מחקר: חוסר היציבות הפוליטית בישראל פוגע בהתפתחות המשק

האם אי היציבות השלטונית בישראל וריבוי המפלגות בכנסת משפיעים ישירות על מיקומה של ישראל, ושל מדינות אחרות, בסדרה של מדדים בין לאומיים שמודדים את מידת התפתחותו של המשק?

על פי אייל רובינסון, דוקטורנט בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר במרכז הישראלי להעצמת האזרח, התשובה חיובית.

במחקר חדש שבוצע במסגרת המרכז מראה רובינסון כיצד יש התאמה בין משך הכהונה הקצר של ממשלות בישראל ומספר המפלגות הרב בכנסת לבין העובדה שישראל מדורגת במקום די נמוך מבין המדינות המפותחות בשורה של מדדים כלכליים בין לאומיים.

היציבות השלטונית נבחנה במחקר בשני פרמטרים: משך כהונת השלטון ומספר המפלגות בפרלמנט בשני העשורים האחרונים, ב-13 מדינות מפותחות. ישראל דורגה במקום ה-9 מבחינת שנות הכהונה (2.78 שנים בממוצע, בעוד אורוגוואי מדורגת במקום הראשון עם 5 שנים בממוצע), ובמקום האחרון מבחינת כמות המפלגות בפרלמנט (12 מפלגות מול 2 בארה"ב, שדורגה ראשונה). לאור נתונים אלה מסיק המחקר כי ישראל אינה יציבה מבחינה שלטונית ביחס למדינות האחרות שנבדקו.

בהמשך, בדק המחקר את דירוגה של ישראל ב-5 מדדים כלכליים (ביניהם מדד החופש הכלכלי, מדד התחרותיות העולמי ומדד הנגישות העסקית הבינ"ל) וב-7 מדדים חברתיים (ביניהם: מדד הפיתוח האנושי של האו"ם, מדד חופש העיתונות, מדד השחיתות העולמי) ומצא שישראל מדורגת במקום ה-36 בממוצע. כך, למשל, במדד הנגישות העסקית דורגה ישראל במקום ה-38; במדד זכויות הקניין ישראל במקום ה-13 ובמדד החופש הכלכלי במקום ה-26 בעולם.

בדיקת היחס בין הדירוג במדדים הכלכליים לבין היציבות השלטונית, המתבטאת בכמות המפלגות בפרלמנט ובמשך כהונת השלטון מלמדת על קיומו של מתאם סטטיסטי גבוה בין השניים.

לשנות את שיטת הממשל

יובל ליפקין, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח: "המחקר מוכיח שלא ניתן יהיה להבטיח את עתיד המשק הישראלי ללא שינוי שיטת הממשל. בין אם מדובר בהיקף התחרותיות, במידת השחיתות או בזכויות הקניין -  המסקנה זהה ומצביעה על כך שהמפתח לצמיחה ולשיפור המצב הכלכלי והחברתי של מרבית הישראלים הוא בקידום רפורמות שיבטיחו את היציבות הפוליטית".