אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מחצית מהשכירים במשק משתכרים פחות מ-6,541 שקל ברוטו בחודש צילום: עטא עוויסאת

מחצית מהשכירים במשק משתכרים פחות מ-6,541 שקל ברוטו בחודש

זו הפעם הראשונה שהלמ"ס מפרסם את השכר החציוני במשק; ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש מעבודה שכירה, שהיא למעשה ממוצע השכר החודשי של כלל השכירים במשק, הסתכמה בשנה שעברה ב- 9,149 שקל

05.11.2013, 16:05 | אמנון אטד

הלמ"ס מפרסם היום (ג') לראשונה את השכר החציוני במשק, והוא הסתכם בשנה שעברה ב-6,541 שקל ברוטו לחודש.

הנתונים הם עיבוד תוצאות סקר הוצאות משקי הבית המורחב והמשופר לשנת 2012, שאוחד השנה עם סקר הכנסות משקי הבית, שמפרסמת היום הלמ"ס.  

קראו עוד בכלכליסט

השכר החציוני הוא אותה רמת שכר חודשי ברוטו שמחצית השכירים במשק נמצאים מתחתיה, והמחצית השנייה ממוקמת מעליה. במילים פשוטות, אם נסדר את כל 2.72 מיליון השכירים הישראלים בסדר עולה לפי שכרם החודשי, השכר החציוני יהיה שכרו של אותו שכיר שנמצא במקום המיליון ו-360 אלף ברשימה.

ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש מעבודה שכירה, שהיא למעשה ממוצע השכר החודשי של כלל השכירים במשק, הסתכמה בשנה שעברה ב- 9,149 שקל. נתון זה ("השכר החודשי הממוצע לשכיר") גבוה יותר מנתון אחר ("השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר"), שגם אותו מחשבת ומפרסמת הלמ"ס, שהסתכם בשנת 2012 ב- 8,784 שקל ברוטו לחודש.

ההבדל בין שני הנתונים נובע משיטת איסוף וחישוב החומר על ידי הלמ"ס. הנתון המתפרסם היום מתבסס כאמור על הדיווחים הסובייקטיביים שמוסרים 10,205 עובדים שכירים הכלולים במדגם סקר הלמ"ס לעורכי הסקר. לעומת זאת, הנתון האחר, שהוא למעשה סיכום נתוני השכר הממוצע במשק שמפרסמת הלמ"ס מדי חודש, מבוסס על הדיווחים האובייקטיביים של המעסיקים לביטוח הלאומי.

אילוסטרציה, צילום: גיל נחושתן אילוסטרציה | צילום: גיל נחושתן אילוסטרציה, צילום: גיל נחושתן

מנתוני הסקר של הלמ"ס מתברר עוד כי בשנת 2012 הסתכמה ההכנסה החודשית הממוצעת של גבר שכיר ב- 10,953 שקל, בעוד שההכנסה של אשה שכירה הסתכמה רק ב- 7,244 שקל – פער של 33.9%. חלק מפער גדול זה נובע מההבדל במספר שעות העבודה של גברים ונשים, ובחישוב ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה הוא מצטמצם ל- 15.1%.

 

הבדל בשכר בין האוכלוסייה היהודית לערבית

 

בחלוקת הכנסות השכירים לפי עשירונים נמצא כי העשירון התחתון מורכב מ- 67.3% נשים ו- 32.7% גברים. לעומת זאת, בעשירון העליון היחס בין המינים מתהפך: 76.7% גברים לעומת 23.3% בלבד נשים. בעשירונים הרביעי והחמישי נמצא שיעור דומה בין הנשים והגברים השכירים.

 

מהשוואת ההכנסה מעבודה שכירה בין שכירים באוכלוסייה היהודית לבין שכירים באוכלוסייה הערבית נמצאו פערים גדולים יחסית גם בהכנסה החודשית והן בהכנסה לשעת עבודה: ההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו מעבודה שכירה באוכלוסייה היהודית הייתה בשנה שעברה 9,721 שקל. לעומת זאת, באוכלוסייה הערבית הייתה ההכנסה הממוצעת נמוכה ב- 62% והסתכמה רק ב- 6,029 שקל.

בדומה לסדרת נתוני השכר הממוצע הנוספת של הלמ"ס, גם נתוני הכנסות השכירים המתפרסמת היום מצביעים על פערים גדולים במיוחד בשכר לפי ענף כלכלי. בענף "חשמל ומים", הניצב בראש הטבלה, הסתכמה בשנה שעברה ההכנסה החודשית ברוטו ב- 18,491 שקל. הכנסתם החודשית של העובדים בענף "שירותים למשק הבית על ידי פרטיים", שממוקם בתחתית הטבלה, הייתה רק 3,722 שקל.

 

יו"ר האופוזיציה ח"כ שלי יחימוביץ', אומרת בתגובה לנתונים: "בישראל מתקיימות זו לצד זו שתי מדינות. אחת קטנה מאוד שבה אנשים מרווחים שכר דמיוני והשנייה מדינה גדולה מאוד של עובדים שאינם מסוגלים לגמור את החודש, מדינת העובדים העניים. שכר חציוני של 6,500 שקל הוא חרפה למדיניות התעסוקה של ממשלת נתניהו ולפיד. הנתונים ממחישים בצורה מובהקת את הייאוש של מאות אלפי משפחות בישראל שעושות הכל "לפי הספר", קמות בבוקר לעבודה, שולחות את הילדים למערכת החינוך, משלמות מיסים, ועדין נשארות ללא כל יכולת להתקיים בכבוד וללא אפשרות לשפר את מצבן".

תגיות

11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

11.
ומה גובה ההכנסה הפנויה?
הגיע הזמן! סוף סוף מפרסמים את מה שחשוב באמת!. ועכשיו שיפרסמו מה גובה ההכנסה הפנויה? כלומר כמה כסף נותר לנו בכיס!!. למע שלא יודע המושג "הכנסה פנויה" זה ההפרש של סך ההכנסות פחות ההוצאות. ובמילים פשוטות כמה כסף נותר לנו לבזבז סתם או כמה כסף נותר לנו לחיסכון אחרי כל ההוצאות ההכרחיים!!. קדימה שיפרסמו!!. זה לא יהיה הפתעה אם נגלה שאין בכלל הכנסה פנויה לרוב העובדים בישראל!!
האמת תנצח  |  05.11.13
10.
כמה סיבות שאני חושב שבגללן יש מגמת ירידה ברמת איכות חיים לכלל:
1. שיטה כלכלית בה בנקים בארץ ובעולם שמדפיסים נייר שמאבד את הערך שלו עם שנים. כסף שנוצר ללא ערך הבנקים במלווים בריבית שחוזרת עם ערך - מישהו עובד קשה כדי להחזיר את הריבית. 2. ירידה במיסוי של תאגידים בינלאומיים (כמו טבע) על חשבון משלם המיסים השכיר והעמצאי מה שפוגע בשירות שהמדינה נותנת לאזרח ויותר תמריצים גדולים לכלכלה השחורה. 3. בעיה ספיציפית לישראל - שוק קטן עם עם הרבה מכסים, הרבה מונופולים, שחיתות במגזר הציבורי,ריכוזיות ורגולציה - פתרון אפשרי - הצתרפות לאיחוד האירופאי. 4. מחסור בחדשנות טכנולוגית בתחומי הדיור, התחבורה, האנרגיה והתשתיות, וכל מה שיכול לשפר את איכות החיים - סיבה עיקרית - מחסור בחינוך מדעי, מחסור בחינוך לחשיבה ביקורתית ומחסור באנשים שנשארים ילדים עם חלום גדול. מוזמנים להגיב, לבקר ולהוסיף אולי עוד סיבות.
אלכס  |  05.11.13
לכל התגובות