אחרי המינוי: דני צידון וישי יפה מועמדים להיכנס לנעליה של פלוג

לאחר אישור מועמדותה על ידי ועדת טירקל, ההצבעה בממשלה והטקס המסורתי במשכן הנשיא, תיכנס נגידת בנק ישראל המיועדת ד"ר קרנית פלוג באופן רשמי לנעליים הגדולות שהותיר אחריו הנגיד היוצא פרופ' סטנלי פישר. אחרי שתפנה את לשכתה הדי צנועה בקומה השביעית של בניין בנק ישראל בירושלים, תפסע לא יותר מ־20 צעדים ותתרווח בלשכתו המרווחת והמפוארת של הנגיד, תגלה פלוג כי 100 ימי החסד שנהוג להעניק במקרים כאלה למי שזה עתה החל את תפקידו נמצאים כבר מאחוריה. 

המשימה הראשונה שאיתה יהיה על הנגידה החדשה להתמודד היא למצוא מי יחליף אותה בתפקיד המשנה לנגיד. בניגוד למצב שהיה קיים לפני כניסת חוק בנק ישראל החדש לתוקף, לפני שלוש וחצי שנים, החוק החדש מחייב מינוי משנה לנגיד הבנק. את המשנה לנגיד בנק ישראל ממנה הממשלה, לפי המלצת הנגיד. הנגיד הוא גם שקובע מה יהיו תפקידו של המשנה, ולפי החוק, המשנה לנגיד יכהן גם כחבר בוועדה המוניטרית ובמועצה המנהלית של בנק ישראל. בנוסף, המשנה לנגיד אמור למלא את מקומו של הנגיד כאשר נבצר ממנו למלא את תפקידיו, או כאשר הנגיד מפסיק לכהן בתפקידו - בדיוק כפי שקרה לפני שלושה וחצי חודשים עם פרישתו של פישר.

אתמול בשעות הבוקר ההערכה היתה שהנגידה החדשה תמנה לתפקיד המשנה לנגיד את מנהל חטיבת המחקר בבנק, פרופ' נתן זוסמן, הנחשב לאחד המקורבים אליה ביותר בבנק. אולם בשעות הצהריים הזדרזה פלוג ומינתה את זוסמן לחבר בוועדה המוניטרית, במקומו של יועצו הבכיר של הנגיד בארי טאף שיפרוש מבנק ישראל בסוף החודש לאחר 30 שנות עבודה בבנק. המינוי ייכנס לתוקפו ב־1 בנובמבר וזוסמן ימשיך לכהן במקביל כמנהל חטיבת המחקר. זוסמן, בן 53, הוא בעל תואר ראשון ושני בכלכלה מהאוניברסיטה העברית, ובעל תואר דוקטור בכלכלה מאוניברסיטת ברקלי. הוא כיהן כמרצה במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית מאז שנת 1993, ובין השנים 2000–2003 כיהן כראש המחלקה.

זוסמן מתמחה במדיניות מוניטרית, שוקי הון והיסטוריה מאקרו־כלכלית. הוא גם חבר בוועדה לבחינת נושא הסדרי החוב, שהקימו שר האוצר יאיר לפיד והנגיד הקודם פישר.

מינויו של זוסמן לחבר בוועדה המוניטרית יחד עם המשך עמידתו בראש חטיבת המחקר כרוך בבעייתיות מסוימת. זוסמן אחראי כיום על הכנת חומר הרקע ולכתיבת ההמלצות לחברי הוועדה המוניטרית, ולא ברור כיצד הוא יוכל לתפקד בשני התפקידים במקביל. בעיה נוספת לכאורה במינויו של זוסמן לוועדה היא העובדה שהוא מחליף את טאף, וכך את מי שהיה איש מקצוע ועסק במשך שנים בניהול חטיבת השווקים של בנק ישראל האחראית על רכישת הדולרים וניהול יתרות המט"ח, מחליף פרופ' מהאקדמיה ומתחום המחקר. עם מינויו של זוסמן לתפקיד, תמנה בינתיים הוועדה המוניטרית ד"ר אחת לכלכלה (קרנית פלוג) וארבעה פרופסורים לכלכלה - זוסמן ועוד שלושה נציגים חיצוניים (ראובן גרונאו, רפי מלניק ואלכס צוקרמן). יחד עם זאת צריך להזכיר שלחלק מהחברים החיצוניים בוועדה המוניטרית יש גם ניסיון בפועל לא מבוטל כחברים בוועדות השקעה של גופים פיננסיים מובילים במשק.

בלי לזעזע את המערכות

מה שגרם לפלוג למנות את זוסמן למחליפו של טאף ולא לתפקיד המשנה לנגיד הוא ככל הנראה רצונה לא לזעזע יתר על המידה את המערכות בבנק ישראל. זוסמן מונה לתפקיד מנהל חטיבת המחקר רק לפני שנתיים, ומינויו לתפקיד המשנה לנגיד היה מחייב למצוא לו מחליף בראשות החטיבה.

אם כן, עכשיו יהיה על פלוג למנות לה משנה, ומאגר המועמדים לתפקיד מקרב בכירי בנק ישראל כמעט ולא קיים. בדומה לזוסמן, גם שני המועמדים הפוטנציאליים הנוספים לתפקיד, מנהל חטיבת השווקים אנדרו אביר והמפקח על הבנקים דודו זקן מכהנים בתפקידיהם תקופה קצרה יחסית, והזזתם מתפקידם עלולה לגרום לזעזועים במערכת. מסיבה זו העריכו אתמול גורמים המקורבים לנושא כי הנגידה הנכנסת פלוג תבחר למנות לתפקיד המשנה לנגיד אדם מחוץ לבנק ישראל. חוק בנק ישראל החדש מאפשר לנגיד להציע לממשלה לאשר מינוי של אדם מחוץ לבנק, ומקרים כאלה נעשו גם בעבר. גם קודמה של פלוג בתפקיד המשנה לנגיד פרופ׳ צבי אקשטיין מונה לתפקידו מחוץ לבנק ישראל, ולפניו מונה משנה חיצוני נוסף, פרופ׳ אביה ספיבק.

אותם גורמים מעריכים כי שני המועמדים בעלי הסיכויים הרבים ביותר להתמנות לתפקיד המשנה לנגיד בנק ישראל הם הפרופסורים לכלכלה דני צידון וישי יפה. שני הפרופסורים מכירים היטב גם את התחום המקרו־כלכלי וגם את התחום הפיננסי. פרופ' דני צידון מכהן כיום בתפקיד המשנה למנכ"ל בנק לאומי וראש חטיבת שוקי הון, בנקאות פרטית ואסטרטגיה בבנק. פרופ' ישי יפה מבית הספר למינהל עסקים של האוניברסיטה העברית בירושלים עוסק בתחום המימון, הבנקאות ובמערכות פיננסיות מסביב לעולם. בשנה שעברה הוא שימש בתפקיד יועץ חיצוני לוועדה בראשות המפקח על הבנקים דודו זקן שעסקה במציאת דרכים להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית.

המועמד לתפקיד המשנה לנגיד יהיה צריך לקבל את אישורה של ועדת טירקל, כפי שקרנית פלוג קיבלה לפני שנתיים את אישורה לתפקידה כמשנה לנגיד. גם עכשיו צריכה פלוג לקבל אישור מחדש של הוועדה, אולם ההערכה היא שבשל האישור הקודם שקיבלה, הפעם מדובר בהליך פורמלי וקצר בלבד.

ראשונה בין שווים

לאחר מינוי משנה לנגיד, דבר שישלים את האיוש מחדש של הוועדה המוניטרית, צפויה קרנית פלוג למצוא את עצמה בסביבת עבודה שונה מזו שאליה הורגל הבנק מאז הקמתו. מאז שנוסד בשנת 1954 פעל בנק ישראל כממלכה של שליט יחיד - הנגיד. עם תחילת עבודתה של הוועדה המוניטרית לצד הבנק במסגרת חוק בנק ישראל החדש לפני שנתיים, מצב זה היה אמור להשתנות וחלק מכוחו של הנגיד אמור היה לעבור לידי הוועדה.

הוועדה, שמונה שישה חברים, מהם שלושה חברים מחוץ לבנק ישראל, קיבלה לידיה את כל הסמכויות בתחום המוניטרי שנמצאו קודם בלעדית בידי הנגיד. היא זו שקובעת עכשיו, מדי חודש, את גובה הריבית במשק והיא זו שמתווה את מדיניות בנק ישראל בתחום מטבע החוץ ושער החליפין. את החלטותיה מקבלת הוועדה ברוב קולות, ובמקרה של שוויון קולות ניתן לנגיד, העומד בראשה, קול כפול בהצבעה. במהלך התקופה שבה פועלת הוועדה המוניטרית הצליח פישר להמשיך את שילטון היחיד שהיה נהוג בבנק ישראל קודם לכן ולנווט את החלטותיה בהתאם לרצונו. רק במקרה בודד אחד הוא נאלץ להפעיל את זכות הקול הכפול שניתנה לו.

פישר הצליח להשרות על הוועדה המוניטרית את אווירת המפקד גם בזכות העובדה ששניים מחבריה, אחד מקרב עובדי בנק ישראל ואחד מקרב החברים החיצוניים, גילו כלפיו נאמנות כמעט מוחלטת, דבר שהבטיח לו יחד עם הקול שלו עצמו לפחות תיקו בכל הצבעה.

אבל קרנית פלוג אינה סטנלי פישר, והכריזמה ויכולת ההשפעה והשכנוע שלה אינן מתקרבות לאלה של הנגיד הפורש. לכן עידן המחליט היחיד עבר מבנק ישראל עם עזיבתו של פישר, ופלוג תיאלץ להבין מהר מאוד שבתחומי הפעילות העיקריים של הבנק היא באמת לא יותר מ"ראשונה בין שווים".

בכובעה הנוסף, משמשת נגידת בנק ישראל גם בתפקיד היועצת הכלכלית של הממשלה. בתחום זה, דוגלת קרנית פלוג בעמדות כלכליות קלאסיות הדומות לאלה של סטנלי פישר: שמירה על איזון תקציבי ועל גירעון נמוך, וחתירה להקטנת היחס שבין החוב הציבורי לתוצר. מסיבה זו לא צפוי שינוי של ממש בדברים שתשמיע לחברי הממשלה הנגידה הנכנסת, לעומת אלה שהשמיע באוזניהם הנגיד היוצא.

בנקודה זו צריך גם לזכור שהאזהרות שהשמיע פישר בנושא התקציב נדחו בדרך כלל על ידי ראש הממשלה ושר האוצר, גם הקודם וגם הנוכחי. כך היה בנושא הכפלת יעד הגירעון בקיץ 2012, ובנושא קביעת יעד הגירעון לשנת 2013. ובמקום שפישר נכשל, קשה להניח שדווקא פלוג תצליח.