טרפת נפוצה

אני מעריך את הכישרון של ג'רמי לוין, באמת. אני מעריץ גדול שלו. ההבדלים היו בדקויות, לא בנוגע לכיוון של החברה. היה מדובר בפערים קטנים בנוגע למימוש האסטרטגיה המוסכמת שלא הצלחנו לפתור ולכן העדפנו להיפרד. מה זה דקויות במימוש האסטרטגיה, אתם שואלים? למשל, הוא לא הסכים להשתחוות".

פיליפ פרוסט פותח

"אין מה להסתתר או להתבייש. צריך לומר במפורש: ג'רמי לוין עוזב את טבע בשל בעיות מנהיגות. זה הדבר הראשון שאני דורש, מנהיגות. זה, ואת חבילת האופציות הענקית בחברה לישראל שוויתרתי עליה כמו סאקר בגלל תיקון 20 המחורבן הזה. כן, מנהיגות ואופציות, זה מה שאני עומד עליו. לא בהכרח לפי הסדר הזה".

אמיר אלשטיין מחזק

"היו גם הדקויות האלה של הקפה בבוקר. ג'רמי באמת זכר שאני אוהב אותו לא חזק, פושר ועם הרבה קצף. זה רק החלב לביאות שהוא לא הקפיד שיהיה טרי. תמיד היה אומר שמישהו לקח מהמקרר הקטן במטבח בלי להגיד. פעם, פעמיים, אני מבין. אבל בטווח הארוך אי אפשר לבנות ככה אסטרטגיה".

פיליפ פרוסט ממשיך לנמק

"כל יום שבו אנחנו לא מפתחים תרופה אינובטיבית חדשה הוא יום מבוזבז. יהיה קשה אחר כך לרוץ בעקבות הזמן האבוד".

מרסל פרוסט, הדוד האבוד

"מה יש לי להציע בתור מנכ"ל טבע, אתם שואלים? אני הייתי מנכ"ל שטראוס, אני איש שיווק, אני יודע למכור. שם טמון היתרון שלי, וזה בדיוק מה שהיה חסר לטבע. למשל, אם אני אקבל את התפקיד דבר ראשון אני אכניס את הקופיקסון. זה כמו הקופקסון, אבל בחמש שקל בטייק אוויי".

ארז ויגודמן מעמיד את עצמו לבחירה

"אחרי שנה שזה רץ, אני מתחיל למכור זיכיונות לסניפים של קופיקסון. צעירים ממעמד הביניים שפיטרו אותם, במקום לחכות שנתיים עד ששר האוצר יביא להם בחזרה את החיים בסבבה שהיו להם, יוכלו בינתיים לנהל סניף קטן של קופיקסון".

ויגודמן ממשיך

"בכלל, מי אמר שקופקסוֹן חייב להיות בחולם? למה לא קופקסוּן, בשורוק? וברבים: קופקסוּנים. תראו מה זה גאונות שיווקית, אתה מזיז נקודה אחת ויש לך קהל יעד חדש של מיליארדים שעד היום בכלל לא היה מודע לתרופה כי לא דיברו אליו בשפתו. מספיק לראות מה הולך בסוריה, ממש מעבר לגבול, כמה סוּנים פצועים יש שם עכשיו. כל אחד שם בטח היה שמח לכדור קופקסוּן. ולי יצא שם של אחד שמסוגל למכור קופקסוּנים לסוּנים".

ויגודמן מתלהב

"קומפקטסון. לנערות. עם מוליך. רק תנו לי להיות מנכ"ל, יש לי עוד מיליון רעיונות".

ויגודמן נסחף

"לשבת על כיסא מנכ"ל טבע, שעליו ישב בעבר אלי הורביץ, זה כבוד. אני כמובן לא שמח על הנסיבות, אבל בהחלט שמח על ההזדמנות. ואני אנצל זאת כדי לומר שאני איש של מספרים - וזה בדיוק מה שחסר לטבע, מישהו שהיה סמנכ"ל כספים מאז גן חובה. אחד שיודע להעריך מספרים. למשל כשאני מסתכל על המשכורת של המנכ"ל, ממש עובר בי רטט. צמרמורת נעימה בכל הגוף, אין לי דרך אחרת לנסח את זה. רואות חשבון יבינו על מה אני מדבר".

איל דשא מנמק מדוע זמני יכול להפוך לקבוע

"בסדר, קאט דה בולשיט, מספרים שמיספרים. אני פשוט לא יכול להיות סמנכ"ל יותר. די".

דשא מתוודה

"רק על אלונקה תוציאו אותי מפה".

דשא נאחז במשקוף

"כן, זה אקדח בכיס שלי. ואני לא שמח לראות אתכם".

דשא מחסל את הדיון

"דבריי בתקשורת סולפו לחלוטין. מישהו מאמין שאני אמרתי שבגלל שההמונים רצו מסים טבע פיטרה עובדים? ברור שדבריי עוותו, זה ממש לא הסגנון שלי. אני הבן של אלי הורביץ, אני לא איזה פועל בקו הייצור של האקמול שלא למד באוניברסיטה כי להורים שלו לא היתה מודעות לחשיבות של אקדמיה בגלל שהם הגיעו ממרו... אופסי".

חיים הורביץ מתקן עיוות

"אני אולי נראה חננה, אבל אני יודע להיות גם רע כשצריך, ועכשיו אין ברירה אלא לחשוף גם את הצד הזה אצלי. הגיע הזמן שאנחנו, הישראלים בני משפחות המייסדים, נבהיר לאמריקאים שמנסים להשתלט על טבע שעד כאן! אנחנו מפסיקים להיות נחמדים. שפרוסט יחלוב את הלביאה בעצמו".

הורביץ מקשיח

"לבת זונה יש וואחד ציפורניים".

הורביץ שרוט

"לא התפטרתי!

לא התפארתי!

לא התפגרתי!

לא התפדרתי!

לא התפזרתי!

לא התפקרתי!

לא התפשרתי!

ועשיתי את כל השיעורים בעברית שהמורה באולפן נתנה".

ג'רמי לוין

"קופקסין?".

ארז ויגודמן מגיח שוב

"אני הכי מתאים לתפקיד יו"ר טבע. ההישגים שצברתי כיו"ר החברה לישראל מדברים בעד עצמם".

אמיר אלשטיין מקדם את הדיון

"אני הכי מתאים לתפקיד יו"ר אי.די.בי".

אדוארדו אלשטיין, דוד רחוק של. מה זאת אומרת לא הגיוני? אנחנו מהפלג החרדי של מייסדי טבע. צוׂרי

"במבט לאחור, נראה לי שמה שג'רמי ואני הכי לא הסכמנו עליו מבחינה אסטרטגית היה שהוא לא אהב הצלפות. ממש שנא את זה. אבל חשוב להדגיש שוב שאלה היו ממש רצועות דקות של אי־הסכמה".

פיליפ פרוסט חותם את הדיון

"אבא בוודאי מתהפך בקברו".

חיים הורביץ

"כן".

אלי הורביץ