אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תעשיית ההייטק הישראלית: השיא כבר מאחורינו?

תעשיית ההייטק הישראלית: השיא כבר מאחורינו?

הירידה בכמות הבוגרים בלימודי מדעי המחשב מעלה את העלויות של המשאב האנושי בטווח הקצר ומביאה לירידה בהקמת חברות חדשות בטווח הארוך

08.11.2013, 08:05 | זיו מנדל

פייסבוק תקים לראשונה מרכז פיתוח בישראל, גוגל ואפל ממשיכות לגדול והדרישה לכוח אדם מקצועי בתחום ההייטק וה-IT נמצאת בעלייה. אז, מדוע אנו כל כך מודאגים ומרגישים שישראל נמצאת בשיא שממנו אפשר רק לרדת? מדוע התחושה של המנהלים בתעשיית ההייטק היא שהעתיד לא ורוד?

הסיבה לכך פשוטה. הכוח המניע את התעשייה הוא המשאב האנושי והתמונה שעולה מראה שאנחנו מייצרים פחות ופחות אנשי מקצוע ברמת מפתחי תוכנה והמקצועות הנלווים, דבר שבטווח הקצר יעלה את העלויות של כוח האדם בתחום, ובטווח הבינוני והארוך יגרום לפחות חברות חדשות להיווצר ולעזיבה של מרכזי הפיתוח הבינלאומיים את ישראל.

אילוסטרציה, צילום: Shutterstock אילוסטרציה | צילום: Shutterstock אילוסטרציה, צילום: Shutterstock

במידה ותהיתם מדוע קיימת סטגנציה בכמות כוח האדם בתחום, אציין כי יש לכך שלוש סיבות עיקריות, אשר חלקן נובעות משינוי בהקצאת המשאבים בעידוד התעסוקה. הסיבה הראשונה לירידה בכמות הבוגרים בתחום מדעי המחשב והמידע נובעת מכך שפחות צעירים הולכים ללמוד את התארים הרלבנטיים במוסדות הלימוד האקדמאיים. הסיבה לכך נובעת מהתדמית של לימודי המחשב שנתפסת כתוכנית לימודים קשה שדורשת הרבה מאוד מתמטיקה ומבחנים קשים.

האוניברסיטאות והמכללות עצמן לא משקיעות מספיק משאבים במכירה ובשיווק המסלולים הקשים, והתוצאה היא שכמות הנרשמים לא ממלאת את המכסות הדרושות. גם הפגיעה בחינוך הטכנולוגי ברמת המכללות הטכנולוגיות לא מסייעת ביצירת דור של בוגרים עם מוכוונות ורצון ללמוד את לימודי המחשוב והטכנולוגיה.

הסיבה השנייה מתייחסת לעובדה שמגדר שלם של נשים "מחרים" את לימודי מדעי המחשב וההייטק בכל המסגרות. ניתן לראות בצורה ברורה שמקצועות רבים בתחום ההייטק וה-IT הינם מקצועות גבריים ובלי שום סיבה נראית לעין. קיימות מספר פעילויות בשוק הישראלי של עמותות וגופים שונים שמנסים לתקן את הנושא ברמת התדמית, אבל בפועל התמונה מראה על אחוזים נמוכים מאוד של השתתפות המגדר הנשי בקורסי ההייטק השונים.

הסיבה השלישית נובעת מכישלון בהכנסת החרדים למעגל ההכשרות של ההייטק. שר האוצר יאיר לפיד אמר לאחרונה שעתיד ההייטק טמון בתעסוקת חרדים, אולם דווקא מאז כניסתו לתפקיד אנחנו רואים ירידה בכמות המוכשרים והמועסקים מקרב קהילת החרדים. התקציבים לנושא של עידוד התעסוקה לחרדים וחרדיות ירדו, ולמרות שבצורה מפתיעה קיימת דרישה לכך דווקא מהצד של החרדים להיכנס לתחום.

צריך להבין שכיום לכל חייל יש פיקדון לחיילים משוחררים, בעוד שמימון דומה ללימודי הכשרה ותעסוקה לא קיים כמעט במגזר החרדי. בנוסף, הגברים החרדים צריכים להשלים לימודי ליבה, דבר שמאריך להם את משך ההכשרה ואף מייקר אותה. הפתרון כאן הרבה יותר פשוט ומהיר, ומבוסס על שחרור תקציבים של סבסוד לימודים. באופן זה יוכלו יותר ויותר חרדים להשתלב במסלולי ההכשרה בתחום. אז מה צריך לעשות על מנת שגם בשנים הבאות אנחנו נראה את המשך הגידול והפריחה של תעשיית ההייטק וה-IT הישראלית ? יש לפעול לשינוי התדמית של הלימודים ולהוביל מהלך של הכנסת יותר צעירים, נשים וחרדים למסלולי ההכשרה השונים מהמכללות הטכנולוגיות, דרך המכללות הפרטיות ועד למוסדות האקדמיים.

הכותב הוא מנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה ומטריקס גלובל, ומייסד שותף של "שבוע אורקל 2013"

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
רק שזה הרבה יותר פשוט
תנאי הסף למדעי המחשב באוניברסיטאות עדיין גבוהים מאוד (בניגוד למתמטיקה או פיזיקה לדוגמא), מכאן שהתואר עדיין פופולארי. כלומר גם הפתרון עדיין פשוט: צריך להגדיל את מספר התקנים באוניברסיטאות לתואר, וגם לתואר הנדסת חשמל ומדעי המחשב. חד וחלק. וכדי להבין את הנקודה הזו לא דרושות הרבה אנליזות מורכבות. אני בספק אם זה ייושם
דן , תל אביב  |  10.11.13
4.
כמה שאלות לזיו מנדל
1. מדוע אתה חושב שצריך להעדיף חרדים על פני אנשים שעשו שירות צבאי, בדגש על שירות צבאי משמעותי ? חשבת פעם מה זה עושה לאשים שהולכים לסכן את עצמם עבור המדינה ובסוף מעדיפים את הלא קרביים או את החרדים שכלל לא התגייסו בעת הנסיון להתקבל לשוק התעסוקה ? מספיק להתבונן בתוצאות הסקר האחרון שפורסם לגבי המוטיבציה לשירות לקרבי. 2. התחושה שהעתיד לא ורוד אינו בגלל שחסרים אנשים איכותיים. יש די הרבה מובטלים שעבדו בהייטק ופוטרו ומשוועים לעבודה. אבל זה לא יעזור לג'ון ברייס הדרכה שמנסה לקבל כסף הן מהקורסים והן מדור ה"גולגלות" הבא... 3. אתה כותב ש"צריך להבין שכיום לכל חייל יש פיקדון לחיילים משוחררים, בעוד שמימון דומה ללימודי הכשרה ותעסוקה לא קיים כמעט במגזר החרדי". אז מה שאתה אומר זה ככה: הם לא עושים צבא, לכן הם לא מקבלים פקדון אז בואו נוותר להם ועוד נשלם להם כסף במקום הפקדון ואחר כך גם ניתן להם עבודה במקום מי שעשה צבא ? אתה רציני ? זה החינוך שאתה רוצה לעודד ? 4. אתה כותב שהגברים החרדים לא לומדים לימודי ליבה אז במקום לשנות את זה מהיסוד ולהסביר לרבנים שלהם שהם לומדים לימודים שאין בהם כמעט יכולת לפרנס את משפחתם, בואו ניתן להם להמשיך ופשוט נשלם מכיסנו הציבורי על השלמת לימודי ליבה. לא יותר זול והרבה יותר מוסרי להיעזר במישהו שכבר למד לימודי ליבה (חילוני, דתי לאומי וכו') וגם תרם משהו כדי לקבל בסוף פקדון צנוע ? 5. הטענה ש"כמות הנרשמים לא ממלאת את המכסות הדרושות" אינה נכונה באוניברסיטאות. רף הקבלה עדיין גבוה ומתמלא בקלות. צעירים מעדיפים שלא ללכת למכללות זה כי הם יודעים שהסיכויים למצוא עבודה טובה לאחר מכן הם נמוכים. לכן לא פלא שהם מעדיפים שלא לבוא לקורסים שטחיים כמו שקיימים בג'ון ברייס. בג'ון ברייס חושבים שצ'יק צ'ק אפשר להפוך אנשים ל"לגולגלות" שיכניסו כסף לחברת מטריקס, אבל ימי בועת הדוט קום שם חטפו כל בוגר קורס קיקיוני כבר חלפו ואינם...
ארז  |  09.11.13
לכל התגובות