חקר ביצועים: השבוע של פלוג, טבע וועדת הריכוזיות

סוף סוף יש נגידה

סטנלי פישר מיהר השבוע לברך על מינוי קרנית פלוג למחליפתו בראשות בנק ישראל. מעבר לנימוס, השמחה שלו מעוררת מחשבה שאיש עם אגו כמו שלו אולי לא שש לראות בכיסאו איזה פרופסור בעל שם עולמי שעלול להאפיל על הרושם שהוא הותיר. מהבחינה הזאת ייתכן שהתמיכה של פישר בפלוג היא המשך ישיר של נטייתו, בימיו בתפקיד, למנות לבכירי הבנק אנשים עם פרופיל נמוך. אלא שפלוג כבר הוכיחה בעבר שהיא לא מהססת להביע את דעותיה ואינה מנסה להתחבב על איש. אם פישר חיפש יורש חיוור, הוא עוד עלול להתאכזב.

גלית חמי

קרנית פלוג. לא צפויה | צילום: עמית שעל

העלאת הריבית היא לא פתרון אלא אסון

עד מתי ימשיכו לשרור בישראל ריביות נמוכות, כשמתחת לאף מתנפחת בועת נדל"ן? תשובה אפשרית אפשר למצוא גם הרחק מירושלים. גרסה מזוקקת במיוחד של הלך הרוח בקרב בנקאים מרכזיים הגיעה השבוע היישר מהמערב התיכון. צ'רלס אוונס, נשיא הפדרל ריזרב של שיקגו, הסביר כי התשובה לבועות היא רגולציה הדוקה יותר, לא העלאת שער הריבית. "ריבית גבוהה יותר תמנע לקיחת סיכונים מוגזמת, אבל גם תאט את הפעילות הכלכלית. ככה פועל כלי גס כמו שער הריבית. המחיר של העלאת הריבית יהיה אבטלה גבוהה יותר, בלימת ההתאוששות, אינפלציה נמוכה מהיעד הרשמי ובאופן פרדוקסלי גם סיכונים פיננסיים חדשים בעקבות ירידת ערך הנכסים". סוף לאשראי הזול? לא בקרוב.

אורי פסובסקי

מקסיקו נגד מזון משמין

אחרי שמקסיקו עקפה את ארצות הברית כאומה השמנה בתבל (32.8% מאזרחיה סובלים ממשקל עודף), הנשיא אנריקה פניה נייטו יצא למלחמה בתאגידי המזון הבינלאומיים, על שומניהם וסוכריהם, והטיל מס של 5% על חמאת בוטנים, חטיפי צ'יפס, דגני בוקר ממותקים ושאר מוצרים עם יותר מ־275 קלוריות ל־100 גרם. מקסיקו היא שוק מרכזי, לעתים הכי מרכזי, של כמה מחברות המזון הגדולות בעולם, כולל קוקה־קולה, קלוג ונסטלה, והן החלו מיד במסכת לחצים על הממשלה המקומית. מנכ"ל קוקה־קולה מוכתר קנט אפילו התקשר לנייטו ולשר האוצר כדי להניא אותם מהמהלך. טוב שהלחץ הזה גלוי ומפורש, ולא מתנהל מאחורי הקלעים. הוא חושף היטב איך ענקיות המזון שממיטות מחלות קטלניות על הצרכנים לא מתביישות להפציר במנהיגים להמשיך לתת להן רישיון להרוג.

תמר טוניק

נשיא מקסיקו אנריקה פניה נייטו. נדרש לתת רישיון להרוג | צילום: רויטרס

ועדת הריכוזיות: לגמרי לא מרוכזת

"לא הגדרנו לעצמנו יעד ברור ולא ציירנו את המשק כפי שאנו רוצים לראות אותו בעוד מספר שנים... לא טיפלנו בריכוזיות, בנכסים פיננסיים ובתחום הפנסיה. לא טיפלנו במוסדיים. צריך לקבוע אם ריכוזיות זו בעיה של הון־שלטון או שהקבוצות ממנפות את עצמן בעזרת כספי הפנסיה שלנו. הדרך שבה השוק הזה עובד גורמת לי להאמין שהבעיות ימשיכו להתקיים". זה אחד הציטוטים המטרידים בפרוטוקולים של ועדת הריכוזיות בראשות אייל גבאי וחיים שני. הפרוטוקולים פורסמו השבוע ללא שמות, ואין דרך לדעת מי האדם חד האבחנה שמאחורי הציטוט. זה קצת מרוקן את הפרוטוקולים מתוכן, אבל משאיר את אי־הנחת בעינה. כי הציטוט מעורר חשש כבד שהנה עוד רפורמה דרמטית יוצאת לדרך בלי שאיש טרח להגדיר חזון ומטרות. אין טעם בעוד ועדות, אנונימיות יותר או פחות, שלא מצליחות להסתכל על הטווח הארוך. כל אחת כזאת תגרור עוד ועדות לתיקון הטעויות, בדיוק כמו שזו הנוכחית נאלצת להתמודד עם נזקי ועדת בכר.

נעמה סיקולר

יו"ר ועדת הריכוזיות חיים שני. פרוטוקולים ללא שמות | צילום: נועם מושקוביץ

מנצלים את אפקט קופיקס

הנה הודעת יחצנות שהגיעה השבוע: "לא רק קפה: רשת אופנת האיכות S.WEAR יוצאת במהלך הוזלת מחירים ייחודי במסגרתו מוזילה את מוצרי הדגל ב־25%... הפריטים המוזלים (בלה, בלה, בלה)... ומחיריהם יורדים ללא פגיעה באיכות ה(בלה בלה בלה)... לדברי דרור לב מנכ"ל S.WEAR, 'השינויים בשוק האופנה הובילו גם אותנו להיערכות מחדש מבחינת מחירי הפריטים ברשת. שמרנו על אותה איכות (בלה בלה בלה)... חסרת פשרות (בלה בלה בלה)'. במקביל לתהליך הוזלת המחירים, פיטרה הרשת כ־20% מכוח האדם בחברה וכן מצמצמת את השטחים בחנויות הגדולות של הרשת המשתרעות על שטחים של למעלה מ־100 מ"ר". גם אחרי שנים ארוכות של חשיפה להודעות יח"צ עדיין מדהים לגלות כזו רמה של קריאייטיביות שגם מצליחה להסתיר מהלך פיטורים דרמטי בפסקת־אגב התחובה בקצה טקסט פומפוזי, וגם הופכת אותו לסיבה למסיבה, א־לה מהפכת המחירים של קופיקס. על החתום: זאביק דרור יחסי ציבור.

אמיר זיו

נחשפו השקעות הרשויות

השבוע, יומיים לפני הבחירות המקומיות, פרסמנו ב"כלכליסט" את נתוני ההשקעה של כל רשות מקומית בחינוך. התוצאות לא מפתיעות: הרשויות העשירות יותר משקיעות יותר, הרשויות החלשות משקיעות פחות. ובקרב החלשות, ממקום 166 ומטה (מתוך 248) 99% מהרשויות הן מהמגזר הערבי. ההשקעה העירונית בחינוך שם אפסית. את הריק ממלאת המדינה, בלא מעט כסף. אבל רוב הכסף הזה הוא מענקי איזון, שמשמשים לתשלום משכורות ולשירותים בסיסיים אחרים. והכסף שכן מגיע לחינוך לא מצליח להרים את החינוך במגזר הערבי, ודאי שלא לסגור את הפער עם המגזר היהודי. עד שחמישית מאזרחי המדינה לא יקבלו ייצוג ראוי בכנסת ובממשלה, לא ייקחו חלק רציני במשחק הפוליטי, זה לא ישתנה. אף אחד לא יילחם על צמצום הפער הזה. את ההשלכות על שוק העבודה כולנו נמשיך להרגיש.

שאול אמסטרדמסקי

המסמך הסודי של טבע

"כלכליסט" חשף השבוע מסמך שהופץ בקרב חברי דירקטוריון טבע, וחשף את ערוותה של החברה. אחרי החיוכים של המנכ"ל ג'רמי לוין בחליפה הלבנה בפגישה עם יו"ר ההסתדרות קיבלנו את האמת שמאחורי הקלעים. את הסיסמאות הריקות על אהבת ישראל והדאגה המסורה לעובדים החליפו מילים קרות על קנייה בזול של ההסתדרות ועל ניצול של שחרור הרווחים הכלואים לריכוך הביקורת הציבורית על הפיטורים. יותר קל לדמיין את לוין שמאחורי האסטרטגיה הזאת מאשר את לוין המאולץ של הפגישה עם עופר עיני. ככה נראית טבע של אחרי אלי הורביץ: לגמרי מכוונת ביזנס, לגמרי אמריקאית, לא ממצמצת לרגע.

גולן פרידנפלד

ג'רמי לוין. לא ממצמץ

איום מחודש על ביהמ"ש

השר נפתלי בנט הזהיר השבוע מהתערבות בג"ץ בסוגיית יצוא הגז. במקביל חברת מפלגתו איילת שקד הצטרפה ליוזמות החקיקה שנועדו להחליש את בית המשפט העליון. צירוף מקרים או איום משולב מכוון? לא ברור, אבל מהר מאוד התברר שדווקא זה הדיון המשפטי החשוב של השבוע. העותרים נגד החלטת הממשלה על יצוא הגז חתרו לדיון נוקב במגוון שאלות יסוד - דמוקרטיה, חברה, כלכלה, סביבה. שבעת השופטים, מצדם, היו יגעים וקצרי רוח, ולא הבינו מה בדיוק רוצים מהם. אחרי כשעתיים פיזר הנשיא אשר גרוניס את הנוכחים, ולמחרת כבר נדחו העתירות. מחוץ לאולם התברר שהגז הנפיץ באמת הוא זה שמפזרים הבנטים. עצמאות בית המשפט חשובה לישראל לא פחות מהעצמאות האנרגטית שלה.

משה גורלי

נפתלי בנט. מתקפה מסוכנת | צילום: טלי מאייר