צילום: עמית שעל
קרן בלאמברג גייסה 150 מיליון דולר, מחצית מהסכום יושקע בישראל
זוהי הקרן השלישית של בלאמברג, שהשקיע -Any.Do וב-Double Verify. בראיון ל"כלכליסט" הוא מספר על הלקחים שהפיק מהקרנות הקודמות: "משקיע צריך להניח שהחברה יודעת יותר טוב ממנו"
קרן ההון סיכון בלאמברג, בניהולו של איש העסקים היהודי דיוויד בלאמברג, השלימה את גיוס הקרן השלישית שלה על סך של 150 מיליון דולר, כך נודע ל"כלכליסט". בשנה שעברה הכריזה הקרן על כך שהיא מעוניינת לגייס 100 מיליון דולר, אך עודף ביקושים הביא את בלאמברג לבצע "סגירה ראשונית" של קרן בהיקף גדול יותר.
קראו עוד בכלכליסט
מייסד הקרן, דיוויד בלאמברג אמר ל"כלכליסט" כי כ- 40-45% מהיקף הקרן יושקעו בחברות ישראליות, שיעור גבוה יותר מזה של הקרן הקודמת של בלאמברג, שרק 30% ממנה הושקעו בישראל.
כעת, יכול בלאמברג לחייך: לאחר מסע שהחל המשבר הכלכלי של השנים 2008-2009 טרף את הקלפים בענף קרנות ההון סיכון, רבות מהן מצאו את עצמן אל מול משקיעים מרוששים שחוששים להמשיך ולקחת סיכון והעדיפו להשקיע באפיקים שנחשבים, כיבכול לבטוחים יותר. כתוצאה מכך, נמחו כמה קרנות מעל פני האדמה, ובמקומן צצו אחרות.
מעטות הן קרנות ההון סיכון שהצליחו לצמוח מאז ובלאמברג היא ככל הנראה, אחת מהן. הקרן הראשונה שהקים דיוויד בלאמברג עמדה על 57 מיליון דולר, השניה על 91 מיליון ואילו הנוכחית עומדת על 150 מיליון. בהתאם, גדלה גם החשיפה להשקעות בחברות ישראליות. בין המשקיעים החוזרים בקרנות של בלאמברג אנשי עסקים ומיליארדרים מארה"ב בהם למשל רון לאודר, או משקיעים מוסדיים כגון חברת ה-IT האמריקאית UST Global.
בעוד שבקרן הקודמת, בלאמברג 2, הושקעו 91 מיליון דולר ב- 45 חברות, עם ממוצע של 1.7 מיליון דולר לחברה, בקרן הנוכחית מתכננים להשקיע 150 מיליון דולר במספר דומה של חברות. "נכתוב צ'קים גדולים יותר כדי לשמר את החלק היחסי שלנו בקרן. עד כה שמרנו על 15% בממוצע בחברה, גם עם גיוסי המשך", אמר. בבלאמברג מתמקדים בהשקעה בחברות ישראליות בתחום אבטחת המידע, רשתות חברתיות, תוכנה פיננסית ווירטואליזציה, המעוניינות ברגל עסקית גם בעמק הסיליקון וניו יורק, היכן שבלאמברג פעילה.
בלאמברג מבודלת בהיותה קרן שמשקיעה בעיקר בסטארט-אפים בשלב המוקדם שלהם ובסבב הגיוס הראשון שלהם (סבב הסיד). 85% מהשקעותיה בחברות הן השקעות המשך בחברות בהן השקיעה בשלב המוקדם. לאחר גיוס הקרן, מכנה המייסד, דיוויד בלאמברג, את הקרן שלו כאחת מקרנות הסיד הגדולות בעולם.
בלאמברג היתה פעילה בישראל מרחוק עד לפני כשלוש שנים אז מונה לה הנציג הישראלי, אלון ליפשיץ, ובשנה שעברה חנכה משרד מעוצב ברחוב נחמני, במתחם רוטשילד בתל אביב. ליפשיץ מנהל כיום את השקעותיה של הקרן בישראל ב- 10 חברות סטארט-אפ ישראליות בהן אפליקציית הישראליות Any.Do ו- Moment.me, חברת טכנולוגיות הפרסום Double Verify, וחברת טכנולוגיות התלת ממד מישור 3D.
הגיוס לא הושפע מהמשבר הכלכלי
בלאמברג הגדיל במהלך השנה האחרונה את השקעותיו בחברות צומחות כמו חברת התשלומים הסלולרים CredoRax, וחברת אבטחת המידע Cyvera. בין ההשקעות המעניינות שלו ניתן לציין את הובלת ההשקעה בחברת הסטארט-אפ FeeX , לצד אורי לוין, ממייסדי Waze, שמייצרת מנוע השוואות והמלצות לדמי ניהול עבור תכניות פנסיוניות וביטוחים שונים.
"הסתכלנו על Waze, אבל הגענו אליהם מאוחר מדי", אמר בלאמברג. "במהלך הזמן התחברנו עם אורי לוין, הוא הפך לחבר דירקטוריון בחברת מישור בה אנו מושקעים, והצענו לו שנוביל את ההשקעה חברה הבאה שלו. מה שמצא חן בעיני לוין אצלינו הוא שושה מרכיבים: שאנחנו קרן שמבוססת בארה"ב, שאנחנו ממוקדים בשלב המוקדם, ושיש לנו ידע והשקעה בחברות שעוסקות בשירותים פיננסיים". בינתיים, סיפר אלון ליפשיץ, השותף הישראלי של בלאמברג, הוא הצליח להוריד אחוז אחד מדמי הניהול בתכנית הפנסיה שלו בזכות המוצר.
מאחורי בלאמברג שני אקזיטים גדולים השנה, הגדולה שבהם היא של מערכת ניהול המותג ברשתות חברתיות Hoot Suit, שגייסה לאחרונה 165 מיליון דולר. הקרנות אינסייט ואקסל קנו את מניותיה של בלאמברג בחודש אוגוסט האחרון, דבר שהחזיר לה פי 52 על ההשקעה בתוך 4 שנים, והחזיר מחצית מהקרן שלה. האקזיט השני הוא של נוליו הישראלית, חברה שתהלך המכירה שלה ל- CA עמד במרכז מחלוקת בין מייסדי החברה לבין קרן סידר, אחת השותפות של בלאמברג בהשקעה בחברה.
בסופו של דבר החזירה בלאמברג את ההשקעה עם החזר חד ספרתי סביר, אבל גם עם לא מעט לקחים: "צריך להיות יותר זהירים כשנכנסים לסינדיקציה", אמר בלאמברג, כשהוא מכוון לשותפות עם סידר. "קרן הון סיכון לא יכולה לחשוב שהיא ודעת הכל, ומשקיע תמיד צריך להניח שהחברה יודעת טוב ממנו. ההחזר אמנם היה חד ספרתי עבור הקרן, אבל התשואה היתה טובה, ובנוסף אנו משקיעים בסטארט-אפ החדש של היזמים".
עד כמה קשה לגייס קרן הון סיכון חדשה בימים שלאחר המשבר הכלכלי?
"אני חושב שהבעיה גדולה במיוחד בסגמנט של הקרנות הבינוניות. הגדולות ימשיכו לגייס כרגיל, ואילו קרנות קטנות שממוקדות בנישה מסוימת, ימשיכו לפעול הלאה כי הן ממשיכות למשוך את החברות בנישה שלהן אליהן, כפי שאנחנו עושים עם חברות צעירות בשלבי הסיד. כשיצאנו לגייס קרן והעמדנו רף של 100 מיליון דולר, היה לנו ביקוש כפול, אבל עצרנו ב 150. אנחנו לא ממוקדים בדמי הניהול, כפי שעושות הקרנות הגדולות שמוציאים מיליונים לשותפים הבכירים על דמי ניהול. אנחנו יודעים שזה משפיע על היכולת שלהם לקחת סיכון. במקום זאת, המודל העסקי שלנו בנוי יותר על דמי הצלחה (מונח שבתעשיית ההון סיכון מכונה ''קרי' - א"ג). בעולם שלנו, של קרנות קטנות, לא טוב לגייס הרבה כסף. זה מרגיש כמו פיל שרוקד עם עכבר, לקרנות הגדולות אין זמן והם תמיד מגיעים עם הרבה כסף רק כשהחברות מצליחות".
הפיטורים בטבע - באשמת הממשלה
את עולם העסקים הישראלי מכיר דיוויד בלאמברג עוד מתקופתו בפירמת T.Rowe, כחניך של אבי ג'וזף כהן, כיום האנליסטית הבכירה של גולדמן-זאקס. "הפירמה לא ביצעה כלל השקעות בישראל, עד שניגשתי אליהם יום אחד וגרמתי להם לשנות את דעתם". מאוחר יותר היה בלאמברג מעורב בהשקעות הון סיכון באלרון, אלסינט, ובהמשך עבד עם פרד אדלר בעסקאות ההשקעה בסאיטקס, קריאו ודייזי. עבור צ'ארלס ברונפמן רכש נתח מטבע, ולאחר מכן השקיע גם באביק, גם היא נמכרה בסופו של דבר לענקית התרופות הגנריות.
"טבע היא חברה מדהימה, אבל חברות גדולות נמצאות בתהליך מתמיד של קיצוץ ומעבר בין מדינות. חברות גדולות שואפות להגדיל את העסקים שלהם אבל להקטין ל היחס בין מספר העובדים ביחס למכירות", אמר בלאמברג ביחס לפיטורים בטבע. בלאמברג מפורסם בדיעותיו ליברטיניות, הנוגדות כל התערבות ממשלתית וסוגדות לכלכלה החפשית. הוא נחשב מקורב לפיטר ת'יל, המשקיע הראשון בפייסבוק ואחד ממייסדי פייפאל, הנחשב לאחר הליברטנים המשפיעים בארה"ב.
"לרגולציה יש עלות, מיסים עושים את ההבדל והון הוא נזיל", הוא אומר. "העלאה של מיסים תמיד יקטינו את הכח והתפוקה של החברה וייגבו מחירים. אם יש לך רגולציה גבוהה ומיסים גבוהים, יהיה לך פחות הון פנוי למחקר ופיתוח, להשקעות, והחברה תגדיל את הגמישות שלה בהעברת עובדים. אין ספק שהממשלות המערביות צריכות להוריד מיסים ולהפחית ברגולציה".
"ההמונים, מצדם, תמיד אוהבים להתנפל על חברות מצליחות, אבל לדעתי הדבר הטוב ביותר היה הוא לבטל כליל כל התערבות ממשלתית. הממשלה רוצה בריאות זולה, אבל זה בדיוק מה שטבע עשתה: להוזיל תרופות ולהציל חיים, אז נמאס לי לשמוע אנשים שמתלוננים על חברות מסחריות. אני הייתי רוצה לשמוע מחמאות עליהן. הייתי רוצה שיחלקו לחברות פרס נובל. ומי שיכול לפתור את הנושא היא הטכנולוגיה: פקקי תנועה היו תמיד, אבל אז הגיעה ווייז ושינתה את התמונה".
גם קרנות גדולות יכולות להשקיע בחברות סיד, ורואים את זה יותר ויותר לאחרונה.
"זה נכון, אבל לקרן גדולה יש חסרון גדול מאוד והוא הרושם שהן מותירות בחברות שהן בוחרות שלא להשקיע השקעת המשך בהן. אנחנו קוראים לזה Signaling, כלומר שאם הקרן בחרה לא להשקיע הלאה, סימן שיש לך סיבה וזה יוצר לה כתם בתעשייה. מצד שני, קרן כמו שלנו, שמשקיעה רק בשלבים הצעירים איש לא מצפה ממנה להשקיע הלאה, וזה לא בהכרח אומר על החברה משהו רע".
דאבל ווריפיי היתה אחת החברות הישראליות הבולטות כאן, העסיקה כמאה עובדים, ואז לקחתם את החברה והעברתם את כולה לניו יורק. מדוע?"דאבל ווריפיי נדרשה לעבור לניו יורק כי האופי של החברה מכתיב לה שהמו"פ צריך לשבת קרוב לפעילות המכירות וההנהלה. המעבר כלל עשרות של ישראלים שנקלטו שם במהירות רבה , במקביל להשקה של מוצרים: הם נדרשו לבצע שינוי מהיר ולהוציא מוצר של וריפיקציה לפרסומות וידיאו, או מוצר נגד בוטים ורמאויות במודעות פרסומות, והולך להם יפה מאוד בך הכל"
תגובה אחת לכתיבת תגובה