טבע של מנותקים

בעמוד אחד, ארבעה ראשי פרקים וכמה מאות מילים סיכמה לעצמה טבע את "משבר" הפיטורים. משבר שאליו היא נערכה מבעוד מועד, על פי המסמך הפנימי שנחשף אתמול ב"כלכליסט", עם צוות תקשורתי מתוגבר. מעניין שהחברה לא התכוננה בשנתיים האחרונות למשבר פקיעת הפטנטים על תרופת הדגל שלה, הקופקסון, באותה רצינות. העיקר שטבע יצאה מרוצה, עופר עיני יצא מנצח, והעובדים שחרב הפיטורים כביכול הוסרה מעל ראשם נשמו לרווחה.

וכך כתבו בכירי טבע על השבוע שבו אלפי עובדי טבע חששו למקור פרנסתם: "היה צפוי כי הקיצוצים בכוח האדם יעוררו ביקורת ציבורית חריפה, היה צפוי גם שהטבות המס יהיו הטיעון הראשי כנגד הלגיטימיות של ההחלטה... העברנו את ההסתדרות לצדנו במחיר נמוך יחסית (הכוונה היא להחלטה להקפיא זמנית את הפיטורים - נ"ס)". ולקורא הנדהם לא נותר אלא לשאול את עצמו כמה יוהרה וניתוק יכולים להסתתר במסמך אחד, בחברה אחת.

ניתוק היא מילת המפתח כאן מכיוון שהמסמך הפנימי של טבע מלמד שהחברה לא הפנימה דבר - לא מהמתקפה התקשורתית עליה, לא מהביקורת של מבקר המדינה על היקף הפטורים ממס שניתנו לה, לא מהחששות הכבדים שהביעו עובדיה ואפילו לא מעוצמת המרמור בחברה שגורמת לעובדים להדליף לתקשורת מסמכים פנימיים.

לא נבחנו חלופות

טבע של אחרי סאגת הפיטורים היא אותה טבע שלקחה הטבות מס של 12 מיליארד שקל מהמדינה וחשבה שהיא לא חייבת דבר בתמורה, אותה החברה שבחרה לבצע פיטורים עולמיים בהיקפים אדירים ולא חשבה לקצץ במקביל במשכורות הבכירים. טבע היא כבר לא המאמי הלאומית או מניית המדינה, אלא חברה שצריך לבחון בחשדנות כל צעד שלה.

הביטו על החברים הישראלים שבדירקטוריון טבע, השמנה וסלתה של הקהילה העסקית. חברים עתירי זכויות אבל גם עתירי ממון. בניחוש מושכל אפשר לומר שאיש מהם לא חווה מעולם סכנת פיטורים מהי, בעיית קיום כלכלית מהי. הם, האנשים שמקבלים 200 אלף דולר לשנה, עוד לפני שישבו בישיבת דירקטוריון אחת של טבע, קיבלו את ההחלטה על הפיטורים הנרחבים בלי לשקול את האלטרנטיבה. וכעת הם זוכים למחיאות כפיים מצוות התקשורת של החברה שלמעשה בעיקר מוחא כפיים לעצמו.

ועל מה? אפשר להעריך שצוות המשבר התקשורתי של והנהלת טבע לא צפו את תגובת הנגד, למרות מה שנכתב במסמך. הם העריכו אולי ששלי יחימוביץ' תגנה את המהלך, שעיתוני הסופ"ש יחזרו לרווחים הכלואים ולהטבות המס, אבל קיוו שבחלוף כמה ימים, תחזור דעת הקהל להתעסק בעניינים אחרים.

והרי למה לא? טבע נטועה בהגמוניה הישראלית בצורה כל כך שורשית וחזקה שאפילו הפוליטיקאים שאליהם פנו כתבי "כלכליסט" מיד לאחר הודעת הפיטורים נעו באי נוחות לפני שהגיבו למהלך. שר האוצר יאיר לפיד ביקש שהות לבחון את הדברים. יו"ר ועדת הכלכלה אבישי ברוורמן הודיע שלו"ז הוועדה צפוף, כך שלא יתאפשר לו לעסוק בנושא בקרוב. ואפילו יו"ר מרצ זהבה גלאון ויו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ' השיבו שאמנם יגיבו על כך עם פתיחת מושב הכנסת של החורף, אך לא התחייבו לכנס ישיבת חרום באחת מוועדות הכנסת הכלכליות. אלא שהמשבר בטבע התפתח לכדי כדור שלג, הביקורת לא חלפה, ואז גם הפוליטיקאים הצטרפו לחגיגה.

לא משיקול אלטרואיסטי

בעוד שלושה שבועות תפוג הוראת השעה שאפשרה לחברות הגדולות לשחרר רווחים כלואים ולשלם עליהם מס מופחת. שר האוצר היוצא יובל שטייניץ העריך כי גביית המסים מהרווחים הכלואים תעמוד על 3 מיליארד שקל לפחות. בפועל הסתבר שעד כה, שבועיים לפני תום מבצע הגבייה, רשות המיסים גבתה קצת פחות משליש מהסכום הזה. כעת מסתבר שטבע נערכת לשחרור רווחים כלואים נוספים, אלא שלהבדיל מהמסר שצוות המשברים התקשורתי של טבע מתכוון לשתול בתודעה הציבורית, היא לא עושה זאת משיקולים אלטרואיסטיים כדי להעשיר את קופת המדינה. היא משחררת אותם כי זה משתלם לה.

את ההחלטה כמה לשחרר קיבלה טבע עוד לפני המשבר האחרון, ובינה לבין הרצון להחזיר למדינה אין דבר וחצי דבר. שווה לזכור את זה כשהיא תיישם את מה שהבטיחה במסמך הפנימי ותשווק את שחרור הרווחים כמשימה ציונית. וכשכל אותם קובעי המדיניות יתחילו להלל את רפורמת הרווחים הכלואים והמסים שהזרימו לקופת המדינה, נסו לזכור שמרבית הסכום הזה מגיע מחברה אחת שקיבלה במשך שנים על גבי שנים הטבות עתק מהמדינה, ושגם שחרור הרווחים מבטא הטבת מס גדולה.