אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חברות המים המינרליים: הרווחים שלנו לא עולים על 20 מיליון שקל בשנה ביחד צילום: שאול גולן

חברות המים המינרליים: הרווחים שלנו לא עולים על 20 מיליון שקל בשנה ביחד

לאחר שלפני חודש כתב מבקר המדינה שהחברות גובות כ-5 שקל לליטר לעומת כחצי אגורה שהן משלמות למדינה, טוענות היום נביעות, מי עדן ועין גדי בפני ועדת ששינסקי 2: המים שנשאבים מהמעיינות אינם גורמים למחסור במי שתייה בישראל, השאיבה לא גורמת לנזקים לסביבה

10.11.2013, 18:43 | תומר גנון והדר קנה

הרווחים של כל שלושת יצרני המים המינרליים, מי עדן, נביעות ועין גדי, בשנה נתונה לא עולים על 20 מיליון שקל - כך טענו היום (א') נציגי שלוש החברות בפני וועדת ששינסקי 2, הדנה בגובה התמלוגים על השימוש במשאבי הטבע של ישראל, עם פתיחת שלב הצגת עמדות הציבור.

קראו עוד בכלכליסט

פרופסור חיים פרשטמן ועו"ד צבי וינר מטעם חברות המים המינרליים הציגו את עמדתן לגבי גביית תמלוגים. כיום המדינה אינה גובה תמלוגים על המים המינרליים, והחברות משלמות עבור השימוש במים בהתאם לתעריף לתעשייה.

על פי דו"ח מבקר המדינה מהחודש שעבר, החברות גובות בממוצע כ-5 שקל לליטר לעומת כחצי אגורה בממוצע שהן משלמות למדינה עבור שאיבתו. עו"ד וינר ופרופסור פרשטמן התמקדו בדבריהם בכך שהמים שנשאבים מהמעיינות אינם גורמים למחסור במי שתייה בישראל וכן שהשאיבה אינה גורמת לנזקים לסביבה. כן הם טענו, כאמור, כי הרווחיות בענף המים המינרליים נמוכה עד מאוד. על פי נייר עמדה שהגישו לוועדה.

"העלאת התמלוגים למחצבות עשויה לעודד חציבה פיראטית"

איגוד יצרני חומרי מחצבה  טוענים היום בפני הוועדה, כי "העלאת התמלוגים למחצבות עשויה לעודד חציבה פיראטית". לטענת נציגי איגוד יצרני חומרי מחצבה בראשות מאיר בר אל, העלאת התמלוגים על חומרי חציבה כגון חצץ וגיר שתייקר אותם לקבלנים, עשויה לגרום לתופעה של חציבה פיראטית. זאת בייחוד באזור יהודה ושומרון.

מחצבה, צילום: אוראל כהן מחצבה | צילום: אוראל כהן מחצבה, צילום: אוראל כהן

כיום גובה רשות מקרקעי ישראל תמלוגים בגובה 4.40 שקל לטונה חצץ או אבן גיר. בעבר הזמינה הרשות דו"ח מהכלכלן רן חקלאי, שבו הומלץ להעלות את תמלוגי החצץ של מחצבות בהדרגה עד לסכום של 22.7 שקל לטונה חצץ ב-2014.

הדו"ח שנחשף על ידי "כלכליסט" לפני שנה נגנז על ידי הרשות. עמדת איגוד יצרני המחצבות היא שיש להשאיר את בסיס התמלוג הנוכחי, תוך התאמה חד פעמית של המחיר הממוצע ל-31.8 שקל לטונה, כבסיס לחישוב התמלוג.

במסגרת השימוע מציגים את עמדתם גם החברה להגנת הטבע, האגודה לצדק חלוקתי, התאחדות בוני הארץ, פורום ישראלי לאנרגיה, העמותה לכלכלה בת-קיימא ועמותת רוצים לחיות בלי מכרות.

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
הנזק של כריית המחצבים צריך להיות מגולם בעלויות
זה קל מאוד לעשות רווח בכל ענף בו יש "win-win" בין היצרן והלקוחות ומי שמפסיד הוא צד שלישי. למשל - הדורות הבאים שיצטרכו להתמודד עם מאגרי מים שהומלחו, הרים שגולחו ושום דבר לא יכול לצמוח/לחיות בהם, או תושבי הסביבה שחולים במגוון מחלות נשימה, או חיילים בבסיס סמוך שסובלים מסרטן באחוזים הזויים. הכל דוגמאות מהעבר הקרוב במציאות הישראלית - לא משום ספר דמיוני או מאמרים אקדמאיים ממגדל השן. העלות האמיתית של מוצר חייבת לכלול את הנזק לסביבה. אם כשמחשבים את מכלול העלויות זה כבר לא כלכלי לייצר מים בבקבוקים - אל תייצרו אותם! למה כשתעשיה עתירת כח אדם (טקסטיל לדוגמא) לא כלכלית - זה ברור לכל שצריך לסגור את המפעל, אבל כשתעשיה עתירת הון היא לא כלכלית (אינטל, מי עדן וכו') - מבקשים תמריצים מהממשלה? מה זה אם לא דאגה למקורבים ואפליה בין עשירים לעניים?
הרווח לא רלוונטי  |  11.11.13