אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לבייב ואריסון רוצים למכור ירקות בשוק צילום: אריאל שרוסטר, ורדי כהנא

בלעדי לכלכליסט

לבייב ואריסון רוצים למכור ירקות בשוק

שש חברות בנייה מהמובילות במשק שוקלות להתמודד במכרז בשווי מאות מיליוני שקלים שתפרסם המדינה להקמת השוק הסיטונאי החדש בצומת מסובים

05.11.2013, 07:08 | עמיר קורץ ונורית קדוש

ועדת המכרזים הבין־משרדית למשרד האוצר ולמשרד החקלאות בראשות סגן החשבת הכללית רו"ח יריב נחמה, קיימה אתמול את כנס המציעים למכרז ה־BOT להקמת ותפעול השוק הסיטונאי החדש במסובים. ל"כלכליסט" נודע כי בין המציעים שהגיעו לכנס והביעו התעניינות בהתמודדות במכרז נכללות חברות בנייה מהגדולות במשק: שיכון ובינוי, אלקטרה נדל"ן, אפריקה ישראל, הכשרת הישוב, מנרב ואפקון. רוב החברות כבר רכשו את מסמכי המכרז, שנמצא כרגע בשלב המיון המוקדם.

קראו עוד בכלכליסט

עלות הקמת השוק מוערכת בכ־300 מיליון שקל, אלא שלסכום זה צריך להוסיף גם את עלויות התפעול של השוק לאחר הקמתו. מדובר באלמנט מהותי הכולל מרכיבים כמו ניקיון, אבטחה ואחזקה שוטפת, שאותם יוכלו החברות לתמחר רק לאחר פרסום המכרז שבו יפורטו הדרישות הספציפיות. המועד האחרון שבו יידרשו החברות להגיש הצעתן למיון המוקדם במכרז נקבע ל־17 בדצמבר, ועד 21 בנובמבר תשיב הוועדה על שאלות הבהרה שיועברו על ידי המציעים.

הדמיית השוק החדש במסובים הדמיית השוק החדש במסובים הדמיית השוק החדש במסובים

 

המתחרות לא יצהירו מראש על זהות הקבלן

 

עד שיוקם השוק החדש, השוק הסיטונאי בצריפין ממשיך לפעול במתחם ששייך לתנובה, שדרכו עוברת קרוב לשליש מהתוצרת החקלאית בישראל. כפי שפורסם בסוף השבוע ב"מוסף כלכליסט", השוק, שהוקם כפתרון זמני עם פינוי שוק החשמונאים מתל אביב ב־2006, סובל מבעיות תחבורתיות ותברואתיות ומהווה מוקד לתלונות מצד חקלאים, מגדלים, סיטונאים ומשווקים.

במסגרת הכנס שנועד למסור למציעים מידע מפורט על המכרז הודיע רו"ח נחמה כי ועדת המכרזים החליטה להקל בדרישות הניסיון המקצועי שנדרש מהמציעים, כדי לאפשר לשחקנים חדשים ולחברות שלא ניגשו עד היום למכרזי BOT להגיש הצעות למכרז הנוכחי. עוד במסגרת ההקלות בהליך המיון המוקדם לפרויקט, נקבע כי המציעים לא יידרשו להודיע כבר בשלב המכרז על זהות קבלן ההקמה, אלא רק לאחר הודעת הזכייה, וכן כי המחזיק בקבלן ההפעלה יוכל להסתמך על ניסיונה של חברה שנמצאת בשליטה עקיפה שלו.

"ההקלות החדשות במכרז השוק הסיטונאי תואמות את המדיניות לפתיחת מכרזי BOT למתמודדים חדשים", אמר נחמה, "קידום התחרות במכרז תוביל לפרויקט איכותי יותר ובמחיר אטרקטיבי יותר. מדובר בפרויקט לאומי חשוב אשר יביא להקמת שוק איכותי ויעיל ולהפחתת המחירים בתחום לטובת הצרכנים". מנכ״ל משרד החקלאות רמי כהן הוסיף כי "שרשרת הערך, מהרגע שהחקלאי מוסר את הסחורה ועד לצרכן, היא ארוכה מדי. הקמת השוק הסיטונאי תאפשר את צמצום שרשרת הערך לטובת הצרכנים. המכרז מאפשר להקים שוק סיטונאי לתפארת באמצעות השוק הפרטי".

קיום כנס המציעים וקביעת מועד סמוך להגשת ההצעות מהווים התקדמות משמעותית בניסיונות המתקיימים בשלוש השנים האחרונות להקמת השוק הסיטונאי החדש. באוקטובר 2010 החליטה הממשלה על הקמת חברה ממשלתית שתהיה אחראית לבחינת אופן ההקמה, ההפעלה והתחזוקה של השוק. ההחלטה קבעה כי השוק יקום על כ־230 דונם, מהם 80 דונם שיוקצו למסחר בירקות ובפירות, 24 דונם למסחר בפרחים ובעציצים ו־40 דונם לשטחי קירור ואחסנה. השטח הבנוי שמאושר למתחם עומד על 60 אלף מ"ר.

שרי אריסון (מימין) ולב לבייב, צילום: אריאל שרוסטר, ורדי כהנא שרי אריסון (מימין) ולב לבייב | צילום: אריאל שרוסטר, ורדי כהנא שרי אריסון (מימין) ולב לבייב, צילום: אריאל שרוסטר, ורדי כהנא

 

מחלוקות, עיכובים וחילופי האשמות

 

ד"ר רענן כהן, שמונה זמן קצר לאחר החלטת הממשלה ליו"ר חברת שוק סיטוני לישראל, החל לפעול לקידום הקמתו. חוות דעת שהזמינה החברה מפרופ' יצחק סוארי, שבחן את חלופות המימון לבניית השוק, המליצה על הקמתו מתקציב המדינה בעלות צפויה של כ־250 מיליון שקל.

אלא שבין כהן לאוצר התגלעה מחלוקת בנוגע לאופן מימון הקמת השוק: בעוד חברת שוק סיטוני לישראל המליצה על הקמתו באמצעות תקציב המדינה וטענה כי כך נהוג ברוב מדינות העולם, המליץ האוצר על הקמת השוק בשיטת BOT, שבמסגרתה המדינה מוציאה את ההקמה והתפעול למכרז בשוק הפרטי.

המחלוקת הביאה, בין היתר, לעיכוב בהקמת השוק ולחילופי האשמות בין האוצר לחברה הממשלתית, ששיאן מכתב חריף ששלח כהן למבקר המדינה ובו טען כי האוצר פועל "במטרה לטרפד את קידום הפרויקט בידי החברה". אף שעל פי הסכם הבנות שנחתם בין הצדדים, מכרז ה־BOT היה אמור להתפרסם כבר באוגוסט האחרון - והזכיין היה אמור להיבחר עד סוף 2013 - חלו עיכובים בפרסומו. באוצר הסבירו כי מדובר ב"עיכוב קל שנבע מקשיים בירוקרטיים ומחסמים סטטוטוריים ושאינם קשורים כלל לשיטת ההקמה". כעת מקווים באוצר לסיים במהרה את שלב המיון המוקדם כדי לפרסם את המכרז הסופי בתחילת 2014.

כהן אמר אתמול כי "הקמת השוק עתידה לחסוך לאזרחי המדינה כ־2.5 מיליארד שקל בשנה. לצערנו, התנהלות האוצר הביאה לכך שבמקום שהשוק יקום כבר ב־2014, הוא יוקם במועד לא ידוע". עם זאת, ציין כהן כי הוא "מברך על כנס המציעים ומקווה שכעת האוצר יעשה כל שביכולתו לקדם את הקמת השוק בהקדם".

עושים שוק: החברות ששוקלות להתמודד במכרז השוק הסיטונאי

1. שיכון ובינוי (שרי אריסון)

2. מנרב (אברהם קוזניצקי)

3. הכשרת הישוב (משפחת נמרודי)

4. אפריקה ישראל (לב לבייב)

5. אלקטרה נדל"ן (גרשון זלקינד)

6. אפקון (שלמה שמלצר)

תגיות