היכולת לחסום את המתחרים תוגבל

רשת שיווק גדולה, שמחזיקה בנתח של יותר מ־30% מפדיון המכירות של קבוצת חנויות מתחרות, תהיה חייבת אישור של הממונה על הגבלים עסקיים כדי לפתוח חנות נוספת באזור שבו פועלות המתחרות. כך עולה מהמודל שמתכננת רשות ההגבלים העסקיים לתחרות אזורית בין סופרמרקטים. הממונה על הגבלים עסקיים פרופ' דיויד גילה הציג את המודל ביום חמישי האחרון בכנס של ה־OECD.

המתווה שהוצג בכנס הוא הכנה ליישום חוק המזון שנמצא על שולחן הכנסת ועבר בשלב זה קריאה ראשונה. זאת נוסף לכוונת גילה להחיות סעיף חוק שלא נאכף עד כה ולאמץ גישה חדשנית, שאוסרת על מונופולים מוכרזים לגבות מחירים מופרזים. כוונה זו פורסמה בטיוטת גילוי דעת שפרסם גילה בסוף השבוע.

(תצלום אילוסטרציה) | צילום: אלעד גרשגורן

מדובר במודל לטיפול בריכוזיות אזורית של רשתות שיווק, המגדיר אזורים גיאוגרפיים בשוק הקמעונאות ומייסד לראשונה אזורי ביקוש ותחרות עבור כל סופרמרקט. חוק המזון יאפשר לממונה על הגבלים עסקיים לאתר את אותם אזורים ריכוזיים שבהם יש מעט רשתות שיווק שמתחרות זו בזו, על סמך בדיקות מעמיקות של נתוני השוק, ולפעול כדי להקטין את הריכוזיות של האזורים הללו. כך יהיה ניתן למנוע את הפגיעה בתחרות.

גילה הסביר כי "על קצה המזלג, כדי לקבוע אם סופרמרקט א' מרסן תחרות מחירים של סופרמרקט ב', אנחנו בוחנים אם הלקוחות הפוטנציאליים של אותו סופרמרקט הם גם הקהל הפוטנציאלי של הסופרמרקט השכן".

גילה המשיך והסביר את השלבים של יישום המודל. השלב הראשון, הגדרת אזור הביקוש על פי סוג הסופרמרקט, מיקומו וזמן הנסיעה הממוצע שלקוחות מוכנים לנסוע כדי להגיע אליו. השלב השני הוא הגדרת קבוצת תחרות, כלומר, אילו חנויות מתחרות באותו סופרמרקט. בשלב השלישי מחושב נתח השוק של הרשת שאליה משתייך הסופרמרקט מתוך כלל המתחרים שלו.

החשש הוא שבמקרים מסוימים רשת שיווק, שהיא משמעותית באזור מסוים, יכולה לחסום רשתות מתחרות מלהיכנס לאותו אזור על ידי פתיחת עוד ועוד סניפים בעצמה, באופן שלא משאיר מקום לרשתות המתחרות. במצב כזה מונצח המעמד של הרשת הגדולה באותו אזור, ועלולה להיות מונצחת היכולת להעלות מחירים לצרכן.