האג"ח בסיבוב פרסה

האירוע הכי צפוי בשווקים, זה שטלטל את הבורסות ואף פגע בכלכלות שלמות, לא התרחש בסופו של דבר. כפי שזה נראה כעת, אולי גם לא יתממש בעתיד הקרוב. מדובר כמובן בצמצום רכישות האג"ח ע"י הבנק המרכזי האמריקאי - מהלך שעל פי ההערכות אמור היה להתחיל כבר בחודש ספטמבר.

כידוע, בספטמבר הוחלט במפתיע להמתין עוד קצת, על מנת שהועדה המוניטארית של הפד תשתכנע שהכלכלה האמריקאית אכן חזקה מספיק כדי לתפקד גם בלי תמיכתו של הבנק המרכזי. היו"ר בן ברננקי ממש לא מעוניין שתוכנית הרכישות הנוכחית, הקרויה QE3, תתחלף בסופו של דבר ב-QE4 - כפי שקרה עם שני מהלכי רכישות האג"ח הראשונים. מסיבה זו, הוא ותומכיו בפד מעוניינים לוודא, עד כמה שאפשר, שהמהלך פותח דרך חדשה - לא איזה זיגזג שעלול להרוס את האמון בכלכלה האמריקאית ובבנק המרכזי שלה.

כעת, לאחר סיום השבתת הממשל, מופיעות הערכות בשווקים שהבנק המרכזי יישאר בזירה במלוא כוחו עוד חודשים לא מעטים. השבתת הממשל האמריקאי שנמשכה יותר משבועיים טרפה את כל הקלפים. מדוע בעצם?

ראשית, הסוגיות שעמדו במוקד המחלוקת הפיסקאלית בקונגרס האמריקאי לא נפתרו אלא רק נדחו למספר חודשים. לנוכח הניסיון האחרון, מאוד יתכן שגם בחודשים ינואר-פברואר התסריט של השבתה ומו"מ לילי לקראת דד-ליין שמאיים להפיל את השווקים בעולם, יחזור על עצמו. מי שחושב שזה לא יקרה, ומנמק זאת בהנחה שהפוליטיקאים למדו לקח ולא ירצו לחזור על אותו מהלך שבסופו של דבר פגע בהם, מפרגן יותר מדי למערכת הפוליטית.

.

ההשבתה הגדילה את אי הוודאות ופגעה בכלכלה, והסיכון להשבתה נוספת ולפגיעה נוספת נמצא על הפרק. לכן הבנק המרכזי לא יעז להפסיק את התמריצים לפני שיהיה בטוח שסוגיית תקרת החוב והתקציב יקבלו עד תחילת 2014 פתרון סביר.

בנוסף, כדי לקבל החלטה על צמצום הרכישות, הפד צריך לדעת החל שיפור משמעותי ובר קיימא בכלכלה האמריקאית. ובשביל לדעת, הפד צרים נתונים כלכליים. אולם, יש חשש גדול שהנתונים הכלכליים לחודשים הקרובים יתעוותו בגלל השבתת המוסדות הממשלתיים שאחראים על איסופם. כך קרה בהשבתה הקודמת של הממשל, בשנת 1996. בלי נתונים אמינים, הבנק המרכזי לא יוכל לקבל החלטות דרמטיות של צמצום או הפסקת תוכנית הרכישות.

ג'נט ילן | צילום: בלומברג

אילו התסריט של השבתה יחזור על עצמו גם בתחילת שנת 2014, ספק אם הפד יתחיל בנסיגה מהרכישות לפני תום הרבעון הראשון של השנה. אז תעמוד בראש הפד היו"ר החדשה ג'נט ילן, שנחשבת לתומכת בהתערבות של הבנק המרכזי בשווקים אולי אף יותר מהיו"ר הפורש, בן ברננקי.

במידה שצמצום הרכישות אכן יידחה לעוד חצי שנה לפחות, יש לכך משמעות גדולה לשווקים. בעצם, זה הופך את האירוע למספיק רחוק כדי שהמשקיעים יחזרו לדפוסים שראינו במחצית הראשונה של השנה. אז הופנו סכומים אדירים ל שוקי האג"ח והמטבעות בכל העולם. כל "סחורה" הייתה "חמה". הן האג"ח והמטבעות של המדינות המתפתחות והן האג"ח של חברות - במיוחד בדירוגים נמוכים - זכו לביקושים נאים של המשקיעים.

אם זהו התרחיש שיתממש, גם השווקים המקומיים עשויים ליהנות מכך ,ובעיקר המשקיעים בשוק האג"ח הממשלתי. בנוסף להקטנת האיום מצד שוק האג"ח האמריקאי, שהעיק על האג"ח המקומי בחודשים האחרונים, אצלנו פחתו בינתיים גם האיומים המקומיים. הריבית ירדה מדרגה נוספת ולא צפויה לעלות בעתיד הקרוב, הגירעון הממשלתי פחת, האינפלציה רגועה מאוד וגם הסיכון הגיאופוליטי התמתן.

מצד שני, לצד הברכה למשקיעים ולמדינה – שתוכל לגייס הלוואות במחירים נמוכים יחסית – התוצאה הנוספת תהיה הוזלת עלויות משכנתא וירבון נוסף של שוק הדיור. כך שבצד הרווח, חידוש נהירת המשקיעים אל שוקי האג"ח עלול להוסיף כאב ראש לקובעי המדיניות. וכן, גם לזו הצפויה להיות אחת המובילות שבהם, הנגידה החדשה של בנק ישראל.