רוסק-עמינח באסיפת לאומי: "הבנק לא מתכוון להתרגל לרווח של מיליארד שקל"

אסיפת בנק לאומי נפתחה הבוקר למרות בקשתו של מבקר המדינה, יוסף שפירא, מהמפקח על הבנקים, דודו זקן, לדחות את כינוס האסיפה, בה מתוכננת בחירת הדירקטורים של הבנק, בשל "ליקויים מהותיים שנתגלו בוועדת המינויים" .

בתחילת האסיפה סקרו יו"ר הבנק, דוד ברודט, ומנכ"לית הבנק, רקפת רוסק-עמינח, את הדו"חות הכספיים של 2012. "גם אם הדו"ח נראה מאכזב ויש בו אכזבה קלה, הבנק הציג רווח של מיליארד שקל", אמר ברודט. "הסביבה המאקרו-כלכלית וסביבת הרגולציה היא לא קלה. סביבת הריבית היא מאוד נמוכה, אנחנו נמצאים בהאטה כלכלית שהתחילה בשלהי 2011 ואני חושב שבנק לאומי מתמודד יפה עם התהליכים הללו".

רוסק עמינח. "אנחנו נצליח להחזיר את לאומי למקום שאנחנו רוצים" | צילום: עמית שעל

רוסק עמינח דיברה על ההשקעות הריאליות: "נפגענו ב-270 מיליון שקל בגין ההשקעה שלנו בפרטנר והחברה לישראל. החלטנו לשנות את מדיניות ההשקעה הריאלית שלנו. זה כבר יושם ב-2013 וזה כלל לצמצם חשיפה למשק הישראלי – צריך לזכור שלבנק יש אשראי של מיליארדים בישראל ולכן רצינו להעביר השקעות לחו"ל. כבר ב-2013 אנחנו רואים מכירה של פרטנר, אבן קיסר ואפריקה נכסים. כמו כן, קיבלנו את ההחלטה לצמצם את חשיפה שלנו לשוק ההון. לכן, ברבעון הראשוןף השלישי וגם ברביעי מכרנו את כל ההחזקה שלנו במגדל". 

ברודט. "גם אם הדו"ח נראה מאכזב ויש בו אכזבה קלה, הבנק הציג רווח של מיליארד שקל" | צילום: עמית שעל

רוסק עמינח המשיכה: "בפברואר 2011 הודענו על תוכנית התייעלות. ב-2012 כמה חודשים אחרי שהחלטנו קיבלנו החלטה נוספת והיא לשדרג ולהעמיק את תוכנית ההתייעלות. זה אומר שאנחנו הקצאנו והפרשנו 323 מיליון שקל על מנת לקדם תוכנית של פרישה מרצון שמאפשרת לנו להקטין את מצבת כח האדם לא באמצעות עובדים זמניים אלא ותיקים שחלק מתהליך הפרישה שלהם מרצון עולה 323 מיליון שקל. הדבר הזה פגע ברוח של 2012. אם אני מסתכלת על יחס היעילות האמיתי שלנו, הוא 68% אחרי ניטרול כל אלה. גם בינואר יוני 2013 אנחנו מסתכלים על יחס היעילות והוא 67% - שהוא לא מספק אותנו. כשאנחנו מדברים על תהליך ההתייעלות אנחנו לא מדברים על קיצוצים ורק על קיצוצים. זה שנקטין את המצבה ב-800 עובדים עדיין זה לא מספק את תהליך ההתייעלות שלאומי זקוק לו. זה דורש שינוי של פונקציית הייצור שלנו. קודם כל אני מתכוונת לקמעונאות. לא צריך להבין הרבה שמרבית עלויות כח האדם וה-IT הם בתוך החטיבה הקמעונאית".

רוסק עמינח מנתה את המהלכים שיש לטעמה לעשות לשדרוג המודל הקמעונאי: הראשון הוא פרויק שבמסגרתו יצאה פעילות הבק אופיס ממאות סניפים. בנוסף, מיזוג בנק לאומי למשכנתאות לתוך לאומי, שלדבריה, משדרג את חווית הלקוחות ומייעל את הבנק. בנוסף, לדבריה, "אנחנו משדרגים את אסטרטגית ה-IT שלנו. בסופו של דבר אנחנו רואים את הטכנולוגיה שגורם המאפשר את שידרוג הקמעונאות. הלקוחות של היום הם לא הלקוחות של פעם. זה לא זה שבא לסניף. הוא לא רוצה לבוא לסניף ולא רוצה לזרוק את השיק לתיבה. הוא רוצה לעשות הכל דרך הסמארטפון. זה לא קיצוצים – זה שינוי של תהליכים - וזה מה שאנחנו עושים בבנק".

לסיכום, אמרה רוסק עמינח: "אני חושבת שמה שעשינו ב-2012 בנוסף על בניית הנהלה חדשה ומקצועית. אנחנו נצליח להחזיר את לאומי למקום שאנחנו רוצים".