אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מקולוניאליזם להייטק: הענק האפריקאי מתעורר צילום: שאטרסטוק

דו"ח טכנולוגי

מקולוניאליזם להייטק: הענק האפריקאי מתעורר

על אף ניצול מצד העולם המערבי ופערי תשתיות תקשורת, אפריקה בונה עצמה כמובילת חדשנות טכנולוגית, חברת AirBnB מנסה לרתום את המשתמשים שלה למלחמתה בתעשיית המלונאות ורובוטים מעופפים מתחילים לעשות משלוחי ספרים

15.10.2013, 17:56 | יוסי גורביץ
"תמיד מגיעים דברים חדשים מאפריקה"

את זה כתב ההיסטוריון והגיאוגרף פליניוס, שסקרנותו עלתה לו בחייו כשהתקרב לבדוק מה עובר על הר הווזוב כשהלז השתעל וחיסל את פומפיי. פעם אפריקה (כלומר, צפון אפריקה) היתה אחד המחוזות העשירים ביותר של האימפריה הרומית. היא היתה, כמובן, נוצרית מאוד. ואז בא הכיבוש הברברי ואחריו המוסלמי, והסיפור של אפריקה כמובילת חידושים הסתיים. העובדה שהערבים הפכו את אפריקה לשדה ציד לעבדים - הם אלה שמכרו אותם לאירופים, 700 שנה אחר כך - גם היא לא עזרה. על ההיסטוריה של הקולוניאליזם וההיסטוריה האיומה עוד יותר של הפוסט קולוניאליזם, על המלך ליאופולד כורת הידיים מבלגיה ועל זוועות מלחמת הקונגו, מיותר להרחיב את הדיבור.

בשנות השמונים היה שיר פופולרי, Radio Africa, שהפזמון שלו היה "אני שומע רק חדשות רעות ברדיו אפריקה". אפריקה, שהיא שכנה שלנו (השבר הסורי-אפריקאי, נשמע מוכר?) היא עדיין החלק המוכה ביותר של העולם, אבל ניתן לראות סימני התעוררות זהירים.

חברות טכנולוגיה מערביות משקיעות סכומים נכבדים באפריקה מסיבה טובה מאוד: החלק הפחות מפותח של האוכלוסיה הוא זה שעומד לזנק קדימה.

המשתמשים דילגו דור טכנולוגי ועברו ישר למובייל, צילום: בלומברג המשתמשים דילגו דור טכנולוגי ועברו ישר למובייל | צילום: בלומברג המשתמשים דילגו דור טכנולוגי ועברו ישר למובייל, צילום: בלומברג

חברות סטארט-אפ וארגונים בלתי ממשלתיים (NGOs) מחדשים במהירות באפריקה - במיוחד בתחום הסלולר. לאפריקה אין תשתית אינטרנט קווית, מהסיבה הפשוטה שאין שם תשתית טלפון ראויה לשמה. הבריטים לא הספיקו לבנות כזו, הצרפתים לא ידעו לעשות שום דבר עם הקולוניות שלהם פרט לשתיית דמן והבלגים היו עסוקים במשהו שנע בין שוד לאונס קבוצתי של הקולוניות שלהם (השמדת העם ברואנדה היתה תוצאה מייצגת). למעט אתיופיה - שמעולם לא היתה תחת שלטון אירופי - עברו כל מדינות אפריקה מקולוניאליזם למלחמת אזרחים.

אבל בהיעדר תשתית טלפוניה קווית, אפריקה זינקה דור קדימה. כמעט לכל אפריקאי יש היום סלולרי וסמארטפונים פורצים להם נתיבים במהירות. מאחר וכמעט אין בנקים, האפריקאים מתמחים בבנקאות סלולרית. מכירים את השירות שהבנקים מציעים בשנים האחרונות, של שליחת כסף באמצעות SMS? הוא משהו חדש שהגיע מאפריקה.

הבנק העולמי מעריך שהצמיחה של אפריקה תעמוד על 5.6% בסוף 2013, לא רע בכלל בהשוואה לשאר העולם. הצמיחה, כמובן, לא תגיע לכל האוכלוסיה, אולי אפילו לא לרובה – אבל היא מאפשרת את צמיחתו של מעמד ביניים אפריקאי חדש. IBM, מיקרוסופט וסיילספורס עוסקות במרץ בטיפוחו של המעמד הזה, כשמיקרוסופט יוצרת פרויקט בשם 4Afrika Initiative, שמטרתו היא עידוד היזמות, והרחבת הגישה לטכנולוגיה. זה עוזר שהמנהל שלה הוא יוצא מחנה פליטים שהגיע אליו כתוצאה ממלחמת אזרחים.

והכל יכול להשתנות בחמש דקות אם כמה גנרלים יחליטו שהם מעדיפים עוד כמה מיליונים בחשבון הבנק שלהם. נקווה לטוב.  

הצילו אותנו, אבל אל תחשבו לרגע שנתחלק ברווחים

חברת AirBnB, שמציעה לאנשים אפשרות לישון בחדר של מישהו אחר ללילה או שניים תמורת תשלום, היא סוג של פתרון לאנשים שלא רוצים לשלם מחיר מופרך עבור שהיה במלון.

בתעשיית המלונאות לא אוהבים את זה, כמובן, וגם בעלי הבתים לא משתגעים על הרעיון - מספיק אורח אחד שקם על הצד הלא נכון של המיטה והנכס שלך הופך לחורבה. לבעלי המלונות יש טענה שאי אפשר להתחמק ממנה: הם משלמים מסים. מי ששוכרים חדר ללילה לא. התחרות, מהבחינה הזו, היא בלתי הוגנת. כמובן, כדי להעלות את הטענה הזו צריך להתעלם מהמציאות האובייקטיבית שבה בעלי המלון הם חתולים שמנים עמוסים במיליונים בעוד שמשכירי החדרים הם עובדים שלא גומרים את החודש, אבל החוק היבש לא נרטב מדמעות העשוקים.

AirBnB AirBnB AirBnB

מדינת ניו יורק נמצאת לגמרי בצד של המלונאים ושל בעלי הבתים, והתובע הכללי של ניו יורק דורש כעת מהחברה לגלות את זהותם של המשתמשים שלה בניו יורק, ואפילו קיבל לשם כך צו הבאה. אם החברה תציית לצו, היא חושפת את המשתמשים שלה למשלחת מלאכי רעים של מכות כלכליות ומשפטיות - במינימום, אם אתה משכיר דירה, זו עילה לפינוי; בדרך כלל זה ילווה גם בתביעות וקנסות.

אז החברה נלחמת בשיניים נגד הצו. היא פונה כעת למשתמשיה בניו יורק בבקשה לחתום על עצומה לשינוי החוק. האינטרס קצר הטווח של המשתמשים ברור - תיקון של החוק יציל אותם משלל מרעין בישין. האינטרס ארוך הטווח, מצד שני, הוא כבר סיפור אחר.

AirBnb, חברה שמקווה יום אחד להיסחר בבורסה, רוצה לגייס את המשתמשים שלה ככוח פוליטי שיסייע לה בעתיד. התקדים של ניו יורק, אם אכן יצליחו לשנות שם את החוק, ישפיע על הפעילות של החברה בכלל ארצות הברית. ואף על פי כן, למרות שהמאבק הזה במקרה הטוב ישפיע לטובה על הרווחיות של Airbnb ובמקרה הרע ימנע את חיסולה המיידי, החברה לא מעלה על דעתה לחלוק עם המשתמשים את הרווחים. הייתי מגלה יותר סימפטיה אילו, למשל, החברה היתה מספקת מניות לכל מי שיפעל למענה. אבל אנחנו חיים בקפיטליזם, וזה לא עובד ככה.

איכס, קו טלפון

באיחור מסוים אחרי אפריקה, החליטה חברת הטלפוניה האמריקאית הגדולה ורייזון להפסיק את השימוש בקווי טלפון ולעבור לסלולר. היא לא יכולה לעשות את זה ללקוחות שלה ללא הסכמתם, אז היא משתמשת בשיטה ידועה של ניצול אסונות.

כשהיכה ההוריקן סנדי באי מנטולוקינג שבניו ג'רזי, הוא גם השמיד את תשתית קווי הטלפון במקום. ורייזון התקינה במקום הקווים מערכת אלחוטית, שלדבריה היא טובה יותר. התושבים לא היו מרוצים: חלק ניכר מהם היו מבוגרים והם העדיפו את הטלפונים הישנים. לוורייזון לא היה אכפת.

עזבו אתכם מסמארטפונים, תנו טלפון קווי, צילום: איי אף פי עזבו אתכם מסמארטפונים, תנו טלפון קווי | צילום: איי אף פי עזבו אתכם מסמארטפונים, תנו טלפון קווי, צילום: איי אף פי

התושבים הצביעו על העובדה שבניגוד למערכת הישנה, המערכת החדשה תקרוס מיד כשיקרוס החשמל, מה שצפוי לקרות בכל הוריקן. ורייזון מבטיחה לתושבים שהסוללה תחזיק לשעתיים של שיחה, אבל הם הרי צפויים להיות מנותקים לימים. וכפי שיודע כל ישראלי שהיה בארץ בזמן פיגוע גדול, בניגוד לטלפונים קוויים, המערכת הסלולרית נוטה לקרוס בעת עומס. בוורייזון מאשרים שאכן, זה יהיה המצב - ואומרים בנחת לתושבים שלא בטוח שהם יוכלו להתקשר למוקדי החירום בעת חירום.

תודה באמת. הסיבה להתנהלות של ורייזון פשוטה למדי: קווי טלפון עולים לה הרבה יותר כסף ודורשים הרבה יותר תשתית. היא מתכוונת לעשות את המינימום שהיא יכולה. והצרכנים? בעסה להם.

קצרצרים

1. זוכרים את Home, הנסיון של פייסבוק להשתלט על חוויית הסמארטפון ולהתאים את כולה לשימוש בפייסבוק? התועבה, נסיון שאפתני - יש שיאמרו שתלטני - למזג בין אפליקציה ובין מערכת הפעלה קרס בלהבות, ועכשיו פייסבוק מבקשת את עזרת הקהל בבניית אפליקציית אנדרואיד מוצלחת יותר. היא עדיין בגרסת בטא. על Home, אף לא מילה. גוגל לפחות מעדכנת אותנו כשאחד המוצרים שלה עובר לסל המחזור הגדול שבשמיים.  

פייסבוק Home, מנוחתה עדן פייסבוק Home, מנוחתה עדן פייסבוק Home, מנוחתה עדן

2. זוכרים את האפליקציה החשודה מהרגיל סנאפצ'ט, זו שמאפשרת למישהו לשלוח לך תמונה שנעלמת תוך כמה שניות? לכאורה כלי אידיאלי לסקסטינג – סנאפטצ'ט לא מדברת על זה, כמובן; כמו כל מופע סטריפטיז, היא יודעת שמה שלא נראה הוא מה שמסקרן יותר - ואם קודם חשבתם שסקסטינג הוא לא רעיון חכם, בלשון המעטה, אפשר לסגור את הוויכוח הזה. אפליקציה חדשה, סנאפהאק, מאפשרת לך לשמור את התמונות שאתה מקבל בסנאפצ'ט. אל תעשו טעויות שירדפו אתכם אחר כך בחיים.  

3. כשסמסונג הוציאה את הפאבלט הראשון, הגלקסי נוט, צחקו עליה וטענו שזה לא יתפוס. זה תפס ויצר קטגוריה חדשה. כלומר, בניגוד לאפל, סמסונג אשכרה יצרה משהו שלא היה קיים קודם. סקר מצא שהמוצר הזה מצליח להפתיע במולדתה של סמסונג, דרום קוריאה: 41% מכלל מכשירי המובייל במדינה הם פאבלטים, בהשוואה לממוצע של שבעה אחוזים בשאר העולם. הצמיחה של הפאבלטים שם באה בעיקר על חשבון סמארטפונים וטאבלטים. על פי הסקר, נראה עוד שאם יש בדרום קוריאה משתמשי כסילופונים - קרי טלפונים לא חכמים - הם מיעוט נכחד ונרדף.  

4. הובלה באמצעות מל"ט מתחילה לתפוס בקרב האנשים שיש להם יותר מדי כסף ופחות מדי טעם או סבלנות. אתה מזמין את המוצר שאתה רוצה (בינתיים רק ספרי לימוד) באמצעות אפליקציה יחודית, ואם אתה גר בסידני שבאוסטרליה, תוך דקות המוצר ייארז ויועמס על מל"ט שיגיע אליך ע"ב GPS. המל"טים יטוסו באופן אוטונומי, מתחת לגובה 122 מטר ויתחמקו עצמאית מציפורים והולכי רגל. המדור מצפה בכליון עיניים לתביעה הראשונה אחרי שגרוטאה כזו תכסח ברוטורים שלה הולך רגל חף מפשע.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

12 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

12.
מוכרים לי מושגי הפריון ואני מבין את הגדלת התפוקה הכוללת במערכת, אבל ישנה בעיה בהלך המחשבה הזה.
'מוצר' ביסודו של דבר זה משאב טבעי +משאב אנושי=משאב מעובד. כל מוצר! גם שירותים. אז זה לא משנה שכל אדם נוסף יכול תאורטית להוסיף לפרמטר השני (וזה לא ככה)- הפרמטר הראשון הוא בהחלט מוגבל. משאבים כן חסר, הצריכה של אמריקה לבדה מכלה אחוז נכבד (לא זוכר מספרים מדויקים, נדמה לי 20%) מהמשאבים המופקים בשנה אם כל העולם יצטרף לחגיגה נצטרך מספר פלנטות. אז ראשית, אם אתה כבר מתחיל לנתח ולייצר תשקיפים באשר לטיב העתיד בעקבות תוספת עובדים/פריון, אתה צריך לקחת בחשבון הרבה גורמים שקשה מאוד לחזות. התסריט הראשון שקופץ לי לראש הוא למשל בתעסוקה- עד עכשיו אפריקה רושתה בחברות מערביות ששתו ממנה את כל הנפט שיכלו להוציא, הנפט עבר למערב שם הם עיבדו אותו לכדי תוצרת והחזירו לאפריקה כמות מסוימת מהתוצרת הזו. כוח העבודה שמורכב ממספר רמות של דרישות אינטלקטואליות נתקל עכשיו באתגר די משמעותי בדמות מגמת הרובוטיזציה שמתברגת לכל מיני רמות. מי שסובל מכך יותר מכל הם עובדי הביניים שאת הדרישות הקוגנטיביות הלא גבוההות שלהם יותר קל להחליף- מחסנאי לא יהפוך למהנדס, אבל עכשיו צריכים פחות מחסנאים. במשק אוטרקי, המפוטרים היו יושבים בבית ומתים ברעב, במשק גלובלי המחסנאי יכול לשרת לא רק את האוכלוסיה בארץ שלו אלא גם את האוכלוסיה באפריקה שנותנת לו נפט בתמורה. עכשיו כשגם באפריקה יש מחסנאים ומהנדסים- למפוטר המערבי לא אכפת שהתוצר הכללי עולה- הוא מודר מהחגיגה והרמה שלו דווקא יורדת. עוד תסריט, קצת יותר רעוע אבל אפשרי ואירוני- הסיני שפירנס את עצמו בדוחק ע"י גידול אוכל בחווה ועכשיו מגדל סמארטפונים בחווהי (סטגדיש) הוא חלק ממגמה בארצו. על תקן 'כל אימא רוצה בן עו"ד', סין/זימבבווה הופכת את השטחים החקלאיים שלה למפעלי טלפונים וממקצעת את העובדים שלה. כמות המזון העולמית יורדת בהתאם וכמות המזון למערב יורדת אף יותר. המערב שמסתובב סביב עצמו וסביב המגדלים שהוא מפריח באוויר, התרגל לכך שיש תזונה בשפע, לוקח את זה כמובן מאליו ולא מעריך את הפילוסופיה של באפט (אפל שמפל- בסופו של דבר הכל נמצא בבסיס שמקיים את המבנה),המערב הזה מורכב ממספר שכבות של אלו שיש להם ואלו שאין להם. כשמחירי האוכל יעלו- אז לסיני מהחווה זה לא ישנה כי הוא מרוויח יותר ויקבל את אותה כמות המזון ועוד קצת דברים, למערבי העשיר זה לא ישנה כי את הצרכים הבסיסיים שלו הוא מספק אבל לדברים האחרים שהוא מייחס יותר חשיבות המחיר ירד (עליית התפוקה בתחומים אחרים) ובממוצע רמת החיים שלו באמת לא תשתנה/תעלה, המערבי הלא עשיר לעומת זאת- נדפק, כי מה עוזרת הטכנולוגיה ושאר דברים יותר 'נדירים' כשלבסיס שהסיני סיפק לך פעם בזול כבר לא מספיק הכסף? הייתי רושם עוד תחזיות אבל גם ככה הולכת לי לצאת מגילה. שנית, השינוי במינוף והתזוזות בכוח- המערב שקיבל משאבים מאפריקה והחזיר תוצר (משאבים מעובדים) יכל למנף את עצמו. ז"א נניח הוא לקח 100% מהמשאבים ואיתם הפיק 100% תוצר שמהם אפריקה קיבלה 5%. עכשיו כשאפריקה יכולה לעבד בעצמה אז 50% מהמשאבים לא יעברו למערב (שאגב כך מוריד להם תפוקה (/תעסוקה)) ומאזני הכוח השתנו עכשיו כך שאפריקה יכולה להשאיר לעצמה כבר 20%. הדברים הלו הם בהנחה ולא ניתן להגביר את כמות המשאבים (וזה אכן כך במספר תחומים), בהנחה וכן ניתן (למשל חפירה של בארות נפט נוספות שלא נוצלו) אז א') גם אם התוצר העולמי הוא עכשיו 150%- זה עדיין נותן לאפריקה מינוף לדרוש אפילו 75% כי פוזיציות המיקוח שונות (הם לא תלויים בנו יותר). ב') את המשאבים שמוגבלים גם ככה- אנחנו מכלים מהר יותר. שלישית, הסעיפים הקודמים הם סתם טיעונים תומכים שמושתתים בחלקם על הנקודה המרכזית מהפתיח: כל פעילות כלכלית דורשת משאב טבעי, אם התפוקה עולה- כך גם הדרישה למשאב. אפריקה שמייצרת יותר- מתחילה גם לצרוך יותר. כיוון שכדור הארץ הוא מוגבל, לא ניתן לצרוך כמו המערב בצורה ברת קיימא. יש גבול לשטח, לאנרגיה , למינרלים ולשאר הדברים שכדו"א יכול לספק. המערב יכול לאפשר לעצמו להתנהל כמו שהוא מתנהל (והרבה מפקפקים גם בזה) רק בגלל שמבחינה מספרית הוא לא עבר את הגבול, אבל המערב הוא מיעוט, בסך הכל מליארד או שניים, 70%-80% מהאוכלוסיה העולמית אינם כלולים בו. רביעית, האמת היא שאני לא בטוח כמה הרבה ירוויח כל אפריקאי מהשינוי הזה אבל אני בטוח כמה הרבה נפסיד אנחנו. חמישית, כן, מאוד מנוול מצידי לרצות שהמשפחה שלי תשרוד.
1  |  17.10.13
10.
ל 3 ול - 4 : דווקא המציאות של ימינו מוכיחה שאתם טועים. המשבר באירופה נובע מכך.
על חלק מהסיבות למשבר, אוהבים לדבר. אבל יש סיבות שלא אוהבים לדבר עליהם. אז הנה החלק שלא מדברים עליו : חלק מרכזי בשקיעה של אירופה הוא הצמיחה של מקומות אחרים. נכון בהתחלה, "כולם מרוויחים", נוספים צרכנים ויש צמיחה, וזה נותן הרגשה טובה. אבל יום אחד הם כבר לא צריכים שתייצר להם (ותרוויח על חשבונם). ואז הם מתקדמים (בצדק גמור מבחינתם). ראו את תעשיית הרכב באירופה. פשוט בקריסה מוחלטת (חוץ מאשר גרמניה). אז החברות מייצרות בסין, ועדיין אתה קונה את אותם מותגים. אבל מה שבעיקר צומח אצלך זה אבטלה ועוני (את האבטלה כבר רואים, את העוני יראו בעוד 20 שנה). מה עושים בהתחלה ? לוקחים הלוואות וחיים מעבר ליכולת האמיתית, והכול ממשיך להיראות טוב. כולם מאושרים וטומנים ראשם בחול. אז אחרי כמה שנים יש משבר של החזר חובות. אז מדברים על הבנקים והממשלות. אבל בשום אופן לא ידברו על הבעיה האמיתית. אוהבים לדבר על הבנקים, הטייקונים, העלמות המס, שחיתויות וכיו'ב. זה נכון (חלקית), נחמד, והולך יפה בעיתון. אבל לדעתי זו לא הבעיה המרכזית. אם ידברו על שאר הסיבות, זה מעמעמם את הנושאים שכיף לדבר עליהם. אז למה להרוס את הכיף ?
מ1.  |  16.10.13
לכל התגובות