"יוסי חוזר למילואים באחד העם"

יותר מחמש שעות ישבו חברי דירקטוריון הבורסה ביום חמישי האחרון לפני שבחרו ביוסי ביינארט, שם זר בשוק ההון המקומי, לתפקיד מנכ"ל הבורסה במקומה של אסתר לבנון. רק בשעות הבוקר התברר באופן רשמי לחברי הדירקטוריון הכוללים את נציגי הבנקים, הברוקרים הפרטיים, נציגי בנק ישראל ומשרד האוצר מיהם שלושת המועמדים הסופיים לתפקיד כפי שנבחרו על ידי ועדת האיתור. כצפוי, אלה היו יעקב רוזן, לשעבר בכיר בבנק הפועלים ומי שזכה לתמיכה של רוב הבנקים הגדולים; דן ללוז, לשעבר יו"ר מגדל שוקי הון; וביינארט, מנכ"ל בורסת הנגזרים בשיקגו שבילה את 25 השנים האחרונות מחוץ לישראל.

את הבוקר בילו הדירקטורים בפגישות עם השלושה ובהם ביינארט שנמצא בשבוע האחרון בישראל, אך למעשה רובם כבר גיבשו החלטה עוד יום קודם לכן. לכולם היה ברור שהתחרות האמיתית תהיה בין רוזן וביינארט. אלא שכבר בתחילת הישיבה ב־14:00 החלו הדירקטורים להביע הסתייגות ממועמדותו של רוזן, זאת בשל העובדה שבתו היא בעלת תפקיד במחלקת משאבי אנוש בבורסה.

בצירוף מקרים מפתיע, בדיוק בשבוע שבו פסל בנק ישראל את אתי לנגרמן מלכהן בדירקטוריון בנק לאומי, בגלל שאחותה עובדת בבנק, גם רוזן שכבר עבר את כל שלבי ועדת האיתור ובשקיפות מלאה לגבי בתו, מצא את עצמו בחוץ ברגע האחרון אחרי שנדרש לבחור בין התפטרות בתו לתפקיד הנכסף.

באותה עת הטלפונים הניידים של חברי הדירקטוריון עוד היו ברשותם, וייתכן אף שיו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר קיבל את הידיעה על פרישתו של יעקב רוזן ונשם לרווחה כיוון שניצחון של רוזן היה מסמל תבוסה עבור האוזר שהוביל דווקא את מועמדותו של ביינארט. במפתיע או שלא, לאחר פרישתו של רוזן הוחלט לקיים הצבעה פומבית. הדירקטורים התבקשו למסור את הטלפונים הניידים שלהם כדי למנוע הדלפות, ההצבעה החלה - וביינארט זכה לרוב מוחץ של הקולות.

קמפיין תקשורתי אגרסיבי

עבור האוזר מדובר בניצחון מוחץ על המערכת הבנקאית שניסתה להביא מועמד משלה ולשמר את מעמדה ושליטתה בבורסה המקומית. אלא שמדובר גם בניצחון מול קמפיין תקשורתי אגרסיבי המתנהל נגדו. "המשקיעים המודאגים", כפי שהם קוראים לעצמם, האשימו את האוזר במצבה של הבורסה וניסו לייצר מצג שלפיו האוזר מחפש מנכ"ל בובה לבורסה שבו יוכל לשלוט.

יש הטוענים שהקמפיין כוון במידה רבה לדירקטורים החיצוניים בבורסה שיחששו להצביע למועמד המועדף על האוזר. בימים האחרונים אף הופץ מייל בקרב פעילים בשוק ההון שניסה להכפיש את דמותו של ביינארט. אלא שלבסוף "האיש של האוזר" ניצח.

ביינארט (57) בילה את 25 השנים האחרונות מעבר לים, אך בלבו פנימה, לדברי חבריו, הוא ציוני אמיתי. הוא נולד בירושלים. אביו, חיים ביינארט המנוח, היה פרופסור להיסטוריה וחתן פרס ישראל, ולו שתי אחיות ואח. לאחר שסיים את לימודיו בגימנסיה בירושלים, התגייס לצה"ל וסיים בדרגת סגן אלוף בשריון. ב־1986 סיים לימודי מחשבים באוניברסיטה העברית בירושלים והחל לעבוד כמתכנת.

יוסי ביינרט

ב־1988 הוא קיבל תפקיד בכיר כמפתח תוכנה בחברה אמריקאית בשם IAC שפיתחה תוכנה להשקעה בניירות ערך שמקום מושבה בלוס אנג'לס. ב־2000 מונה למנכ"ל ונשיא של הסטארט־אפ ShieldIP שפיתח תוכנה לשמירה על זכויות יוצרים. ב־2006 הצטרף לשורותיה של IG Group המתמחה בפלטפורמות מסחר ומקום מושבה בלונדון. מדובר בחברה בעלת שווי שוק של 2.1 מיליארד ליש"ט וידועה בטכנולוגיית המסחר המתקדמת שלה.

אופציות לציבור הרחב

תחילה הוביל ביינארט את כל נושא הטכנולוגיה בקבוצה, אך ב־2008 קיבל את ההזדמנות לשמש כנשיא וכמנכ"ל בורסת הנגזרים Nadex בשיקגו שאותה רכשה הקבוצה. "בחמש השנים האחרונות, תחת הנהגתי, Nadex מיצבה את עצמה כבורסה הנזילה ביותר בעולם למסחר באופציות בינאריות. במהלך התקופה מחזורי המסחר גדלו פי 25 (מהתחלה מאוד נמוכה) והצמיחה נמשכת עם הכפלה של המחזורים מדי שנה", כתב ביינארט בקורות חייו. יצוין כי תחום הנגזרים ממש לא מפותח בישראל ושיעורי המסחר באופציות נמוך מאוד.

ביינארט מציין כי כמנכ"ל הצליח "לייצר יחסי עבודה מעולים עם הרגולטור - CFTC, לבסס כללי ציות ורגולציה הולמים, כל זאת במהלך הרפורמה הרגולטורית שהוביל נשיא ארה"ב ברק אובמה שזכתה לשם 'חוק דוד פרנק' (רפורמה שנוצרה כתגובה למשבר הפיננסי העולמי והיוותה שינוי משמעותי ברגולציה על עולם הפיננסים בארצות הברית תוך הגברת הפיקוח על מוסדות פיננסיים - ר"ב), יצירת מכשירי השקעה פיננסיים חדשים המסייעים להגדלת הנזילות במסחר, ניהול משא ומתן עם סוחרים החברים בבורסה, והקמת מחלקת שיווק לאופציות בינאריות שתשווק אופציות בינאריות לציבור הרחב".

עושה סדר המשימה הבאה: יו"ר יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר רשם הצלחה במינוי המנכ"ל. בחירת היו"ר צפויה להיות משוכה קלה יותר רחלי בינדמןלכתבה המלאה

בעז שוורץ, מנכ"ל דויטשה בנק בישראל וחבר קרוב של ביינארט, אמר עליו אתמול ל"כלכליסט": "מדובר באיש מוכשר עם ידע ויכולת, ואני חושב שיביא לבורסה גם פתיחות וגם חשיבה עדכנית".

חבר ותיק אחר וידוע בקהיליה הישראלית שהעדיף שלא לחשוף את שמו מספר על ביינארט: "יוסי שמר לאורך כל התקופה על קשר מלא עם ישראל. הוא פעיל מאוד ב־IVN

(Israel Venture Network — ארגון השקעות חברתיות המורכב ממנהלים ויזמים מהעולם העסקי בישראל ובחו"ל המציע ליזמים שמתקבלים לתוכנית הקרן ייעוץ ממנטורים בכירים, סיוע בפיתוח אסטרגיה, סל שירותים ותמיכה כספית של כ־200 אלף שקל — ר"ב). הוא מאוד הצליח באמריקה. הוא חוזר לסוג של מילואים כי כסף הוא לא צריך בכלל".

חבר אחר, אף הוא מאושיות התעשייה הפיננסית בישראל, מתאר את הלבטים שליוו את ביינארט בדרך לתפקיד. "הייתי צריך לשכנע אותו שזה מה שצריך לעשות. תחילה העליתי את הרעיון והוא אמר, 'אה בה ציגלה מה' - אמרתי לו, 'זו הזדמנות בשבילך ובשביל המדינה. אתה תזכה לחזור ארצה לתפקיד שבו תוכל לייצר שינוי ולהביא את הידע והכישרון שלך למיצוי'. יוסי הוא בהגדרה לא חלק מהביצה המקומית. כשהציעו אותו לשמוליק האוזר, הוא ישר הבין שזה האיש הנכון.

שמוליק ראה שהבורסה חולה ושוק ההון חולה וזה כבר לא צחוק וצריך לבחור אדם שמתאים לתפקיד ולא אדם שצריך לתת לו כיבודים. הלוא מבחינת הכסף שיקבל (כ־2 מיליון שקל בשנה אם לשפוט לפי קודמיו בתפקיד - ר"ב), זו, אם נתבטא בעדינות, לא נקודת השיא מבחינת הקריירה של יוסי".

שמואל האוזר | צילום: אוראל כהן

ביינארט חוזר כדי להישאר

אותו חבר מאמין כי "ביינארט חוזר כדי להישאר. הוא היה צריך להביא בחשבון שאם הוא מנצח אז יש פה ויתור חומרי ומצד שני, אפשרות לעשות אקט ציוני שהוא מרגיש טוב ושלם איתו". באשר לטענות כי ביינארט ניהל סוג של "בורסת הימורים", גם כאן נחלץ החבר להגנתו: "הוא ניהל בורסה שמפוקחת באופן מלא בארה"ב, וברגולציה האמריקאים מבינים. הביאו לבורסה אדם שניהל בורסה שתוך כדי ההקמה שלה היה צריך לעבוד במשותף עם הרגולטור גם על המכשירים וגם להתאים אותה למשקיעים פרטיים. יוסי עומד בחזית הטכנולוגיה ויודע להציע למשקיעים יכולת לסחור במישרין בבורסה במכשירים סופר־לגיטימיים.

"אין לי מושג מה הוא מתכנן ואני לא בטוח שלו יש מושג. זה יומרני להגיד אני הולך לעשות ככה וכה כי צריך קודם להבין מה הבעיות של הבורסה המקומית. מה שבטוח זה שנראה לי דבר נכון שיו"ר רשות ני"ע תרם לבחירה שלו כי התקשורת ביניהם תהיה טובה יותר מהקשר עם המנכ"לית הקודמת.

"מה שבטוח זה שליוסי אין פה קליקות פה. נושא ההתייעלות של הבורסה והצורך להעיר את העובדים שלה לעבודה הוא נושא משמעותי. אבל אני חושב שאין כמו תקופה של משבר כדי לאפשר שינויים כאלה כשברור לעובדים שיש להם שתי אפשרויות - או להפנים את השינויים ולסייע להם לקרות ולייצר בורסה נושמת ובועטת או לא להיות שם".