אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מי אנחנו? מה אנחנו רוצים? צילום: איי אף פי

מי אנחנו? מה אנחנו רוצים?

התאחדות הכדורגל בישראל עדיין לא עונה על השאלות החשובות באמת

15.10.2013, 10:19 | אוריאל דסקל

קמפיין מוקדמות מונדיאל 2014 מסתיים היום. לכאורה מדובר בקמפיין שבו נבחרת ישראל השיגה את המטרה שלה: מקום שלישי. קשה לבקש יותר בשורה התחתונה. ובכל זאת, הקמפיין מותיר הרבה שאלות פתוחות.

קראו עוד בכלכליסט

1. האם אלי גוטמן צריך להמשיך?

אלי גוטמן אימן את נבחרת ישראל בעשרה משחקים רשמיים. אם היו מפטרים אותו מהקבוצה אחרי עשרה משחקים, אז הביקורות על בעליה היו בלתי מתפשרות, מאחר שאלי גוטמן צריך זמן כדי להנחיל את השיטה, ודרכי העבודה שלו ועשרה משחקים — לא מספיקים לזה. גם קמפיין נוסף עלול לא להספיק. ואולם, ברגע שיהיו שחקנים שעברו איתו 20–30 משחקים, אז נוכל לראות את הדרך שהוא רוצה להנחיל. גוטמן מאמן דידקטי שצריך זמן כדי שהקבוצות שלו ישחקו כמו שהוא רוצה. בהתאחדות לכדורגל יודעים זאת, ולכן אין שום סיבה מקצועית שלא ימשיכו איתו. ייתכן שהוא עצמו לא רוצה להמשיך.

אלי גוטמן. אולי הדינמיקה של כל קמפיין נובעת מכך שמאמן חתום רק על קמפיין אחד?, צילום: אתר ההתאחדות לכדורגל אלי גוטמן. אולי הדינמיקה של כל קמפיין נובעת מכך שמאמן חתום רק על קמפיין אחד? | צילום: אתר ההתאחדות לכדורגל אלי גוטמן. אולי הדינמיקה של כל קמפיין נובעת מכך שמאמן חתום רק על קמפיין אחד?, צילום: אתר ההתאחדות לכדורגל

2. פסיכולוגיה או טכניקה?

נבחרת ישראל לא מנצחת כשהיא חייבת לנצח. רק במשחק אחד מתוך 18 משחקים קובעים השיגה הנבחרת את התוצאה שהיתה צריכה כדי להמשיך לפלייאוף או לטורניר גדול. גם בקמפיין הנוכחי, במשחקים שהנבחרת היתה צריכה לנצח בהם, היא כשלה. בקיצור, כשמשחקים פוקר על בייגלה, קל הרבה יותר לזכות בכל הקופה, אבל כשהכסף על השולחן, רק הילדים הגדולים עומדים בלחץ. זה מתחבר לתיאוריית הקהל של רוברט זיונק, הפסיכולוג האמריקאי. בקצרה, לפי התאוריה שלו, ספורטאי בעל יכולות טכניות גבוהות עושה את הפעולות שלו טוב יותר כשיש סביבו קהל (כלומר לחץ וציפיות). עם זאת, שחקן שאינו מצוין מבחינה טכנית יתקשה לעמוד בלחץ וייכשל בנוכחות קהל. המסקנה היא שנבחרת ישראל כושלת ברגעי הלחץ, משום ששחקניה לא טובים מספיק מבחינת יכולת טכנית. זה לא קשור לנבחרת כמו שזה קשור לבסיס השחקנים העלוב שקיים בישראל. בישראל יש פחות שחקנים ומועדונים מאשר ברוב המדינות בעולם. זה עניין תשתיתי. ולא מדובר רק בתשתית פיזית, אלא בעיקר בתשתית אנושית.

3. מה הסגנון שלנו?

לעתים קרובות מתחילים הקמפיינים בהשפלה לאיזו קרואטיה או רוסיה, ואז בשאר המשחקים מסתגרים רק כדי לא לחטוף. על ניצחון אי אפשר לחשוב כשיושבים בבונקר ומקווים לטוב. הקמפיינים של הנבחרת נראים דומים כל כך בגלל הדינמיקה הזאת, שאולי נוצרת מפני שמחתימים את המאמן רק לקדנציה אחת ואולי משום שאין לנבחרת ישראל סגנון שהיא שואפת לשחק בו. שאלה: מה השיטה העדיפה על הישראלים — האם יש שאיפה שהנבחרת תשחק בצורה כלשהי או שמתמקדים רק בשורה התחתונה? כי התמקדות בשורה התחתונה לא הניבה תוצאות כבר 40 שנה פלוס. בבלגיה, למשל, החליטו כחלק מרפורמה מקיפה במחלקות הנוער במדינה שכל קבוצה תשחק 4-3-3 במחלקות הנוער כדי שהשחקנים ילמדו את השיטה של הנבחרת. את השיטה הזאת לא מנחיל המאמן הלאומי, אלא האגף המקצועי של ההתאחדות — אגף שלא באמת קיים בהתאחדות הישראלית לכדורגל, מאחר שהיו"ר אבי לוזון רואה את עצמו כ"סמכות המקצועית העליונה".

אצטדיון רמת גן. אסור שיהיה הבית של נבחרת ישראל, צילום: יריב כץ אצטדיון רמת גן. אסור שיהיה הבית של נבחרת ישראל | צילום: יריב כץ אצטדיון רמת גן. אסור שיהיה הבית של נבחרת ישראל, צילום: יריב כץ

4. רמת גן. למה?

ב־19.9.2010 כינסה ההתאחדות לכדורגל מסיבת עיתונאים, ובה הודיעה ש"פרויקט האצטדיון הלאומי ברמת גן יוצא לדרך". הזמן שהוקצה להקמת האצטדיון החדש היה שש שנים, ועלותו 900 מיליון שקל. ובכן, יותר משלוש שנים עברו ולא נראה שאצטדיון יקום בשלוש השנים הבאות. צבי בר, ראש העיר שדחף לפרויקט, עזב והטוטו אמר שלא יתמוך בבניית אצטדיון לאומי. וכך נותר אחד מהאצטדיונים הגרועים בעולם כבית של הנבחרת. את הקמפיין הבא מתחילים כשבירושלים יש את טדי המחודש ובחיפה יש אצטדיון מודרני. הנבחרת לא צריכה לשחק יותר ברמת גן. בהתאחדות ישכילו להפנים זאת?

5. מה עם השיווק?

נחזור לנבחרת בלגיה, שכרגע היא הדוגמה הטובה ביותר לשיקום מעמד הנבחרת. במשך שנים הפנו אוהדי הכדורגל הבלגים כתף קרה לנבחרת הבלגית מסיבות רבות שלא קשורות רק לכדורגל. בהתאחדות הבלגית הבינו בקמפיין הנוכחי שצריך לחבר את הנבחרת מחדש לאוהדים והשקיעו במערך שיווק אינטרנטי מרהיב. התוצאה היתה שהבלגים הציפו את הרשת בצילומים מאימונים, בראיונות מיוחדים עם שחקנים, בקליפים שונים ועוד. מה זה ראיונות מיוחדים? למשל להושיב את ארבעת הכוכבים הגדולים של הנבחרת ולשאול אותם שאלות אישיות ומעניינות על הנבחרת, כגון "מי אוכל הכי הרבה", "מי הכי טוב עם בחורות" וכו'. מעניין וחמוד. השוס העיקרי של הקמפיין האינטרנטי הזה היה פתיחת אימוני הנבחרת לדרישות הקהל. בסקר שאלו את האוהדים מה הם רוצים ששחקני הנבחרת יעשו באימון. למשל, לשחק בחליפות סומו, להתפלש בצבעי הלאום, לעשות טורנירי פלייסטיישן נגד ילדים בכיתה ה', לאמן את נבחרת הנערות או להגיע לבתים של אנשים עם פרחים ושוקולדים. הכל צולם והועלה ליוטיוב. זה גרר תגובות של אוהדים ויצר באזז סביב הנבחרת. אצלנו, כמו הנבחרת, גם ההתאחדות לכדורגל לא בדיוק מציגה יצירתיות או יוזמה בכל הנוגע לשיווק, וזה חבל.

כריסטיאנו רונלדו נגד ישראל. כשצריך לנצח הנבחרת נחנקת, צילום: אי פי איי כריסטיאנו רונלדו נגד ישראל. כשצריך לנצח הנבחרת נחנקת | צילום: אי פי איי כריסטיאנו רונלדו נגד ישראל. כשצריך לנצח הנבחרת נחנקת, צילום: אי פי איי

6. מה הציפיות?

אנחנו חוזרים לציפיות. מה הציפיות מהכדורגל הישראלי? לאן אנחנו רוצים להגיע? מה החזון שלנו? האם אנחנו, כמדינה בת 8 מיליון תושבים, לא יכולים לחלום על נבחרת טובה, כלומר בעלת סגנון מובנה וגם הופעות במונדיאלים מדי פעם, כמו מדינות בסדר גודל דומה לנו — שוויץ, קרואטיה, סלובקיה, סלובקיה, בוסניה, סרביה, אירלנד, דנמרק, יוון ועוד? מדברים על "לשחק כדורגל טוב", אבל האם להתבנקר 90 דקות ולהצליח לגנוב שער תיקו זה "כדורגל טוב?". האם העובדה ש"במשך 180 דקות כריסטיאנו רונלדו לא הצליח לבעוט לשער שלנו" זה הישג? המשימה החשובה ביותר של הנבחרת היא למצוא את הסגנון שהישראלים יתחברו אליו (טיקי טאקה? משחק מתפרצות ולחץ גרמני? לוחמת גרילה סטייל וויגאן?). אחר כך אפשר יהיה לשווק אותה בקלות, לגדל שחקנים מותאמים לה ואולי גם להגדיר הצלחה או כישלון בצורה יותר מדויקת.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות