אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מה שהיה הוא לא שיהיה

מה שהיה הוא לא שיהיה

5 שנים אחרי קריסת ליהמן ברדרס: המציאות הכלכלית בעולם השתנתה לחלוטין

10.11.2013, 10:25 | דודי רזניק

בחודש ספטמבר השנה "חגגנו" יום הולדת חמש למשבר הפיננסי הגדול שהחל אי שם בספטמבר 2008 עם קריסת בנק ההשקעות האמריקאי ליהמן ברדרס. למעשה, המשבר החל עוד שנה קודם לכן בקיץ 2007 עם פרוץ משבר הסאב פריים בארה"ב, שהיה שלב מקדים במשבר שהתנפץ לפתחו של העולם כשנה מאוחר יותר. 

קראו עוד בכלכליסט

המציאות הכלכלית בעולם השתנתה לחלוטין בעקבות המשבר. ריביות בנקים מרכזיים צללו לרמות אפסיות, וברוב המקומות בעולם, כולל אצלנו, הם עדיין סמוכות לרמות השפל, כאשר תחילת תהליך עליית הריביות עדיין רחוק מעין המשקיעים. יתרה מכך, בנקים מרכזיים נדרשו ועדיין נדרשים לפעולות מוניטריות מרחיבות ולא קונבנציונאליות כגון רכישת אג"ח ממשלתיות ואג"ח חברות על מנת לסייע בשמירה על רמת ריביות נמוכה ככל האפשר, בכל הטווחים, מתוך מטרה לסייע לתפקוד תקין של הכלכלה הריאלית.

מעת לעת במהלך שנות המשבר, נראה היה כי הכלכלה העולמית עולה על פסי צמיחה וחוזרת לתפקוד טרום המשבר. כך היה בשנת 2010 ובתחילת שנת 2011 לפני פרוץ משבר החובות באירופה בקיץ 2011, וכך גם היו פני הדברים בקיץ האחרון כאשר ריביות איגרות החוב הממשלתיות עלו בצורה חדה על רקע הערכות כי הפד קרוב לסיום ההרחבה המוניטארית שלו. בישראל אף הגדילו לעשות מספר חזאים שהחלו לדבר על חזרת בנק ישראל לתהליך של עליית ריבית.

אולם בשבועות האחרונים ולמעשה מתחילת חודש ספטמבר נראה כי העולם חוזר בהדרגה להכרה כי תהליך היציאה מהמשבר ימשיך להיות ארוך ומתמשך וגם אז החזרה תהיה "לנורמאלי חדש" אשר שונה מן "הנורמאלי הישן" שהיה לפני שנת 2007. הצד החיובי של הדברים נוגע לעובדה כי הפד לא צפוי למהר ולהתחיל להפחית את כמות רכישות הנכסים שלו, ככל הנראה, לפני סיום הרבעון הראשון של שנת 2014 שלא לדבר על התחלת העלאות ריבית, מהווה בבחינת אנחת רווחה למשקיעים בעולם כולו.

 , צילום: shutterstock צילום: shutterstock  , צילום: shutterstock

ככלל, התנאים הכלכליים הבסיסיים בעקבות המשבר המתמשך השתנו בצורה די דרמטית. מרבית כלכלות העולם ברובן עדיין סובלות משיעורי צמיחה נמוכים המלווים בסביבת אינפלציה נמוכה, וזאת כחלק מתהליך ירידת המינוף שעובר על העולם כולו. כמו כן שווקי העבודה במרבית מדינות העולם ובעיקר במדינות המפותחות סובלות משיעורי אבטלה גבוהים יחסית ובמספר רב של מדינות הולך ויורד שיעור ההשתתפות בכוח העבודה (בעיקר בארה"ב). למעשה העולם הכלכלי של פוסט המשבר ככל הנראה יהיה שונה מהותית מהעולם הכלכלי של טרום המשבר.

לכן, בבואנו להעריך משתנים מקרו כלכליים אצלנו, כגון שיעור ריבית וסביבת אינפלציה, יש לקחת בחשבון כי "הנורמאלי החדש אינו הנורמאלי הישן". לפיכך, גם אם אנו סבורים, ואנחנו אכן סבורים, כי שיעור הריבית בישראל קרוב לרמות השפל, הרי שהעלייה הצפויה בעתיד צפויה להיות איטית מאשר "במחזורי נורמליזציה" קודמים ומעבר לכך ככל הנראה תתקשה ריבית בנק ישראל להגיע לאותן רמות אליהן הורגלנו טרום המשבר.

בנוסף, סביבת האינפלציה עשויה להיות נמוכה משמעותית מסביבת האינפלציה בשנים האחרונות וזאת על רקע התמתנות הגידול בצריכה, צמיחה איטית יותר וכתוצאה מכך ירידה נוספת במחירי הסחורות. זאת עוד מבלי לקחת בחשבון את המדיניות הממשלתית הצפויה לתמוך בהדרגה בעליית היצע הדירות בשנים הקרובות ולפעול לעצירת העלייה במחירי הדיור.

תהליך היציאה מהמשבר הינו ארוך וגם תהליך ההתאמה של העולם פוסט המשבר למציאות הכלכלית החדשה יהיה ככל הנראה ארוך טווח. בכל מקרה ההכרה וההסתגלות של מקבלי המדיניות הכלכלית והמשקיעים למציאות החדשה יהיו קריטיים לתפקוד נכון ויעיל של המערכות הכלכליות בעולם בעתיד הקרוב .

הכותב הוא מנהל דסק מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות