אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רצים לאולימפיאדה

רצים לאולימפיאדה

למרות ההשקעה האדירה, ערים ממשיכות להתמודד על אירוח המשחקים האולימפיים - לא רק מטעמי כבוד

28.10.2013, 10:33 | אלה אלקלעי

10 מיליארד דולר. זהו סכום ההשקעה המוערך לו תידרש יפן כדי לארח בכבוד את המשחקים האולימפיים בשנת 2020. למה כל כך הרבה ערים ומדינות מתחרות על הזכות להשקיע 10 מיליארד דולר באירוע חד פעמי מסוג שכזה? מכיוון שההחזר ודאי למדי, ובניגוד לפרויקטים אחרים – ההוצאה איננה על חשבון משלם המיסים ומרבית ההשקעות אינן חד פעמיות.  

קראו עוד בכלכליסט

בניגוד לכל השקעה אחרת של המדינה בתשתית, המבוססת על גביית מיסים מקומית, האולימפיאדה מאפשרת השקעה היכולה להיות ממומנת מהכנסות הצפויות להיגזר מהאירוע.

לפיכך, הערים המתחרות על הזכות לארח את המשחקים האולימפיים עושות זאת לא רק בגלל הכבוד ויחסי הציבור. האולימפיאדה היא הזדמנות מדהימה להשקיע בתשתיות תחבורה, תיירות ותקשורת, ולא פחות חשוב - בדיור.

מכפר אולימפי לדיור ציבורי

בניית הכפר האולימפי היא אולי גולת הכותרת בתוכניותיה של טוקיו, ואם היא נסמכת על ההיסטוריה של לונדון ואתונה, זה בהחלט המקום שנכון להשקיע בו.

באתונה לקראת האולימפיאדה שוקם שטח עירוני של כ-55 קמ"ר אשר כלל מזבלות עירוניות ומחצבות שאינן בשימוש. כך גם נוצל לצורך תנופת הפיתוח האדירה שטח בהיקף של 6 קמ"ר שהיה מוגדר לפני כן לצרכי צבא. אזור זה של הכפר האולימפי באתונה הרחיב את היצע הדיור הציבורי בעיר וכיום גרות בו 3,000 משפחות.

לונדון ניצלה את ההזדמנות והפכה את רובע סטרטפורד במזרח העיר מאזור של תעשייה כבדה ועבודות רכבת למרכז כלכלי ותרבותי חשוב. גם כאן נבנו כ-3,000 יחידות דיור חדשות, שנועדו בתקופת האולימפיאדה לשכן כ-17 אלף חברי משלחת, ועברו לטובת הציבור בבוקר שאחרי.

אירוע כמו אולימפיאדה, שהמקורות להחזר ההשקעה מובטחים ברמה גבוהה שנים קודם לאירוע הוא הזדמנות פז בכל הקשור בדיור ציבורי. זהו שרות חברתי הנדרש בכל העולם המערבי, אך קשה לייצר לו מודל להחזר השקעה ולכן גם קשה להביא יזמים או מדינות לפתח אותו.

תוכנית המתחם האולימפי טוקיו 2020, צילום: Zaha Hadid תוכנית המתחם האולימפי טוקיו 2020 | צילום: Zaha Hadid תוכנית המתחם האולימפי טוקיו 2020, צילום: Zaha Hadid

תחבורה

האולימפיאדה אפשרה לא רק את מימון בניית המגורים אלא גם חיבור תחבורתי שלהם למרכז הערים. האנגלים, ניצלו את הארוע האולימפי לשדרוג מערך התחבורה הציבורית. ההערכה הייתה שביום השיא של התחרויות יעשו שימוש ברכבת התחתית למעלה מ-800 אלף מבקרים, שיתווספו לעומס הרגיל. על מנת להתמודד עם הצפי התמקדה ההשקעה ביכולת להגביר משמעותית את תדירות הרכבות. הרווח לתושבי לונדון היה החלפה ושדרוג של מערכות הבקרה, הבטיחות והאוורור.

באתונה, על פי "אורבינולוגיה" של החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת ת"א, התקציב להכנות לאולימפידה עמד על 11 מיליארד דולר. מרביתו הושקעה בפרויקטים של תשתיות, שכללו שדה תעופה חדש, מערכת תחבורה תת-קרקעית שנועדה להוביל לקומפלקס האולימפי, רכבת קלה מטרופולינית, כביש אגרה שסובב כיום את העיר והמרת כבישים ורחובות רבים במרכז העתיק של העיר (המרוחק מהפארק האולימפי) לדרכים המיועדות להולכי רגל בלבד.

הפלוס לא מובטח

ההערכות הן כי תרומת המשחקים האולימפיים ללונדון בשנה שלאחר האולימפיאדה עמדה על כ-15 מיליארד דולר, כך שהאנגלים כיסו בצורה מרשימה ביותר את מגוון ההשקעות שהם ביצעו בתשתיות.

בחינה פרטנית של תחומי ההשפעה של האולימפיאדה על הכלכלה מגלה בנוסף כי לא מעט מגזרים חוו עליות בערך המוסף הגולמי בשלב ההכנות לאולימפיאדה: בתי מלון (54 מיליון ליש"ט) ברים (37 מיליון ליש"ט), מסעדות (37 מיליון ליש"ט) ותעופה (37 מיליון ליש"ט).

אך לא הכל דבש. האולימפיאדות של שנות ה-70, הוכיחו שאפשר גם להפסיד כסף על המיזם הכלכלי האדיר הזה, ומדובר בסכומי הפסד אדירים. במאמרו, ב"אורבנולוגיה" מדגיש יואב זילברדיק כי התחזוקה של תשתיות מפותחות רבות עשויה להיות נטל כלכלי כבד. באתונה, בעת שיוון נאבקת על מעמדה בגוש האירו ועתידה לוט בערפל כלכלי, ההיבט הזה מוחשי במיוחד.

כלכלת אתונה נפגעה במיוחד ממתקני הספורט בכפר האולימפי. כבר בשנת 2008, ארבע שנים בלבד לאחר המשחקים, דווח כי הפארק האולימפי המושקע ומתקניו הפכו לעזובה יקרה ביותר. תחזוקת האתר הוערכה בכ-75 מליון דולר בשנה ובחישוב של מספר שנים קדימה, עשויה בעצם לקזז את רווחי האולימפיאדה כולה.

בדומה לשדות תעופה, נמלים ונכסים לאומיים אחרים, גם מתקני הפארק האולימפי עומדים למכירה, כחלק מהניסיון לצמצם הוצאות שוטפות ולהמירן בצ'ק לקופת המדינה. אם יצליחו למכור המינוס יהפוך לפלוס.

המרוויחות הצפויות

אם ללמוד מאולימפיאדות קודמות, האולימפיאדה ביפן צפויה לכלול למעלה מ- 10,000 ספורטאים מ-200 מדינות, 8 מיליון כרטיסים, 20 אלף אנשי תקשורת, 30 אלף אנשי אבטחה, וכאמור, כ-10 מיליארד דולר השקעה.

את התרומה למשק ולכלכלה ניתן לכמת ורשימת החברות היפניות שכדאי להשקיע בהן מתנוססת בעשרות אתרים כבר מהיום שבו הודיעה יפן על מועמדותה. בין החברות שבלומברג ופורבס העלו על רדאר המשקיעים כתוצאה מהזכייה של טוקיו בזכות לארח את האולימפיאדה ניתן למצוא את החברות הבאות:

Taisei - חברת הבנייה נחשבת מועמדת מובילה לזכות בחוזה לבניית האצטדיון המרכזי של המשחקים, בן 80,000 מושבים, אשר תוכנן בידי זאהה חדיד.

Taiheiyo - חברת יצור מלט.

East Japan Railway - אשר מתכננת לפתח מחדש את תחנת שינגוואה, הנמצאת במיקום מרכזי ונוח. התחנה נגישה לשני נמלי התעופה של טוקיו וסמוכה לכמה מלונות גדולים.

Mitsui Fudosan - חברת אחזקות עם נכסים נרחבים באזור טוקיו, כולל מספר מלונות בדרגת ארבעה וחמישה כוכבים.

Xebio - מפעילה של חנויות מוצרי ספורט וחנויות גולף שעשויה ליהנות מגידול במספר האנשים העוסקים בספורט ביפן ומהכללתו של הגולף כספורט אולימפי משנת 2016.

Sohgo - חברת שירותי אבטחה.

Dentsu Inc - בעלת זכויות השידור של המשחקים.

אלה אלקלעי היא סמנכ"ל פיתוח עסקי ב-IBI בית השקעות

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות