אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מהנדס אלקטרוניקה מרוויח כפול ממהנדס אזרחי - מי מהם יותר מבוקש בשוק? צילום: shutterstock

מהנדס אלקטרוניקה מרוויח כפול ממהנדס אזרחי - מי מהם יותר מבוקש בשוק?

כולם רצים ללמוד הנדסת תוכנה, והשוק אכן מתגמל את מפתחי הווב; אבל העתיד נמצא בכלל בחיסכון באנרגיה, תכנון שבבים וניהול שירות ותשתיות

25.10.2013, 11:36 | מעין מנלה

כבר לא רופא או עורך דין, בשנים האחרונות החלום של האמא הפולניה הוא שהילד שלה יהיה מהנדס. הנדסה הוא מקצוע נדרש ומתגמל שמאפשר לעוסקים בו להיות בחוד החנית של הקדמה הטכנולוגית. אבל בדיוק השעטה הזאת של הטכנולוגיה שמשתנה ללא הרף ומשנה איתה את העולם ואת שוק העבודה, יוצרת את הבעיה עבור הסטודנטים להנדסה והמוסדות האקדמיים שמכשירים אותם.

קראו עוד בכלכליסט

"מהיום שבו סטודנט להנדסה מתחיל ללמוד ועד היום בו הוא יוצא לשוק וצובר ניסיון מסוים שמועיל בשטח שלו, חולפות במקרה הטוב שש או שבע שנים", אומר פרופסור מוטי סוקולוב, נשיא המכללה האקדמית אפקה. "אנחנו מדברים על שוק שמשתנה במהירות מדהימה, על התפתחות טכנולוגית שחלה במהירות עצומה. הבעיה היא שאנשים עושים את ההחלטות שלהם לגבי מה ללמוד בלי ראייה לטווח ארוך", הוא אומר.

השוק של היום הוא לא השוק של מחר

המהנדסים שהשוק צריך היום הם לא אלו שהוא יצטרך מחר. אם נזכרים בעולם שהכרנו לפני שבע שנים אפשר להבין שהוא היה שונה לגמרי מהעולם היום. לא היה אייפון, מכשיר האנדרואיד הראשון טרם הושק, לא היו אפליקציות או פייסבוק. פרופ' אדם שוורץ, דיקן הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון נותן דוגמא מעט שונה: "עד לפני פחות או יותר עשר שנים אנשים שהם לא אנשי מקצוע העריכו שזה חוק טבע שהמחשבים נעשים יותר ויותר מהירים וזה ימשיך ככה לנצח. זה לא נכון וכל העולם הטכנולוגי נמצא במשבר בקשר לזה. השאלה היום בטלפונים הניידים היא איך אני חוסך באנרגיה כי הבעיה הגדולה ביותר היא איבוד האנרגיה והחום, אלו דברים שנחשבו פעם ללא מעניינים והיום הפכו למגדירי הטכנולוגיה".

הנדסת חשמל או הנדסת תוכנה? , צילום: שאטרסטוק הנדסת חשמל או הנדסת תוכנה? | צילום: שאטרסטוק הנדסת חשמל או הנדסת תוכנה? , צילום: שאטרסטוק

סטודנטים שעומדים בפני הבחירה מה ללמוד מסתכלים על השוק שקיים היום, אבל תהליך השינוי של השוק לעומת המקצוע הנלמד מואץ ומורגש בהנדסה אף יותר מאשר במקצועות אחרים. יש בתוך מקצועות ההנדסה תחומים שהם מאוד תנודתיים ובעלי אפקטי בועה, אומר שוורץ. "למשל תחום הווב, הדרישה לאנשים בתחום עולה אבל היא מאוד רגישה, כשיש בעיות כלכליות הביקוש נופל פלאים. מדובר בתחום ספציפי של תוכנה שמאוד מתנדנד. לעומת זאת, אנשים שלומדים תוכנה צריך אותם ותמיד יהיה צריך אותם", הוא מסביר.

פרופ פרופ' מוטי סוקולוב, נשיא המכללה האקדמית אפקה | צילום: מור שעשוע פרופ

אחד הגורמים ליכולת התגובה האיטית של האקדמיה לשינויים בשוק העבודה הוא המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), אומר סוקולוב. "אם נלמד את מקצועות ההנדסה כפי שלימדו אותם לפני עשר או עשרים שנה אנחנו חוטאים לבוגרים וחוטאים למערכת ההשכלה. החטא הזה מאוד נפוץ ומאוד מתאים למועצה להשכלה גבוהה שהיא גוף מאוד שמרני. היא מאוד איטית ובמקום להוביל את התהליך ולתמרץ אותו היא מהווה בלם כמעט טוטאלי", הוא אומר. לדבריו, בכל חמש שנים פונה המל"ג למוסדות להשכלה גבוהה ומבקשת רשימה של תוכניות שאותן מתכוונים לפתח בחמש השנים הבאות. מהרגע הזה ועד שתוכנית מאושרת ויוצאת לאור לוקח בין ארבע לחמש שנים ובינתיים השוק משתנה.

שכר התחלתי גבוה

לטענת עינת חצבני, מנהלת הכוון תעסוקתי באפקה, ישנן שתי מגמות הפוכות בהתפתחות מקצועות ההנדסה בשוק העבודה. המגמה הראשונה היא מומחיות תוך ענפית. כמעט ולא ניתן להבחין היום בכרטיס ביקור בהגדרה "מהנדס חשמל". תיאורי התפקיד הרווחים יותר הם "מהנדס ולידציה, מהנדס פיתוח ותכנון עיבוד אותות או מהנדס אוטומציה". המגמה השנייה וההפוכה היא של בינתחומיות במקצועות ההנדסה. למשל, בוגרי הנדסת תוכנה ובוגרי הנדסת חשמל יכולים לבצע תפקידים של פיתוח בתחומי ה-Real Time ובוגרי הנדסה מכאנית ובוגרי תעשייה וניהול בעלי התמחות בתפ"י (תכנון פיתוח ייצור) יכולים להתחרות על תפקידי הנדסת תהליך.

הביקוש של הסטודנטים להנדסת תוכנה השנה באפקה גדל על חשבון הנדסת החשמל, אך הנדסה מכאנית נותרה הפופולרית ביותר במכללה, אחריהם הנדסת תעשיה וניהול כאשר הנדסה רפואית היא המקצוע הפחות מבוקש מבחינת הסטודנטים במכללה. לגבי הנדסה רפואית מסביר שוורץ כי "סטודנטים רוצים ללמוד דברים שקשורים לביולוגיה, השפעה על בריאות האדם אבל אם בודקים מה קורה בתעשייה אנחנו לא שם. יש תחומים בתוך ההנדסה הרפואית שיש להם ביקוש תעשייתי אבל יש תחומים שהם בגדר התחלה בעולם האקדמי ולא ברור איך משתלבים אחר כך בעולם העסקי או התעשייתי".

פרופ פרופ' אדם שוורץ, דיקן הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון | צילום: דוברות הטכניון פרופ

תחום אחד בו לפי חברת ההשמה אתוסיה יש מחסור חמור במהנדסים הוא הנדסה אזרחית. כיום, רק 4% מכלל הסטודנטים להנדסה בישראל, פונים להנדסה אזרחית. מדי שנה, דרושים כ-500 מהנדסים חדשים, אך אל השוק יוצאים רק כ-250 בוגרים. בטכניון, שם מגמת ההנדסה האזרחית פועלת מאז שנת 1924, הזהירו בתחילת שנות האלפיים על מחסור חמור שצפוי בקרוב.

סוקולוב סבור שאין באמת מחסור במהנדסים אזרחיים. "הנדסת בנין כפי שהיא כיום היא הנדסה שבה המיחשוב לקח את המקום החשוב ביותר שבה. במבנים סטנדרטיים יש תוכנה שמחשבת את כל נושא החוזק והתהליכים שצריכים לחשב. לכן, מהנדס בניין אחד יכול היום להפיק תוצרת פי 20 או 30 ממה שיכול היה לעשות לפני עשרים או שלושים שנה", הוא אומר.  "אם היה באמת ביקוש כזה גדול למהנדסי בנין השוק היה מבטא את זה במשכורות אדירות של מהנדסים כאלה אבל כנראה שהשוק לא מבטא את זה ולכן הצורך הוא לא אמיתי". ואכן, שכרם של מהנדסי הבניין נמוך בהרבה מזה של עמיתיהם בהייטק. לפי אתוסיה, בעוד מהנדס אזרחי מתחיל יזכה לשכר של 8,000 עד 11 אלף שקל, שכרו של מהנדס תוכנה מתחיל יכול להגיע ליותר מ-17 אלף שקל. לפי סוקולוב הצורך האמיתי בשוק הוא במהנדסים שמבינים בניהול פרוייקטים וניהול תשתיות.

התדמית החדשנית והעניין המקצועי לבדם לא הפכו את ההנדסה לתחום מבוקש, השכר ההתחלתי הגבוה תרם לכך לא פחות. לפי נתונים של אתוסיה, בעוד שמהנדס חומרים מתחיל ישתכר בממוצע בין 9,000 ל-11 אלף שקל, מהנדס חשמל ואלקטרוניקה מתחיל ישתכר בממוצע 17 אלף עד 19 אלף שקל. שכרם של מהנדסים אזרחיים ומהנדסי ביוטק מתחילים ינוע בין 8,000 ל-10 אלף שקל, ומהנדסי מכונות יתחילו בשכר של 11 אלף שקל עד 13 אלף שקל. בתוך התחומים השונים ישנן התמחויות מתגמלות יותר ופחות כמו למשל בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, התמחות בתכנון שבבים שבה מהנדס מתחיל משתכר 23 אלף עד 26 אלף שקל לעומת שכר התחלתי של 6,000 עד 11 אלף שקל למהנדס ביוטכנולוגיה שעוסק במחקר.

מה כדאי ללמוד?

העולם משתנה במהירות, השוק משתנה והתוכן בתוך המקצועות השונים של ההנדסה משתנה. השמות נותרו הנדסת חשמל, הנדסה מכאנית, הנדסת תוכנה אבל התוכן השתנה. אז איך סטודנט יכול להחליט מה ללמוד ואיך האקדמיה יכולה להתכונן לעתיד?

מכיוון שתמיד יהיה פיגור בין מה שהשוק צריך ויכול לקלוט לבין מה שהאקדמיה יכולה לספק יש כמה דברים שאנחנו צריכים לדאוג להם בהכשרת הסטודנטים, אומר סוקולוב. "הדבר הראשון שאנחנו צריכים ללמד אותם זה בסיס ידע קלאסי שאינו משתנה ומכיל מתמטיקה, פיסיקה, כימיה ותכנות בסיסי. הדבר השני שצריך לתת להם הוא את היכולות ללמוד לבד מכיוון שכאשר מהנדס ייצא החוצה לשוק העבודה הוא יצטרך כל החיים שלו ללמוד לבד ולהתאים את עצמו לשוק המשתנה".

התחומים בהם שוורץ מזהה שישנו מחסור בשוק הם אלו הקשורים לאנרגיה ותכנון מעגלים, לדבריו אלו תחומים שיש עבורם צורך בשוק ואין באקדמיה מספיק בוגרים או מספיק אנשים שיכולים ללמד בוגרים. כמו כן, תחום הפרטיות ואבטחת המידע וטיפול בכמויות מידע גדולות הם תחומים בהם יש צורך במהנדסים.

הטרנדים אותם מזהה סוקולוב בתעשייה הם הצורך במערכות תבוניות, מערכות שמשתמשות בבינה מלאכותית ויכולות לזהות צרכים ותהליכים ולספק להם מענה, וכן מערכות בקרה ושימור. "כל העולם מדבר על העובדה שצריך למחזר, לשמר, לחסוך ולבקר. ויש הרבה הנדסה בפתרון הבעיות של איך מייצרים מוצר במינימום אנרגיה, מביאים אותו לבית הלקוח במינימום אנרגיה ודואגים לכלכליות שלו לאורך כל חיי המוצר", הוא אומר. במוסד בראשו עומד סוקולוב מציעים לימודי תואר שני בהנדסת אנרגיה והנדסת שירות בין היתר מכיוון שזיהו שאלו דרישות השוק. "75% מהכלכלה מבוססת על שירות אבל אין דיסציפלינה אקדמית שמייצרת מישהו שיכול להסתכל על כל מהלך השירות מתחילתו ועד סופו", הוא מסביר.

לסטודנט שרוצה להחליט מה ללמוד לתואר ראשון הוא ממליץ ללמוד את מה שהוא הכי אוהב. "כל תחום שהוא יבחר ללמוד היום בהנדסה יסייע לו להתפתח לכיוון שהוא רוצה כי הנדסה מעניקה כלי מחשבה ופיתוח שהם אוניברסאליים".

שוורץ ממליץ לסטודנט הפוטנציאלי לתואר ראשון "לתכנן להרבה שנים קדימה ולבנות מראש על ללמוד לתואר שני או לדוקטורט כי יש הרבה מדי מתחרים בעולם הגלובלי ברמת התואר הראשון".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



35 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

33.
יתרון לתוכנה כמובן - לא רק בשכר אלא גם באופי העבודה ופוטנציאל גדילה
בואו וניקח שני מהנדסים. הראשון מהנדס אזרחי. השני מהנדס תוכנה. למי מהם קל יותר לפתוח חברה ולפתח מוצר? איזה מוצר יכול המהנדס האזרחי לפתח? שמעתם פעם על אקזיט של מהנדס אזרחי? אפילו מהנדסי חשמל, במה יעסקו? פיתוח חומרה? זה יקר כל כך והשוק כל כך רווי במפעלים במזרח שמייצרים אלקטרוניקה. כל מה שמהנדס תוכנה צריך הוא מחשב, חיבור אינטרנט וכמה חברים כמוהו, כדי ליצור את "הדבר הבא", או לפחות את הפרוטוטייפ של הדבר הבא. כל סוגי המהדסים האחרים נשכרים הרחק מאחור בפוטנציאל ההצלחה. פיתוח אבטיפוס של תוכנה לעומת אבטיפוס של "חומרה" זה הבדל אדיר של עלויות וצורך בהשקעה.
יוספוס , ארה"ב  |  28.10.13
31.
מכללה מול אוניברסיטה
כמה הבהרות חשובות, 1. בוגר מכללה לא נופל מבוגר אוניברסיטה ואף עונה על דרישות התעשייה טוב יותר. 2. כל חברי שלמדו במכללה מצאו עבודות מכובדות בחזית טכנולוגיות ההנדסה בשכר מקסימאלי, כיום הם אלה שממיינים את דורשי העבודה למקום העבודה שלהם גם מהמכללות וגם מהאוניברסיטאות. 3. האלמט הכי חשוב אחרי התואר הוא האישיות שלך ולא הציון שקיבלת בתרמודינמיקה 1 גילוי נאות בוגר תואר ראשון במכללה, תואר שני באוניברסיטה.
רותם  |  27.10.13
לכל התגובות