אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
התנועה לזכויות דיגיטליות עתרה לבג"ץ נגד קמפיין המאגר הביומטרי צילום: shutterstock

התנועה לזכויות דיגיטליות עתרה לבג"ץ נגד קמפיין המאגר הביומטרי

לטענת התובעים, משרד הפנים מטעה את הציבור באופן מכוון בקמפיין שהשיק וכלל לא מזכיר בו את העובדה שהמאגר הוא התנדבותי. בנוסף, הקמפיין עובר לכאורה על חוקי המדינה. משרד הפנים "מדובר בצעד נואש"

21.10.2013, 17:37 | עומר כביר
המאגר הביומטרי חוזר לבית המשפט: התנועה לזכויות דיגיטליות עתרה לבג"ץ בדרישה לעצור את קמפיין הפרסום לפרויקט תעודות הזהות החכמות והמאגר הביומטרי, בטענה כי מדובר בנושא המצוי במחלוקת ציבורית חריפה.

קראו עוד בכלכליסט

בשבועות האחרונים יזם משרד הפנים נרחב שקורא לאזרחים להנפיק תעודות זהות ודרכונים חכמים, ולהצטרף אגב כך למאגר הביומטרי. בעתירה שהוגשה נטען כי מדובר בקמפיין פסול המנוגד לחוק, כיוון שעוסק בנושא השנוי במחלוקת.

עמדות רישום לקבלת תעודת זהות חכמה וכניסה למאגר הביומטרי עמדות רישום לקבלת תעודת זהות חכמה וכניסה למאגר הביומטרי עמדות רישום לקבלת תעודת זהות חכמה וכניסה למאגר הביומטרי

"למשיבים (רשות השידור, הרשות השנייה, שר הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה; ע"כ) אסור לפרסם... בנושאים ועניינים השנויים במחלוקת ציבורית, אידיאולוגית ו/או פוליטית", נטען. "איסור כאמור נלמד, ראשית, מהדין המנהלי הכללי, האוסר על הרשות לעשות שימוש בכספי ציבור בכדי לנקוט עמדה או לשכנע בעניין השנוי במחלוקת מכוח עקרון השוויון... האיסור האמור אף קיבל ביטוי מפורש בדין, בכללי רשות השידור ובכללי הרשות השניה. כללים אלו אוסרים, ללא כחל ושרק, על פרסום בנושאים השנויים במחלוקת אידואולוגית ו/או פוליטית”.

התובעים: משרד הפנים מטעה את הציבור

בנוסף טוענים העותרים, שמיוצגים על ידי עורכי הדין יהונתן קלינגר ואוריה ירקוני, כי בקמפיין עצמו נוקט משרד הפנים בטקטיקה מכוונת של הטעייה, וכי הפרסומות השונות מאופיינות בדבר אחד: "הסתרת הכללת הנתונים הביומטרים במאגר הביומטרי ו/או אי יידוע הציבור על כך שמדובר בניסוי התנדבותי, לדוגמא: הפרסומת 'זה לא אני' כלל אינה מציגה את קיומו של מאגר ביומטרי, ולא מציגה כי לאזרח ישנה החירות שלא להצטרף למאגר וכי זכויותיו על פי דין לא תשללנה. התשדיר 'בטוח שכדאי' מצניע את קיומו של המאגר, ואינו מבהיר כי לאזרח ישנה זכות שלא להצטרף".

הקמפיין לא מזכיר כלל את קיום המאגר. עמדות רישום, צילום: עמית שעל הקמפיין לא מזכיר כלל את קיום המאגר. עמדות רישום | צילום: עמית שעל הקמפיין לא מזכיר כלל את קיום המאגר. עמדות רישום, צילום: עמית שעל

עד קבלת החלטה סופית העותרים מבקשים מבית המשפט להוציא צו ביניים דחוף שיורה למשיבים לעצור את מסע הפרסום באופן מיידי, וכן לפרסם צו על תנאי שיורה למשיבים להסביר מדוע לא יופסק הקמפיין המדובר מהסיבות שמפורטות בעתירה.

"מדובר בעתירה טכנית לחלוטין, וחבל שהיינו צריכים להגיש אותה", אמר ירקוני בהודעה לעיתונות. "העובדה שהמדינה פועלת בנושא שנמצא במחלוקת ציבורית בניגוד לכללים, ועוד כאלה שהיא קבעה לעצמה, זה דבר אחד. אבל כשמדובר בניסוי, שנועד לבדוק בין היתר את אחוז האנשים שמוכנים להצטרף למאגר הביומטרי, והכל מכספי ציבור, זה כבר מרגיז. המדינה קבעה כללים שנועדו להבטיח, לגישתה, את יעילות הניסוי? שתעמוד בהם".

משרד הפנים: מדובר בצעד נואש

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "הקמפיין כבר נמצא בשלביו האחרונים. עם זאת, אנו מכבדים כל צעד נואש בו נוקטים המתנגדים, כל עוד נעשה במסגרת החוק".

בתגובה לתגובת משרד הפנים אמר עו"ד קלינגר: "הלב נחמץ מיחסו של משרד הפנים. קשה להבין איזו סוג של רשות ממשלתית מקווה לייאש את אזרחי המדינה, והאם יש מקום להתנהלות כזו במדינה דמוקרטית. נראה שדוברות משרד הפנים מתגייסת למאמץ להשפיל את אזרחי ישראל, כפי שנראה בקמפיין בו הם מציגים את תמונתו של אזרח שהופשט עירום ועריה, רק משום שהביע את דעתו במסגרת דיון ציבורי לגיטימי. לעצם העניין, עתירת התנועה מתייחסת לכל צורה של פירסום ממומן בו נקט משרד הפנים או ינקוט בעתיד. יש לאסור על פירסום זה ולהפסיק לנסות להשפיע על הדיון הציבורי באמצעים בהם מוכרים נקניקיות, כדברי בית המשפט העליון".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

47 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

45.
מגיב 34, אתה כמובן צודק. מגיב 43 מנסה להטעות אותך
1. לפי סעיפי החוק כל אדם, מלבד נציגי משרד הפנים או אנשי ביטחון ושוטרים, שישוה את טביעות האצבע שעל התעודה לטביעות האצבע של נושא התעודה, דינו מאסר שלש שנים. כך שמגיב 34 צודק בכל מילה. 2. המאגר לא מגן מגורמים עוינים מכיוון שהוא מיועד רק לישראלים. כך שסוכן איראני או פלשתינאי צריך קודם לעשות עלייה כדי להצטרף למאגר. אם הוא יצטרף הוא כנראה הסוכן הטיפש בעולם: מכניס את עצמו למאגר ביומטרי של מדינת אויב. 3. המאגר לא מונע מאף אחד ךהגיע למשרד הפנים עם הניירת מזוייפת ולקבל תעודה בשמך. כל מה שהוא מיועד למנוע זה מישהו שיוציא יותר מתעודה אחת. אבל מה|? זה לא קרה אף פעם. איזה פושע טיפש ישאיר בכוונה טביעות אצבעות ותמונה ביומטרית בזירה בשביל לקבל חתיכת פלסטיק שאפשר לבטל לו אותה מרחוק? 4. מגיב 43 שתומך במאגר, לאנשים כמוך יש לי רק המלצה אחת: תרשם למאגר. טוב שתהיה שם.
ערן , נתניה  |  22.10.13
43.
תשובה ל- 34: מה יקרה בבנקים וכו'
לפי סעיפי החוק הרלוונטי, לגופים סויימים (למשל בנקים) יהיו מכשירים שידעו לפענח את הנתונים על התעודה. כלומר, הם לא יהיו מחוברים למאגר המרכזי. הנתונים הביומטריים שלך - תמונה וטביעת שתי אצבעות - נמצאים באופן מקודד על הצ'יפ שעל התעודה. בבנק יהיה מכשיר שידע לקרוא מצד אחד את המידע על התעודה שלך, ומצד שני להשוות אותו לנתון שתציג בבנק - כלומר - תניח אצבע על מכשיר בבנק, והוא ישווה את טביעת האצבע שלך לנתון בתעודה. המאגר הביומטרי עצמו, שהוא במוקד המחלוקת, ואני תומך בו, נועד לזה שלא יוכלו לזייף או לגנוב את הזהות שלך. דהיינו, אם מישהו יגיע עם ניירת מזוייפת למשרד הפנים וינסה לקבל תעודת זהות ביומטרית על שימך, הדבר יתגלה מיד, משום שלמשרד הפנים כבר יש את טביעת האצבע שלך. מכאן שרמאי כזה לא יצליח לממש את זממו - נניח לפתוח על שמך חשבון בנק, לגשת לטאבו ולבצע בשמך פעולות במרשם המקרקעין וכו'. כמובן שלמאגר יש תועלות נוספות, ובעיקר יחסום גורמים עוינים מלקבל תעודות זהות ישראליות. המתנגדים חושבים שהרעיון מסוכן כי אם המאגר ייפרץ המידע ידלוף לגורמים עויינים. נו באמת... אם השב"כ, המוסד או המשטרה היו רוצים לשתול את טביעת האצבע שלי בזירת רצח הם פשוט היו עוקבים אחרי לאיזה פאב כל מקם אחר) ומשיגים את ביעת האצבע שלי בלי בעייה... עוד עניין שעלה הוא האפשרות של המשטרה לקחת טביעת אצבע בזירת פשע ולהשוות אותה למאגר. מה שהמתנגדים לא מספרים לכם הוא שבלתי אפשרי לעשות כן, אלא בצו של שופט, ולגבי עבירות מאוד מסויימות. לי עצמי זה נשמע אידיאלי. שהמשטרה תוכל לפענח פשעי אונס ורצח ביתר קלות... אבל הכי קל זה להפחיד את אלו שאינם מבינים - לא?
אחד שתומך בהקמת המאגר  |  22.10.13
לכל התגובות