3 שנים לוועדת חודק: המוסדיים עברו לשוק ההלוואות הפרטיות

ירידה חדה בהיקף הנפקות האג"ח בבורסה של תל אביב בשלוש השנים האחרונות. כך עולה מעבודת מחקר שערכה הבורסה לניירות ערך לרגל שלוש שנים לוועדת חודק.

מאז תחילת יישום ההמלצות ברבעון האחרון של 2010 ועד סוף 2012, חלה ירידה בהיקף הכולל של הנפקות של אג"ח חברות, סדרות חדשות וסדרות קיימות, מכ-37.4 מיליארד שקל ב-2010 לכ-31.3 וכ-22.3 מיליארד שקל בשנים 2011 ו-2012, בהתאמה. בשנת 2013, בגילום שנתי של נתוני תשעת החודשים הראשונים של השנה, צפויה עלייה בהיקף הנפקות אג"ח חברות אך עדיין לרמה נמוכה מזו שנרשמה בשנים 2011-2010.

נכנסים בדלת האחורית

הירידה ברכישות האג"ח אפשרה למשקיעים המוסדיים להגדיל את יתרת ההלוואות הפרטיות שניתנו לסקטור העסקי, שלגביהן, לא חלות המלצות הוועדה, מ-6 מיליארד שקל בשנים 2008-2009 לכ-34 מיליארד שקל באוגוסט 2013 - זינוק של יותר מפי 5.5.

כלומר, יישום המלצות הוועדה הביא להסטה של כספי הציבור אל מחוץ לבורסה, להלוואות פרטיות חסרות שקיפות.

אם לא בדלת האחורית אז מהחלון

יישום המלצות הוועדה הביא לירידה בחלקן של הסדרות החדשות, מכיוון שחלק מהמלצות הועדה לא חלו על הרחבת סדרות קיימות. השפעה ישירה של המלצות אלה הינה הירידה החדה במשקל הסכום שגויס בהנפקות של סדרות חדשות מסך הגיוס בכל הסדרות המונפקות, מול עלייה במשקל הסכום שגויס באמצעות הרחבת סדרות קיימות שעליהן לא חלו חלק מהמלצות ועדת חודק עד סוף שנת 2012.

כ-78% מהסכום שגויס באמצעות אג"ח חברות בשלושת הרבעונים הראשונים של 2010, שקדמו ליישום המלצות הוועדה, בוצע באמצעות סדרות חדשות לעומת כ-43% וכ-36% בשנים 2011 ו-2012 בהתאמה, שלאחר תחילת יישומן.

בשבעת החודשים הראשונים של 2013 ניכרת רק עלייה קלה במשקל הסכום שגויס באמצעות הסדרות החדשות המונפקות לכ-47% מהסכום שגויס בהנפקות סדרות חדשות וסדרות קיימות יחד, נראה כי הסיבה לכך היא שסדרות אג"ח ותיקות שהורחבו בעבר הגיעו לפדיון או מתקרבות למועד הפדיון הסופי ולא ניתן להרחיבן עוד, משקל הסדרות החדשות עדיין נמוך משמעותית לעומת התקופה שקדמה ליישום ההמלצות.

עלייה בדירוגים

חלקו של האג"ח בדירוג גבוה של (A-) ומעלה מסך האג"ח המונפק ע"י הסקטור העסקי עלה מכ-86% בשנת 2010 לכ-95%-92% בשנים 2012-2011.

אחד ההסברים לכך הינו המלצת וועדת חודק לפיה משקיעים מוסדיים שירכשו אג"ח לא מדורג, או אג"ח ללא בטחונות והתניות פיננסיות, יצטרכו לנמק מדוע עשו זאת- "אמץ או גלה". לכן, משקיעים מוסדיים העדיפו רכישת אג"ח בדירוג גבוה, כדי לא להידרש לנימוקים שעשויים לשמש נגדם בעתיד. למרות זאת השנה, לאחר שהתשואות הגיעו לרמת שפל, חלה עלייה ברמת הסיכון וחלקן של האג"ח בדירוג גבוה של (A-) ומעלה צנח לכ-81%. 

ועדת "חודק" הוקמה בשנת 2009 לצורך קביעת פרמטרים להתייחסות גופים מוסדיים הרוכשים איגרות חוב לא-ממשלתיות, זאת על רקע משבר הסאב פריים שפרץ בארה"ב בשלהי 2008 שהביא לכך שחברות רבות, בעיקר כאלה שהשקיעו בנדל"ן בחו"ל, לא עמדו בתשלומים למחזיקי האג"ח. הוועדה דנה בצורך ליצור בקרב המשקיעים המוסדיים סטנדרטים וכלים מקצועיים לבחינת טיב הלווים על מנת להבטיח את כספי הציבור המושקעים על ידם.

עיקרי המלצותיה, שנכנסו לתוקף ברבעון האחרון של 2010, היו דרישה מהמשקיעים המוסדיים לבדיקה קפדנית של אג"ח הנסחרות בבורסה בישראל וכן המלצות להתניות פיננסיות והתניות חוזיות.