אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מוח הזהב צילום: אימג'בנק, Gettyimages

מוח הזהב

"דור הזהב" הבלגי אינו עניין של מזל אלא של פס ייצור. ההתאחדות לכדורגל המקומית הבינה שכדורגל משחקים בעזרת המוח, ואחרי עבודה של 13 שנה רואים תוצאות

17.10.2013, 10:18 | אוריאל דסקל

הניסיונות של חלק מהפרשנים הישראלים להסביר את ההצלחה של נבחרת בלגיה מביכים. זורקים סיסמאות כמו "לבלגים יש הרבה מהגרים" ו"זה דור זהב וזה עניין של מזל בלבד". ההצלחה הבלגית אינה עניין של "דור זהב" אלא יותר עניין של פס ייצור.

קראו עוד בכלכליסט

לוקאקו והאזרד. לא עוני ולא הגירה וגם לא מזל מאחוריי ההצלחה של נבחרת בלגיה -אלא המוח האנושי, צילום: רויטרס לוקאקו והאזרד. לא עוני ולא הגירה וגם לא מזל מאחוריי ההצלחה של נבחרת בלגיה -אלא המוח האנושי | צילום: רויטרס לוקאקו והאזרד. לא עוני ולא הגירה וגם לא מזל מאחוריי ההצלחה של נבחרת בלגיה -אלא המוח האנושי, צילום: רויטרס

בנבחרת הבלגית משחקים שוער בליברפול ושוער באתלטיקו מדריד; שחקני הגנה מארסנל, מנצ'סטר סיטי וטוטנהאם, אייאקס ובאיירן מינכן; קשרים בצ'לסי, מנצ'סטר יונייטד, זניט סנט פטרבורג, טוטנהאם, פורטו, נאפולי ואברטון; וחלוצים מבטיחים מצ'לסי ואסטון וילה. כמעט כולם בגילי 20–25. כן, מדובר ב"דור זהב", אבל יש לו המשך: כל אירופה רודפת אחר דניס פראט (19) ויורי טילמאנס (16) מאנדרלכט. זאקריה באקאלי (17) מפ.ס.וו איינדהובן כבר נחשב לאחד השחקנים הטובים בהולנד; תורגאן האזרד (אח של אדן מצ'לסי) ויאניק פריירה קראסקו מובילים את קבוצותיהם זולטה ורכם ומונאקו, והם רק בני 20. ברשימת 40 הכוכבים הצעירים (עד גיל 20) הגדולים של קוריירה דלו ספורט יש חמישה שחקנים מבלגיה - יותר מספרד, גרמניה, הולנד ואנגליה. בנבחרת הנערים של בלגיה יש גם כן כמה שחקנים ששווים כמה מאות אלפי יורו, כמו דויד אורוגי או נילס פייר. אה, וישנו גם הלהיט הגדול של הפרמיירליג אדנן יאנאזיי - שגדל במערכת הבלגית אבל עדיין לא החליט אם לשחק בנבחרת.

כאמור, לא מדובר במקריות.

כמו הגרמנים

 

בלגיה היא מדינת כדורגל מוכרת עם עבר מפואר, אבל בשני העשורים האחרונים כשלה במבחנים החשובים בעיקר כיוון ש־11 בלגים לא הצליחו לייצר מספיק כדורגלנים ברמה הגבוהה. לפני 13 שנה החליטו בהתאחדות לכדורגל הבלגית לעשות רפורמה מקיפה במטרה לשפר את מצב הנבחרת. ההתאחדות שלחה מומחים מקומיים למדינות רבות כדי ללמוד על מערך האקדמיות והנבחרות ולבחור מה הכי מתאים לבלגים.

וכמו במקרה של הנבחרת הגרמנית, גם במקרה של הנבחרת הבלגית הרנסנס שלה התחיל בראש. בראש ההתאחדות, וליתר דיוק, בראש של השחקנים שלהם. הבלגים מתמחים במה שנקרא Brain Centred Learning.

"אני לא חושב שבחמש השנים האחרונות השתמשתי באותו תרגיל יותר משלוש פעמים", אמר מישל ברוניקס, מנהל האקדמיה של סטנדרד ליאז' ו"מאמן המוח" של הכדורגל הבלגי, לכתב המגזין "The Blizzard". הכתבה עסקה בשיטת האימונים של ברוניקס, CogiTraining, שהיוותה אבן דרך בטיפוח "דור הזהב" של הנבחרת הבלגית. על פי שיטתו, האימונים צריכים להיות על בסיס קוגניטיבי כיוון ש"כדורגל הוא משחק של ראייה מרחבית וחלוקת קשב וראייה". הכדורגל הוא כאוטי, ושחקנים שיכולים לעשות סדר בבלגן בזכות המוח שלהם זוכים ליתרון משמעותי. "כדורגל הוא כמו לפתור פאזל", כתב דניס ברגקאמפ בביוגרפיה שלו "Stilness and Speed - My Story". "צריך לדעת איפה השחקן שאתה רוצה למסור אליו רץ, לאיפה הוא רוצה את הכדור, איפה שחקני ההגנה, באיזו מהירות כולם נעים. צריך לדעת איפה הכל ואיך הכל מסתדר. צריך דיוק בדברים האלה".

זו לא רק תחושה של ברגקאמפ, אחד השחקנים הגדולים בכל הזמנים. לפי בדיקה של הפרופסור הנורבגי גייר יורדט מבית הספר הנורבגי למדעי הספורט, שחקנים ש"בוחנים את סביבתם יותר במהלך משחק" הם השחקנים בעלי הביצועים הטובים ביותר בליגה. "השחקנים שיותר פעילים מבחינת בדיקת השטח שמסביבם הם השחקנים שהשלימו הכי הרבה מסירות מוצלחות", אומר יורדט. אבל רוב המשחק (99%) השחקן בכלל לא מתנהל עם הכדור ברגליים. גם כאן היכולות של השחקן לבחון את סביבתו, לפתוח את עצמו למסירה בזווית טובה יותר, ולחלק את הקשב שלו לעשרות גורמים שמלפניו, הן היכולות שיקבעו אם הוא שחקן ברמה גבוהה או סתם כזה שיודע לבעוט את הכדור ממש חזק.

נבחרת בלגיה. הכל התחיל עם עבודה נכונה של ההתאחדות לכדורגל, צילום: איי אף פי נבחרת בלגיה. הכל התחיל עם עבודה נכונה של ההתאחדות לכדורגל | צילום: איי אף פי נבחרת בלגיה. הכל התחיל עם עבודה נכונה של ההתאחדות לכדורגל, צילום: איי אף פי

מחפשים X פקטור

נבחרת עם הרבה שחקנים שיכולים לפתור "פאזלים" היא נבחרת טובה. נבחרת שכל השחקנים שלה כאלה יכולה לזכות במונדיאל. אז הרעיון של ברוניקס הוא להעמיס על שחקנים צעירים משימות מוחיות בזמן האימון. איך עושים זאת? על ידי תרגילים שמבוססים על תרגולי קואורדינציה ומשימות שדומות לפתרון פאזלים. בין השאר הבלגי דורש מהשחקנים לדבר בארבע שפות שונות בזמן תרגיל, זורק להם כדור טניס לידיים בזמן שהם עורכים תרגיל כדרור, וגם מבקש מהם להגיד שם של צבע שאינו של הכדור ועוד. "צריך להעמיס את הילדים באינפורמציה בזמן התרגיל שתעזור להם במהירות המחשבה", אומר ברוניקס.

השימוש בברוניקס היה חלק משיתוף פעולה נרחב של ההתאחדות לכדורגל הבלגית עם אוניברסיטאות. המטרה היתה למצוא X פקטור שייתן לבלגים יתרון על פני היריבות. העבודה הנרחבת והיסודית עם מדענים מקומיים היתה לאחד היסודות לבניית הכדורגל הבלגי מחדש. במקביל הוחלט על אימוני המוח, אבל גם על כך שכל הקבוצות בכל מחלקות הנוער ישחקו במערך 4־3־3, כדי שכשיגיעו השחקנים הצעירים לנבחרות הם יידעו בדיוק איך לשחק במערך הזה. לקח זמן ליצור שיתופי פעולה עם המועדונים עצמם, אבל בסופו של דבר בזכות מענקים והדרכה מקצועית, מועדונים רבים שיתפו פעולה עם התוכנית של ההתאחדות לכדורגל הבלגית - מתוך הכרה בכך שהצלחה מקצועית של הנבחרות תוביל, בסופו של דבר, להצלחה מסחרית של המועדונים (יותר שחקנים יימכרו ויותר אנשים יבואו לראות כדורגל מקומי טוב). במקביל, ההתאחדות לכדורגל יצרה קו ישיר עם משרד החינוך כדי לקדם מערכי לימוד כדורגל במערכות בתי הספר.

הבלגים גם השתמשו במחקרים פורצי דרך במגוון דרכים כדי למקסם את פיתוח הכישרונות שלהם. למשל, כל הקבוצות בבתי הספר לכדורגל חולקו כך שיהיו קטנות יותר כדי שכל ילד יקבל הדרכה אישית יותר, אבל גם כדי לחלק את כל השנתונים לילדי חצי השנה הראשונה ולילדי חצי השנה השנייה. ככה אף ילד לא יקבל יתרון על פני ילד אחר כי הוא גדול ממנו בכמה חודשים (קריטי מאוד בגילים הצעירים יותר). במחקר הדמוגרפי של CIES, קבוצת מחקר הכדורגל בשוויץ, הוכח ששחקנים שנולדו בחלק הראשון של השנה הם "בעלי ייצוג יתר בקבוצות הכדורגל באירופה (30%), 27% מהשחקנים נולדו בחלק השני, 24% בחלק השלישי ורק 19% בחלק הרביעי". על פי המחקר, "הנתון הזה מצביע על הקיום של אפקט הגיל היחסי בכדורגלנים". זה אומר שהילדים המבוגרים בכמה חודשים נהנים מיתרון פיזי (וגם ניסיון חיים גדול יותר יחסית) מהיריבים הצעירים שלהם, ולכן בולטים יותר בבתי הספר לכדורגל והמאמנים בוחרים לטפח אותם. הבלגים, כאמור, ביטלו זאת על ידי הקמת שתי קבוצות לכל שכבת גיל.

"תמיד חשבנו שפעילות ספורטיבית היא מכנית, אבל עכשיו אנחנו יודעים שהיא לא - היא התערבות של המוח בפעילות הגופנית. מה זו פעילות ספורטיבית אם לא היכולת של המוח להעביר מסר מדויק לגוף", אומר ברוניקס. העניין הוא שגם לישראל יש "ברוניקס" כזה - ד"ר מרק ורטהיים, מומחה עולמי לקואורדינציה, שמייעץ לקבוצות וחוקרים מגרמניה וזוכה למעמד באקדמיה הספורטיבית. אלא שרשויות הכדורגל בוחרות להתעלם ממנו או מהרעיונות שלו. "דור זהב" כבר לא יהיה לנו בקרוב.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות