אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כיצד מראיינים מחליטים באיזה מועמד לבחור? צילום: shutterstock

כיצד מראיינים מחליטים באיזה מועמד לבחור?

גם מועמדים שאין להם את כל הכישורים הנדרשים או שמתקשים לצלוח ראיונות, יכולים להתקבל לעבודה. המפתח הוא הבנת הדרך בה מראיינים מקבלים החלטות

26.10.2013, 23:30 | סוכנויות הידיעות
בראיונות עבודה, המראיינים בדרך כלל מנסים להעריך את רמת הכישורים והניסיון של המועמדים, לפי ההערכה הזו הם מסיקים לגבי היכולת הכללית, מוסר העבודה והתאמה של המועמד לתפקיד. לו אדלר, מחבר הספר "המדריך החיוני להעסקה ולהיות מועסק" (The Essential Guide for Hiring & Getting Hired) טוען כי ישנן כמה דרכים שיכולות לעזור למועמדים שאולי אין להם את כל הכישורים הנדרשים, או שפשוט חסר להם הרכיב הנכון באישיות כדי לצלוח ראיונות, בכל זאת להתקבל לעבודה.

קראו עוד בכלכליסט

המפתח לדבריו הוא ההכרה בכך שהמראיינים מבססים את ההערכה שלהם על חמישה מקורות מידע בלבד:

 

1. איכות וכמות הכישורים והניסיון: במידה והכישורים והניסיון של המועמד תואמים לדרישות התפקיד, המראיינים קרוב לוודאי יקבעו את מידת ההתאמתו לתפקידבהתבסס על כישורים בלבד. לפיכך, מועמדים שאין להם את כל הכישורים הנחוצים אך הם בעלי יכולת למידה מהירה, צריכים לשנות את כיוון השיחה על ידי כך שישאלו שאלות מוכוונות הנוגעות לאותם כישורים שנחוצים בתפקיד. דרך טובה לשנות את כיוון הראיון היא לשאול כבר בתחילתו שאלות על התפקיד עצמו: האתגרים שהוא כולל, המשאבים שמוקצים לטובתו וכיצד הוא מתחבר לתחומים אחרים בעסק. שאילת השאלות עצמה עוזרת למתג את המועמד כאסרטיבי ואחראי. בכך שמבינים מה התפקיד כולל, המועמדים יכולים לספק דוגמאות מפורטות של הישגים דומים. במסגרת הדוגמאות חשוב לתאר כיצד נלמדו כישורים חדשים.

ראיון עבודה, צילום: shutterstock ראיון עבודה | צילום: shutterstock ראיון עבודה, צילום: shutterstock

2. רושם ראשוני: אין שום ראיות לכך שרושם ראשוני חוזה בהצלחה את רמות הביצועים של האדם בעבודה עצמה. אולם, יש לא מעט ראיות לכך שרושם ראשוני משפיע על שיפוטו של המראיין. למועמדים שנוטים להתרגש מראיונות או שחוששים מהרושם הראשוני שהם יוצרים, מומלץ לעבור קודם ראיון ראשוני בטלפון. הנטייה הטבעית של המראיינים היא להפחית מהחשיבות היתרה שהם בדרך כלל מעניקים לרושם ראשוני כשהם מראיינים מועמד שהוזמן על בסיס ההישגים וביצועי העבר שלו.

3. איכות התשובות: אורך ואיכות התשובה חשובים באותה המידה של תוכן התשובה. הצהרות כלליות כמו "אני טוב במציאת פתרונות" נשכחות במהירה. לעומת זאת, דוגמאות ספציפיות של הישגים שכוללות בתוכן הצגה של הכישורים ונקודות החוזק נשארות בזיכרון, בייחוד אם מציינים פרטים, תאריכים ועובדות. תשובה טובה נמשכת לרוב בין דקה לשתי דקות. למראיינים אין שום דרך להעריך את כישורי התקשורת של המועמד אם התשובה שלו קצרה מדי, מנגד מועמדים שמדברים יותר מדי נחשבים מרוכזים מדי בעצמם או משעממים.

4. איכות השאלות: זהו כלי חשוב ביותר שרק מעטים משתמשים בו. המראיינים מתרשמים ממועמדים שואלים שאלות חוקרות, בעלות תובנות וחשובות. השאלה הטובה ביותר מנסה לקבל הבהרות לגבי התפקיד והקשר שלו לארגון הכולל. שאלות המשרתות אינטרסים אישיים יפגעו בסיכויי הקבלה של המועמד אם הן נשאלות לפני שהמראיין מסמל לו שהוא נשקל ברצינות לתפקיד.

5. אופי הראיון: מסקנות רבות של המראיינים לגבי כישורי המנהיגות מוסר העבודה, התאמה תרבותית, פוטנציאל, אינטליגנציה ועבודה בצוות מבוססות על מידת האסרטיביות, החביבות והרהיטות שהמועמד מפגין במהלך הראיון. אנשים שלוקים בתחומים הללו אך מתאימים לתפקיד יזכו לשיפוט מוטעה. שאלת שאלות חוקרות (כמו אלו שצוינו בדוגמה הראשונה) כבר בתחילת הראיון היא דרך טובה יותר להפגין את האישיות, האסרטיביות, התובנות וכישורי התקשורת.

תגיות

17 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

17.
כשאני ראיינתי אנשים למחלקה השאלות היו אחרות
הדבר האחרון שעניין אותי זה שאנשים יתארו את עצמם. זה מאוד סובייקטיבי וחסר אמד אמיתי. מה הוא מסוגל לעשות? מה זה מעניין אותי מה הוא אומר שהוא יכול לעשות, הוא צריך להוכיח לי את זה. אני פשוט לקחתי אנשים למחלקה והתחלתי לשאול אותם שאלות מקצועיות כאשר פשוט זרקתי נושא לאויר ושאלתי לדעתם בנושא. כשאני רציתי להעסיק מישהו, אני רציתי לדעת שהוא מסוגל לתאר לי את ההתרחשות ומה כדאי או לא כדאי לעשות. זה גם שובר את הקרח באופן מוחלט, כי אין תשובה נכונה או תשובה שגויה. אם אתה מבין דבר או שניים, אחלה ואם אתה לא - אז חבל מאוד. אני בתור סטודנט צעיר בזמנו הלכתי לראיון עבודה בחברת ייעוץ. שאל אותי המראיין (שהיה גם אחד השותפים) שאלות מקצועיות ואני לא ידעתי לענות עליהן (מה ההבדל בין זה לזה). מבחינתו לא התאמתי לתפקיד וזה לגיטימי לחלוטין. כשאני נהלתי חברה עצמאית, שאלתי שאלות מקצועיות על תחום לימודי המועסק העתידי, מה הוא יודע או לא יודע. היה מקרה שבו השותף שלי ראיין מועמד מבלי שאני ראיינתי אותו (הייתי בבנק עם לקוח, לסגור עסקה) והבחור עבד אצלנו בערך שבוע. ביום הרביעי לעבודתו, שאלתי אותו בנוגע לחישוב הדלתא המשוערת בשנה החמישית ללקוח מסוים, כיוון שקבלנו שיחת טלפון מהלקוח שנשמע היה לו שהריבית גבוהה מדי. כאשר נשאל על הדלתא, הבחור ענה לי: "מה זה דלתא?" מיותר לציין שהבחור סולק בלי לחשוב פעמיים. חוסר ידע מקצועי ושליחת חישוב ללקוח לפני שאתה בודק פעמיים-שלוש אם צריך זה משהו שאני לא מסוגל למחול עליו. כשאני התראיינתי למשרה הנוכחית שבה אני עובד, גם נשאלתי נטו על ידע מקצועי - מה היו המוצרים שמכרתי בעבר, כיצד אני מאמין שנסיון העבר שלי ישפיע על העבודה הנוכחית ועוד. שאלות מפגרות כמו "איך היית מתאר את עצמך" הן או לצחוק על הבן אדם או מעידות על חוסר מקצועיות.
פלוני  |  27.10.13
16.
שכחתם משהו
אם המראיין הוא לא איש משאבי אנוש או הבעלים,אלא נניח מנהל המחלקה הוא ינסה לבחור את האיש שהכי פחות מאיים על מעמדו. אם אתם כישרוניים חכמים בעלי ניסיון תשכחו מלהתקבל ולא משנה כמה אתם מוצלחים ומתאימים. אף טיפש לא יביא מישהו שבעוד שנה שנתיים יכול להדיח אותו. במקרה הזה יש יתרון לאנשים חסרי ניסיון ובלי אישיות דומיננטית מאיימת. אם הבעלים מראיין אתכם,הוא יחפש קודם כל אמינות. "ילד טוב" שלא עושה בעיות. לא מישהו שבעוד כמה שנים יפרוש ויקים חברה מתחרה. לא מישהו שיסית את העובדים וכדומה.
27.10.13
15.
בלונדיניות מתוסכלות
ובסוף יושבת מולך בלונדינית מתוסכלת כמי בחברת פיינל שחושבת שהיא בוחנת כליות ולב ושואלת שאלות שרק נועדו להראות כמה היא חכמה ומוכשרת ובכלל לא מתעניית בך ובכישוריך. אז זהו, אתן לא מבינות כלום בתקשורת בסיסית ויצירה אמפטיה מינימאלית על מנת לדלות פרטים. את כולה בלונדה. גם זה לא בטוח. ואף פחות מזה.
נפגע פיינל , הרצליה  |  27.10.13
14.
לבני 40 פלוס : אל תציינו פרטים אישיים בקורות חיים - כך תגיעו לשלב הראיון
לבני 40 פלוס מנסיון אישי אל תציינו פרטים אישיים בקורות חיים. אני מציינת שם, כתובת טלפון ומייל - והפניות מגיעות לא שנת לידה לא תעודת זהות מצב משפחתי אפשרי אם כי גם את זה איני מציינת לעיתים מתקשרים ושואלים אותי ואז אני עונה לעיתים רק במעמד הראיון עצמו זה עולה אז קדימה!
בת 40 פלוס , השרון  |  27.10.13
לכל התגובות