אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ראש מחלקת אכיפה בפרקליטות: "אין שימוש יתר בחילוט" צילום: ישראל הדרי

ראש מחלקת אכיפה בפרקליטות: "אין שימוש יתר בחילוט"

עו"ד שרון פרידמן ביקש להזים את הטענה שהמדינה מנצלת את כלי החילוט באופן שרירותי. פרופ' ליבאי קרא לחזור לגישה המצמצמת בפירוש החוק הפלילי

30.10.2013, 08:25 | משה גורלי

"אנחנו בתת־אכיפה משוועת בהפעלת חוק איסור הלבנת הון". כך אמר עו"ד שרון פרידמן, ראש תחום אכיפה כלכלית בפרקליטות, שדיבר בשבוע שעבר בכנס שערך המכון להשתלמות של לשכת עורכי הדין ושהוקדש לנושא הלבנת הון. "יש מיתוס על אכיפה רחבה, אבל מנגד יש נתונים. 350 פעם בלבד הוצמדה עבירת הלבנת הון לעבירות מקור מאז חוקק החוק לפני עשור. שימוש יתר בחילוטים? לפי הערכות זהירות יש לנו 10–15 מיליארד שקל של הון שחור מבלי עבירות מס. כמה מכל זה חילטנו עד היום? 60 מיליון. הרבה יותר מפעם, אבל פחות מחצי אחוז. האם עלינו להוריד את הרגל מהדוושה או לתת גז?", שאל פרידמן רטורית.

עו"ד ליאת בן ארי ועו"ד שרון פרידמן מהפרקליטות. "תת-אכיפה משוועת", צילום: ישראל הדרי עו"ד ליאת בן ארי ועו"ד שרון פרידמן מהפרקליטות. "תת-אכיפה משוועת" | צילום: ישראל הדרי עו"ד ליאת בן ארי ועו"ד שרון פרידמן מהפרקליטות. "תת-אכיפה משוועת", צילום: ישראל הדרי

בנתונים לא רואים את האנשים

בכנס היה גם ייצוג לסנגורים, שדווקא התלוננו על אכיפת יתר, על שימוש פסול בחוק. לשני הצדדים היו בכנס נבחרות מרשימות. פרידמן, המשנה לפרקליט המדינה יהודה שפר, ראש הרשות להלבנת הון עו"ד פול לנדס, ופרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) ועו"ד ליאת בן ארי־שווקי. בנבחרת הסנגורים השתתפו עורכי הדין דוד ליבאי, פנחס רובין, רון דרור ויעל גרוסמן.

גרוסמן, למשל, ניסתה להוריד את פרידמן מהנתונים ולדבר על בני אדם. "אדם מואשם במתן שוחד", אמרה, "עוד לפני שהחל המשפט חוסמת המדינה בחילוט זמני את כל חשבונותיו ורכושו. האדם לא הרוויח דבר ממעשיו, וכעת אין לו אפילו אפשרות כלכלית להתמודד עם כתב האישום, שלא לדבר על משפחתו שסובלת. בנתונים שאתה מציג לא רואים אנשים".

פרידמן, בסרקזם תביעתי, ביטל את האמפתיה: "המסכן נתן מיליוני שקלים שוחד והרשויות הכבידו עליו את ידיהן. לא הופנם שזה לא רק עוד חוק, אלא מהפך מחשבתי. אנו פוגעים בכיס, גם אם החשוד לא קיבל אישית אבל היה חלק ממערכת שהרקיבה את השלטון". פרידמן הביע שביעות רצון ממצוקת המשחד האומלל: "אם אנחנו שומעים זעקה וקשיים של נותן השוחד - סימן שאנחנו אפקטיביים".

עו"ד בן ארי־שווקי חיזקה את פרידמן: "למדנו שאם בתחילת החקירה לא נמהר, מהר מאוד ייעלמו כל הנכסים. בפרשת גולד וחניש הבנו את זה. הגשנו כתב אישום, הנאשמים קיבלו עונשי מאסר ארוכים, אבל הכסף פשוט נעלם. ומדובר בסכומי עתק שבוודאי נמצאים באיזשהו מקום. לא היה אז חוק איסור הלבנת הון. כיום זה היה תיק הלבנת הון קלאסי והמדינה היתה מקבלת גם כסף ולא רק עונשי מאסר".

הוויכוח היום הוא על השאלה אם צריך להוסיף את עבירת המס כעבירת מקור, ואז להשתמש במנופים הכבדים של חוק הלבנת הון גם על עברייני דיווח, אזרחים "נורמטיביים". לסנגורים טענה בסיסית: חוק הלבנת הון נועד להילחם בפשיעה מאורגנת, בסוחרי סמים, בסוחרי נשים, סוחטי פרוטקשן וכיו"ב. התביעה, וכנראה גם המחוקק, מעוניינים להרחיב. החילוט הזמני והקבוע הם כלי הרתעה, והתביעה מעוניינת להשתמש בהם לא רק נגד עבריינים ממש, אלא גם נגד מסתירים. "ישראל אינה המדינה היחידה בעולם שבה ניתן לחלט בלי קשר לעבירת המקור", אמר פרידמן.

ליבאי השיב: "אז תבטלו את דוקטרינות היסוד של המשפט הפלילי ותנו סמכות לבתי המשפט לחלט כספים. כשבתי משפט מענישים עברייני רכוש הם מביאים בחשבון את טובת ההנאה שקיבלו. לקחת מהם את הרווחים הלא חוקיים שעשו. עכשיו לוקחים מהם כספים ורכוש לא מרווחי עבירה, אלא מעצם הלבנת ההון. קודם צריכה להיות עבירת מקור שמייצרת כסף, ואת החוק יש להחיל רק כשנעשה ניסיון להסתירו. פעם שלט אצלנו עיקרון הקובע שחוק פלילי יש לפרש בצורה מצומצמת ושכל ספק הוא לטובת הנאשמים. בתחום הלבנת הון מצאו נוסחת פלא: תכלית החוק. וכשהתכלית היא להילחם בהלבנת הון, מותר להוריד את המעצורים ולהטות את הפרשנות לטובת המלחמה". 

פרופ פרופ' דוד ליבאי | צילום: אריאל בשור פרופ

המהפכה התחילה עם תיק "יוסי ביצים"

התובעים לא מכחישים. נקודת המפנה לשיטתם היתה בפרשת "יוסי ביצים". מיליוני ביצים הוברחו לישראל מהרשות הפלסטינית ללא פיקוח בריאותי ותוך שיחוד גורמים במעבר הגבול. "הטיפול בתיק הזה היה מהפכני", אמר פרידמן, "לא התייחסנו לזה כתיק הברחה רגיל. שאלנו מי כאן מפיק את הרווחים הגדולים, מיהם בעלי האינטרסים. פנינו לאפיק המינהלי והפעלנו את משרד החקלאות, ששלל ליוסי ביצים את הרישיון. חילטנו 12 מיליון שקל. החבורה הזו לא תבריח יותר ביצים". בעניין זה היתה בן ארי־שווקי פסימית יותר: "יוסי ביצים יפתח מחר עסק חדש בשם ביצי יוסי וירשום על שם האשה".

בעוד ליבאי חרד ללקוחותיו, ראשי ערים, רב ראשי, עו"ד פיני רובין מודאג מעבירות הדיווח שלקוחותיו, בנקים וגופים פיננסיים, עלולים ללקות בהם. "הגופים הבנקאיים והפיננסיים מחויבים בהרבה דיווחים, ושם החשש שלי גדול כי הם יכולים להילכד. מהו רכוש אסור? מהי רמת הידיעה הנדרשת? נניח שכתבו בעיתון שפלוני עבר עבירה לפי פקודת מס הכנסה ומבקש לפתוח חשבון. האם הבנק צריך לסרב על סמך הידיעה בעיתון? האם גזר עיתון צריך להדליק חשד? ויש גם מפקידים מהנכר, שעליהם יש ידיעות על קשרים עם דמויות שהסתבכו במדינות מוצאם. כשאני פונה בעניינם לרשויות, ללנדס, לשפר, אומרים לי, 'אתה רוצה פרה־רולינג? שנרטיב את האצבעות?'". רובין התלונן ש"רוצים להכות שלוש פעמים על אותה עבירה. פעם בכלים של מס הכנסה, פעם בכלים של הלבנת הון ופעם שלישית בחילוט. כל תובע, כמדיניות, רוצה לעשות עוד צעד בפיתוח המשפטי של האכיפה על ידי מתיחה פרשנית ניסיונית של תחולת העבירה. זה מוגזם".

עו"ד פול לנדס השיב: "עבירות מס הן מרמה לכל דבר. אלא שאני לא מרמה וגונב מכל אחד מכם, אלא מכולכם יחד, והעבירות כרוכות זו בזו. איני מדבר על אינסטלטור שלא הוציא חשבונית. לא נגיש תביעת הלבנה נגד עסק רגיל שחשוד בעבירת מס. אני מבין את החשדנות על השימוש הנרחב שהחוק מתיר, אבל לא בכל כתב אישום נוסיף עבירת הלבנת הון".

תגיות