לבחור לפי הטעם: ההזדמנות שבחברות המזון

במשבר של 2008 נוכחו המשקיעים לדעת שההשקעה בתחומים כגון בנקים, ביטוחים ונדל"ן כרוכה בלא מעט סיכונים. לכן הם חיפשו תחליף בחברות פשוטות, וחברות המזון התאימו להם כמו כפפה ליד. מדובר בחברות "משעממות", שלא נוטות לעשות שימוש מופרז במינוף פיננסי, וקל להבין את טיב המוצרים שהן מוכרות. לא רק זאת, אחרי המשבר נהנו חברות המזון הבינלאומיות מרוח גבית משלושה כיוונים עיקריים:

1. השווקים המתפתחים: אחרי המשבר רשמו חברות המזון עלייה במכירות בשווקים המתעוררים, שנבעה מהתחזקות שערי המטבעות מול הדולר ומביקוש הולך וגדל של מעמד הביניים בשווקים אלה.

2. מחירי הסחורות: מחירי הסחורות החקלאיות התאוששו לאחר מפולת 2008. העלייה בתשומות בצירוף ביקוש ער מהשווקים המתעוררים אפשרו לחברות המזון לגלגל עלייה של המחירים על הצרכנים וכך להגדיל את הרווחיות.

3. יציבות בתוצאות: לאחר המשבר המשיכה הכלכלה העולמית לעבור לא מעט טלטלות. בעקבות כך הפכו מדדי המניות לתנודתיים, והמשקיעים חיפשו חוף מבטחים במגזרים יציבים יותר כגון חברות המזון. מחירי המניות של חברות המזון הבינלאומיות עלו בעקביות בשנים האחרונות ורובן נסחרו במכפילי רווח שיא של יותר מ־20.

צילום: בלומברג

שינוי מגמה

ואולם, באמצע 2013 חל שינוי ומניות חברות המזון חדלו לתפקד כראוי. הרוח הגבית למגזר הפכה לרוח נגדית, והחברות החלו לסבול מסנטימנט שלילי, שהושפע מכמה גורמים:

1. הצמיחה המואצת בשווקים המתעוררים אחרי המשבר נתמכה בעיקר באשראי זול וזמין. כעת, משמסתמן שהפד הולך להקטין את היקף הסיוע המוניטרי, מתחילים השווקים המתעוררים לסבול מפיחות בשערי החליפין, וחלקם נאלצו להעלות את הריבית כדי להגן על המטבע, מה שפגע בצמיחה שלהם.

2. מחירי הסחורות כבר יורדים ובשל כך חברות מתקשות להעלות מחירים. כמו כן חלה ירידה בביטחון הצרכנים בשווקים המתעוררים, והם הפכו לרגישים יותר כלפי רמת המחירים של מוצרי מזון, במיוחד לנוכח הפיחות בשערי החליפין.

3. הכלכלה העולמית עושה סימנים של חזרה למבנה מאוזן יותר. ביטחון המשקיעים בנוגע ליציבות הכלכלה העולמית מסיט את הביקוש למניות מחזוריות שנהנות מצמיחה כלכלית.

בעקבות השינוי לרעה בתוצאות חברות המזון תוקנו מניותיהן בחדות כלפי מטה וכעת הן נסחרות במכפילי רווח של 16–18. חלק מהחברות דיווחו על ירידה במכירות ופרסמו

אזהרות רווח.

למרות זאת, נראה כי הביקוש למזון בשווקים המפותחים מתחיל להתעורר וכי הפיחות בשערי המטבעות של השווקים המתעוררים עשוי להיעצר. אלה, בשילוב מחירים נוחים למניות חברות המזון, יוצרים הזדמנות מעניינת להגדיל את החשיפה לחברות אלו. בנוסף, לא ניתן לפסול משברים נוספים בכלכלה העולמית, העשויים לדחוף את המשקיעים בחזרה למניות חברות המזון.

אם הכלכלה העולמית תתאושש טוב יותר מהצפוי, יתקשו מניות חברות המזון לעמוד בביצועי מדדי המניות המובילים. עם זאת, הן יספקו תשואת דיבידנדים נאה למשקיעים ויכולות למלא את המשבצת ההגנתית של תיק מניות מפוזר.

כיצד להשקיע במגזר?

ראשונה היא נסטלה השוויצרית, בין חברות המזון הגדולות בעולם. כוחה של החברה בהכנסות המגוונות, הן בחלוקה לפי סוגי המוצרים והן בחלוקה גיאוגרפית. נוספת אליה היא יוניליוור, חברת מזון ומוצרי צריכה בעלת חשיפה מוגברת לשווקים מתעוררים מתעוררים - ובמיוחד הודו וברזיל. שלישית היא דנונה, המזוהה בעיקר עם מוצרי חלב טריים. לחברה נתח שוק גם בתחומי המזון לתינוקות ותחליפי החלב, והיא בעלת חשיפה מוגברת לשוק הסיני.

לחברת המזון הגדולה בעולם הכנסות מגוונות בשל פריסה גיאוגרפית גדולה ומשום מגוון המוצרים הגדול באמתחתה. בישראל שולטת נסטלה בחברת אסם. החברה נסחרת בבורסה בשוויץ לפי שווי של 200 מיליארד פרנק שוויצרי וכן לפי מכפיל רווח של 19 ומכפיל EV/EBITDA של 12.6. תשואת הדיבידנד היא 3.3%.

חברת המזון הבריטית־הולנדית היא בעלת חשיפה גבוהה, במיוחד לשווקים המתעוררים בישראל. החברה מוכרת פחות אף שרכשה מותגים מקומיים מוכרים כגון תלמה. יוניליוור היא חברה דואלית שנסחרת בבורסות לונדון ואמסטרדם לפי שווי של 85 מיליארד יורו וכן לפי מכפיל רווח של 17 ומכפיל EV/EBITDA של 11. תשואת הדיבידנד היא 3.6%.

חברת המזון הצרפתית, שתחילת דרכה בספרד, מזוהה בעיקר עם מוצרי חלב טריים. לחברה חשיפה גדולה לשוק הסיני. החשיפה למוצרי החברה בישראל נעשית במסגרת שטראוס, שעושה שימוש במותג. החברה נסחרת בבורסה בפריז לפי שווי של 32 מיליארד יורו וכן לפי מכפיל רווח של 17.5 ומכפיל EV/EBITDA של 11.6. תשואת הדיבידנד היא 2.8%.

השורה התחתונה: משום הביקוש הגובר, התמחור הנוח ושמדובר במגזר בטוח יחסית, מניות חברות המזון אטרקטיביות במשבצת ההגנתית של תיק מניות מפוזר

הכותב הוא מנהל מחלקת המחקר בפסגות ברוקראז'