוי ואשכנזי, בשיחה עם עיתונאים בעקבות הדיווח, הצהירו על תחושת "אכזבה", וכי החברה "תמשיך הלאה".

הדיווח הקצר והלקוני הפתיע במיוחד על רק אופיו של המנכ"ל לוי, שידוע כאיש שלא חוסך את ביקורתו מהמתחרים בענף. מעניין להיזכר בדבריו של לוי בכובעו הקודם כמנכ"ל ישראמקו. באסיפת בעלי מניות של ישראמקו בספטמבר 2010 יצא לוי חוצץ נגד התנהלותה באותה העת של גבעות עולם, שהוציאה דיווחים רבים לבורסה שתרמו לעליות במניה. באותה אסיפה אמר לוי כי "אני לא מפרסם את כל הדו"חות והשטויות כמוהם לפני שראיתי נפט". כיום משקיעיה של שמן בניהולו עלולים לחלוק על אמירה זו.

ציבור לוקח סיכונים

בניגוד לשותפויות הגז שבשליטת יצחק תשובה שמצאו גז ונהנות מאחזקות מוסדיות מהותיות, המחזיק (והמפסיד) הגדול בשמן הוא הציבור ב־73% במניות החברה. אך אחזקת הציבור לא מסתיימת במניות שמן, הציבור מחזיק גם ב־71.4% יחידות ההשתתפות של זרח (שמחזיקה ב־7.15% מרישיון שמן), ב־16.24% מחברת צמיחה שבשליטת ירון ייני (5% מהקידוח), וב50% מגרינסטון (מחזיקה בצמיחה ב־83.7%). סך הכל מחזיק הציבור ב־63% מרישיון הקידוח עצמו, אחזקות שהסתכמו לפני הירידות של אתמול ב־430 מיליון שקל שנמחקו כמעט כולן. המוסדיים ברובם הדירו רגליהם מהמניה — נכון לסוף יולי כלל החזקת קרנות הנאמנות בשמן הסתכמה ב־26 מיליון שקל בלבד.

אף שמרבית שמן הוחזקה על ידי הציבור, מרגיע מעט אושר טובול, מנכ"ל מיטב דש טרייד, את הרוחות ומסביר: "המשקיע הממוצע זה לקוחות ספקולנטים, לא הציבור הרגיל. הרבה משקיעים שהם סוחרי יום, הם אלו שהתלבשו על המניה. המשקיע הממוצע של שמן זה ספקולנט שמחפש ריגושים, זה לא גברת כהן מחדרה. אחזקות המוסדיים קטנות, והמניות מפוזרות בציבור, בקרב משקיעים שמודעים לסיכון שהם לוקחים". העובדה שלא היו מחזיקים מוסדיים גדולים מנעה גם מהיכולת של משקיעים לבצע מכירות חסר (שורט) מהותי על הנייר. נכון לסוף השבוע האחרון, יתרת השורט על הנייר הסתכמה ב־7.4 מיליון מניות, בשווי של כ־7.8 מיליון שקל. אחת מהסיבות לכך היא משום שאין בבורסה מאגר השאלות מסודר שמאפשר שורט וכדי לבצע אחד יש צורך לקבל השאלה ממחזיקים גדולים שעל פי רוב הינם הגופים המוסדיים. היעדר המוסדיים מנע בפועל פתיחת יתרת שורט מהותית בשמן.

מצעד המפסידים

מעבר לציבור המפסיד הפרטי הגדול ביותר הוא אברהם נניקשווילי שהאמין בקידוח מתחילתו. נניקשווילי מחזיק כיום ב־9.1% ממניות חברת שמן ששווי השוק שלהן טרם הצניחה עמד על 48.3 מיליון שקל. בנוסף מחזיק ננקשווילי ב־31% ממניות חברת מנופים פיננסים המחזיקה 7.5% בשמן — כך ששווי החשיפה שלו לקידוח עמד על כ־61 מיליון שקל

יחד עם ננקשווילי ניצב ג'קי בן זקן שמחזיק ב־9% ממניות שמן. דרך מנופים ספג את הנפילה גם מרכוס וובר מאיי.אס.טי.סי שנטלה את השליטה במנופים (מחזיקה ב־49%) מידי בן זקן וחשופה להפסד של 19.6 מיליון שקל. מפסידה נוספת היא כמובן מפעילת הקידוח שמחזיקה ב־10%.

לאורך חייה של שמן הצטרפו משקיעים נוספים להרפתקה. לדוגמה, נתן חץ, מבעלי השליטה באדן אנרגיה, שרכשה במקור אחזקה ב־22 מיליון שקל, ונותרה בסוף עם 2.7% מהמניות בשווי של 14 מיליון שקל בלבד. וירון ייני, סוחר השלדים בורסאיים שחשוף לקידוח דרך אחזקתו באולטרה אקוויטי (4.37%) שמחזיקה בגרינסטון וחשופה להפסד של 21.3 מיליון שקל.

מי שכן יצא בזמן, היה חיים ליבוביץ' שהתחיל את החגיגה הנוכחית בקידוח. ליבוביץ' מכר את מרבית אחזקתו בשמן, 17.8% לשותפיו בן זקן, נניקשווילי, אדן אנרגיה ואחרים לפני שנה בדיוק בתמורה ל־77 מיליון שקל.