אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הצצה לעולם הנדל"ן במגזר החרדי: "תביא 49 אלף שקל ויש לך דירה" צילום: נמרוד גליקמן

הצצה לעולם הנדל"ן במגזר החרדי: "תביא 49 אלף שקל ויש לך דירה"

שמחה גרידינגר, יו"ר חברת נתיב פיתוח, מתמחה בבנייה ושיווק של דירות זולות למגזר החרדי. כעת הוא מתרחב ופונה לכלל הציבור באמצעות דירות ברחבי הארץ ב־1.3 מיליון שקל ומטה. ל"כלכליסט" הוא מסביר כיצד משפחה חרדית בת 14 נפשות ומשכורת אחת מצליחה לרכוש דירה ב־650 אלף שקל

31.10.2013, 08:50 | עינת פז-פרנקל

"בתל אביב מוכרים דירות במכירה מוקדמת ב־2 מיליון שקל. האדריכל עושה קורה פה וקורה שם וכל מיני קשקושים. אנחנו מפשטים את הבנייה, כדי שהבית לא יהיה מסובך ולא יקר, אלא פרקטי", אומר שמחה גרידינגר, יו"ר חברת הנדל"ן למגורים נתיב פיתוח. "אם האדריכל שלי מתעקש על אלמנט של עיגול או משושה, אני אשלם על זה הרבה כסף. אז אני אומר לו 'רוצה לזכות בפרס ארכיטקטורה? לא אצלי'".

קראו עוד בכלכליסט

ממשרד ביתי ופרויקט קטן בבית שמש התרחבה חברת נתיב פיתוח לאופרציה משוכללת שבונה כיום 1,000 יחידות דיור ברחבי הארץ ומתכננת עוד כמה מאות. עם השנים הבין גרידינגר שדיור עממי מוכר, ומוכר היטב, ושסטנדרט הבנייה שהציע לחרדים יצליח גם במגזר החילוני. בימים אלה הוא מוביל מהפך בחברה ומרחיב אותה מנישת הבנייה למגורים למגזר הדתי והחרדי לדירות לכלל הציבור, מהצפון ועד לשפלה. כעת, למשל, הוא עובד על פרויקט ברחובות הפונה גם לחילונים ומציע שם דירות 4 ו־5 חדרים ב־1.3 מיליון שקל. זה הרף העליון של מחירי הדירות בחברה; רבות מהדירות שמשווקת נתיב פיתוח לא עוברות את מיליון השקלים.

גרידינגר. "אני גמרתי עם הגמ"חים ועם אנשים שמגלגלים הלוואה מגמ"ח לגמ"ח. אדם שנטל הלוואה ולא יודע איך יחזיר אותה הוא גזלן", צילום: נמרוד גליקמן גרידינגר. "אני גמרתי עם הגמ"חים ועם אנשים שמגלגלים הלוואה מגמ"ח לגמ"ח. אדם שנטל הלוואה ולא יודע איך יחזיר אותה הוא גזלן" | צילום: נמרוד גליקמן גרידינגר. "אני גמרתי עם הגמ"חים ועם אנשים שמגלגלים הלוואה מגמ"ח לגמ"ח. אדם שנטל הלוואה ולא יודע איך יחזיר אותה הוא גזלן", צילום: נמרוד גליקמן

גמ"ח במקום אוברדראפט

 

גרידינגר הגיע בשנות החמישים מפולין לישראל עם בני משפחתו שניצלו בשואה. המשפחה התיישבה בקיבוץ דפנה, אך מהר מאוד עברה לבני ברק, שם התחנך על ברכי הפועל המזרחי ובני עקיבא. מאוחר יותר למד בישיבה חרדית ושירת בצה"ל. לאחר קריירה בתעשיית הכימיקלים, שהסתיימה עם המשבר הכלכלי בשנות השמונים, פנה לעסקים בחו"ל, לרבות עסקאות נדל"ן במזרח אירופה. "כשיצאתי לפולין חוויתי טראומה קשה. בכל מקום שפסעתי בו הרגשתי שיש דם יהודי מתחת לאדמה", הוא אומר. "אבל הזכרתי לעצמי שזו פרנסה".

עם גלי העלייה של שנות התשעים חזר לישראל כדי לקחת חלק בתנופת הבנייה הגדולה למגורים. אז הקים את נתיב פיתוח, וזו השתתפה במכרזים מוכוונים לציבור החרדי ולציבור הדתי־לאומי. גרידינגר יזם בתחילה פרויקטים קטנים בבית שמש ובמעלה אדומים, הכוללים 100 יחידות דיור בבנייה פעילה בסך הכל. עם השנים התרחב לרחובות, לרמלה, לקריות, לחריש ולנצרת עילית.

הפרויקט החדש של החברה נמצא במתחם הר יונה שבנצרת עילית, שם מוכר גרידינגר דירות 3 חדרים (80 מ"ר נטו) לציבור החרדי. הדירות נמכרות ב־650 אלף שקל, סכום נמוך יחסית לשוק הכללי, אך לא מבוטל עבור משפחות חרדיות שחלקן נסמכות על הכנסה מעטה, בדרך כלל משכורת יחידה של האשה. אז איך מגיעים לדירה? "זו שאלה מתבקשת", מודה גרידינגר, אב לארבעה ילדים וסב ל־20 נכדים. "איך משפחה בת 10 או 14 נפשות רוכשת דירה? קורים נסים. באמת שקשה להסביר את זה. אם האשה עובדת כמורה והבעל לומד בכולל, הסכום שהם מרוויחים לא מספיק להם לגמור את החודש. הם צריכים להשתמש באוברדראפט, שבציבור החרדי זה גמ"חים (מוסדות גמילות חסדים המלווים כסף ללא ריבית, האסורה ביהדות. עפ"פ)".

"בהר יונה הקמפיין שלנו הוא 'תביא 49 אלף שקל ויש לך דירה'", מתגאה גרידינגר. "את הסכום הזה אוספים שקל לשקל מהמשפחה ומחברים בישיבה, ומכסף קטן עושים כסף גדול. יש הלוואות בנקאיות של 60–50 אלף שקל לכל מטרה, ודאגתי לגמ"ח מיוחד, משהו פילנתרופי, הלוואה של כ־80 אלף שקל בתשלומים של 800 שקל בחודש. זה בעצם אשראי חוץ־בנקאי. על בסיס הסכום הזה הבנקים נותנים משכנתא, ואת כושר ההחזר הם בוחנים לפי העבודה של האשה. בסטטיסטיקה אין לחרדים בעיות החזר יותר מלשאר הציבור".

חרדים לא יכולים להתחייב

 

גרידינגר, הפעיל בארגונים לחינוך פיננסי ולאוריינות כלכלית, מסביר שחשוב יותר ללמד את הציבור כיצד לכלכל את הבית מאשר לתת למשפחות נדבה. "היה פעם סטיקר שאמר 'טוב שאני מוגבל בבנק'. אני לא רושם צ'קים עתידיים. יש לי, אני קונה; אין לי, אני לא קונה. אני לא לוקח אשראי, אני חי רק ממה שיש לי", הוא אומר. "הציבור החרדי שונה מהציבור הכללי. החרדים לא יכולים לקחת על עצמם התחייבויות. במשפחה חילונית או דתית־לאומית שיש בה סטודנט יודעים שאחרי הלימודים הוא יתחיל להרוויח. למשפחה חרדית לא יהיו הכנסות בעתיד, הוא לא יהיה יותר טוב". הוא מספר על אנשים שיוצאים לחו"ל בכל פעם שעליהם לחתן ילד. "אנשים נוסעים לחו"ל ועושים 'שנור' לפני החתונה. זה מבייש מאוד, אבל גם קרן קיימת לישראל מגייסת כסף בחו"ל".

כדי לבנות את הארץ.

"אבל יש אנשים שהאידיאל שלהם הוא דווקא לתרום למי שלומד תורה, מתפלל. אנשים תורמים כדי לעזור למשפחות שגרות במרתפים, בחניות שסגרו ובכל מיני חורים".

בעבר ניהל גרידינגר גמ"ח בביתו, אולם היום הוא מפנה אנשים לארגונים כמו פעמונים, שעוזרים למשפחות שנקלעו לחובות להגיע לאיזון כלכלי. "אני גמרתי עם הגמ"חים ועם אנשים שמגלגלים הלוואה מגמ"ח לגמ"ח", הוא מספר. "אדם שנטל הלוואה ולא יודע איך יחזיר אותה הוא גזלן, ולכן הפסקתי. היום אני מזמין אנשים ללכת לפעמונים".

למה ללכת לפעמונים ולא ללכת לעבוד, למשל?

"יש קבוצה אידיאולוגית שלא הולכת לעבוד. אני פתוח יותר. אני יחסית הכבשה השחורה במשפחה - יש לי גיס בתפקיד רבני חשוב, אחר יושב ולומד ואני עובד. זה נורא קשה לשבת בישיבה. לי היה כיף לצאת לעבוד, ללכת לצבא; בצבא היה לי קל יותר מאשר בישיבה".

שמחה גרידינגר (67)

תפקיד: יו"ר נתיב פיתוח

השכלה: בוגר ישיבה

מצב משפחתי: נשוי + 4

עוד משהו: במלחמת יום הכיפורים שירת בחיל השריון במילואים

נתיב פיתוח

שנת הקמה: 1990

עובדים: כ־200

יחידות בבנייה: 1,000

יחידות שנבנו: 2,000

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות