מפרק חפציבה ביקש שכר טרחה חריג לפי שעות, והכנ"ר מיהר להסכים

עד כמה גדולה השפעתו של כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) פרופ' דוד האן על פסיקות שכר הטרחה של בעלי תפקיד אפשר ללמוד מהמקרה הבא: ביום שלישי שעבר הגיש הכנ"ר את עמדתו בנוגע לשכר טרחה של כ־20 מיליון שקל, שאותו ביקש עו"ד יצחק מולכו בתיק חפציבה.  

כפי שנחשף ב"כלכליסט" באוגוסט, מולכו כבר גבה מקופת החברות את הסכום שאותו הוא מבקש כעת לאשר כשכר ביניים, תוך התבססות על עבודה במשך 57,846 שעות (כ־900 שעות עבודה בממוצע לחודש, מאז קריסת חפציבה ב־2007 ועד סוף 2012). מחזיקי האג"ח של שתיים מהחברות בקבוצה, חפציבה חופים וחפציבה ג'רוזלם גולד, הגישו התנגדות נחרצת לשכר הטרחה, לפחות בכל הנוגע לנתח שאמור להגיע מקופת שתי החברות. בהתנגדותם פירטו מחזיקי האג"ח שלל נימוקים, ובראשם את הטענה ששכרו של עו"ד מולכו צריך להיקבע לפי התקנות, כלומר בין חמישית לשליש מהסכום שהוא דורש.

עו"ד יצחק מולכו | צילום: פטר

אלא שהכנ"ר סבר אחרת: בעמדה שהגיש אימץ האן לחלוטין את טענותיו של עו"ד מולכו ודחה על הסף את ההתנגדויות. הכנ"ר טען למעשה שפסיקת שכר טרחה למולכו בהתאם לתקנה 8, "שכר מימוש", תהיה "בלתי סבירה על פניו", וקבע שיש לפסוק למולכו שכר לפי שעות העבודה שהציג.

לא חלפו שעות מעטות מהגשת עמדת הכנ"ר, והשופט כרמי מוסק המטפל בתיק באופן זמני בשל חופשה של השופט הקבוע יעקב צבן, מיהר להפוך את דרישת השכר של עו"ד מולכו לעובדה מוגמרת. בהחלטה קצרה בת כמה מילים קבע השופט מוסק ש"תגובת הכנ"ר מקובלת עליי לאור נימוקיה", והורה לצדדים לפעול "על פי המפורט בתגובה". המשמעות: 20 מיליון השקלים שגבה מולכו מקופת החברות הפכו ל"שכר ביניים", ובהמשך הוא יגיש בקשה לשכר סופי על כל פועלו בתיק.

הכנ"ר, דוד האן | צילום: שאול גולן

המקרה הזה ממחיש את החשיבות המועטה שמעניקים שופטים בתיקי פירוק לעמדתם של הנושים הלא מובטחים, ובהם מחזיקי אג"ח. אלא שהפעם מחזיקי האג"ח של שתי החברות לא ויתרו, ובאמצעות עו"ד עדי פיגל הן הגישו ביום רביעי שעבר בקשה בהולה לשופט מוסק לבטל את החלטתו ולקבוע דיון במעמד הצדדים בעניין שכר הטרחה. בבקשה הם כתבו שאפילו עו"ד מולכו עצמו לא סבר שניתן להכריע בהתנגדויות לשכר הטרחה שלו בלא דיון בבית המשפט, ובבקשת השכר שלו הוא כתב כי ככל שיוגשו התנגדויות, הרי שיש לקבוע בהן דיון.

לטענת מחזיקי האג"ח, מולכו מבקש לחייב את קופתה של חפציבה ג'רוזלם בכ־3 מיליון שקל שכר טרחה מתוך הסכום הכולל, ואילו בתיק חפציבה חופים מבוקש סכום של 4 מיליון שקל. לפי מחזיקי האג"ח נפלו שגגות עובדתיות ומשפטיות בתגובת הכנ"ר לבקשה של מולכו, וש"קבלת הבקשה מבלי לקיים דיון ולאפשר התייחסות לתגובת הכנ"ר פוגעת באופן מהותי בזכויות מחזיקי האג"ח שהנם כלל הציבור", נטען. בעקבות זאת הורה השופט מוסק לעכב את ביצוע החלטתו וקבע דיון בנושא במעמד הצדדים ב־10 בנובמבר.

השופט כרמי מוסק | צילום: אתר בתי המשפט

הזמנה למנהרת הזמן

כדי להסביר את נכונותו לסטות מתקנות השכר ולפסוק למולכו שכר הגבוה פי כמה וכמה ממה שהוא זכאי לו לכאורה, הכנ"ר מבקש בתגובתו הלא שגרתית "כי בית המשפט יבצע נסיעה קצרה במנהרת הזמן לחודש אוגוסט 2007 - המועד שבו קרסה באופן פתאומי ובקול רעש גדול קבוצת החברות חפציבה". הכנ"ר טוען ש"היו אלו ימים של כאוס גדול: דיירים פלשו לדירות שלא היו מוכנות, אחרים התדפקו על הדלתות, הבנקים ביקשו למנות כונסי נכסים לפרויקטים, קבלני משנה הפסיקו לעבוד... בתוך כל הכאוס היה צורך בגורם שייטול המושכות לידיו ויתחיל, עקב בצד אגודל, לנסות למצוא פתרונות לבעיות". יש לציין שהכנ"ר לא התייחס בתגובתו לעובדה שחפציבה ג'רוזלם, שבה הוגשה ההתנגדות לשכר, כלל לא עסקה בבנייה.

בעמדת הכנ"ר נכתב שהכנ"ר הקודם עו"ד שלמה שחר הוא זה שעל דעתו נקבע מדרג השכר לפי שעות עבודה, והדבר אושר בפברואר 2008 על ידי השופט צבן. יש לציין שלפי אותו מתווה היה עו"ד מולכו מגיש את דיווחי שכרו רק לכנ"ר ולא לבית המשפט, וכך הנושים לא יכלו לדעת במשך שנים מהו השכר שהמפרק גובה בפועל. כמה פניות שהעביר בשנים קודמות "כלכליסט" לכנ"ר לחשיפת הסכומים נדחו על הסף. רק בינואר 2012, לאחר שהאן החליף את שחר, הוא הסכים לחשוף את הנתונים. אז התברר שהשכר שהצטבר עד אז כבר עמד על 15 מיליון שקל.

בעמדתו הנוכחית של הכנ"ר אין כמעט התייחסות לאופן החישוב של השכר הסופי ומה צפוי להיות גובהו. הכנ"ר כתב שלנוכח העובדה שלבקשת השכר הכוללת של מולכו הוגשו התנגדויות רק של שתי חברות, הרי ש"ניתן להניח" שיתר הנושים של שאר החברות "מסכימים" לשכר ולאופן הייחוס המוצע בבקשתו של מולכו.

לגבי חפציבה ג'רוזלם כתב הכנ"ר שמשרדו של מולכו העריך שהשקיע בעניינה 7,108 שעות (מספר שמחזיקי האג"ח טענו שהוא בלתי סביר), ו־8,194 שעות הושקעו בעניין חפציבה חופים (גם כאן מספר השעות גרר התנגדות מחזיקי האג"ח בטענה לחוסר סבירות).

יותר ממנגנון אחד

באשר לטענת מחזיקי האג"ח ששכר הטרחה צריך להיפסק לפי "שכר מימוש" בתקנות, קבע הכנ"ר שהתקנות מפרטות כמה מנגנונים לקביעת שכר סופי, ואין כל הכרח שהמנגנון שייבחר יהיה שכר לפי מימוש. הוא הוסיף עוד שאין צורך שהמנגנון יהיה אחיד ביחס לכל החברות. "נחזה כבר עתה שבכל הנוגע לחופים וג'רוזלם, התוצאה שתתקבל בפסיקת שכר לפי מנגנון המימוש נראית על פניו בלתי סבירה נוכח סכומי המימוש והיקף הפעולות".

דובר משרד המשפטים מסר: "המנגנון לתשלום שכר הביניים אושר בביהמ"ש עוד ב־2008, בהתחשב במורכבות ההליכים בתיק ולמאות הבקשות, שהצריכו טיפול שוטף של המנהל המיוחד. בנסיבות אלה נקבע שהשכר המבוקש סביר נוכח ההליכים, וציין שבמקרים מיוחדים של חדלות פירעון ניתן לפסוק שכר ביניים לפי שעות".