הרווח הכפול של טבע משחרור הרווחים הכלואים

טבע תוכל להציל היום את חוק הרווחים הכלואים וגם לחסוך לעצמה שומת מס ענקית בהיקף של 2.7 מיליארד שקל. מדובר בשומת מס שהוציאה לחברה רשות המסים ב־2012, בטענה שהשתמשה ברווחים של מפעל מאושר במסגרת החוק לעידוד השקעות הון לצורך רכישת חברות בחו"ל, בעוד מבחינת החוק הכספים צריכים להישאר בתוך המדינה.

היום יסתיים תוקפה של הוראת השעה שמאפשרת לחברות לשחרר רווחים כלואים תמורת תשלום מס מופחת, ובמקרה של טבע מדובר ברווחים בהיקף של 15 מיליארד דולר (כ־52.5 מיליארד שקל). טבע כבר שחררה 5.5 מיליארד שקל, ואם היא תחליט לשחרר את רוב או את מלוא הרווחים הנותרים, היא תוכל להעשיר את קופת המדינה ביותר מ־3 מיליארד שקל.

טבע תחליט רק בדקה ה־90

נכון לכתיבת שורות אלו, יום לפני סיום הוראת השעה, נגבו 1.7 מיליארד שקל מכלל הרווחים הכלואים במשק, בעוד היעד המקורי שקבע משרד האוצר בתקציב 2013 עמד על 3 מיליארד שקל.

הסכום שנגבה כולל את המס ששילמה אתמול כיל, 380 מיליון שקל, בעקבות שחרור רוב הרווחים הכלואים שלה. רק החלטה של טבע לשחרר את רוב או את מלוא הרווחים הכלואים שלה תביא להצלחת החוק. "יש חברה גדולה אחת שתקבע לא רק אם נעמוד ביעד, אלא אם גם נעבור אותו בגדול", כך אמר ל"כלכליסט" בכיר באוצר. "אם תחליט טבע לשחרר את הרווחים הכלואים שבקופתה, זה יחסוך לה שומות עתידיות ואף יכול לסגור לה את סוגיית שומת הענק על החברה הסינגפורית".

פרשנות כלב נובח, לא נושך חברות הענק לא מיהרו לשחרר רווחים כלואים, פשוט כי הן יודעות שגם אחרי שהמס המופחת יבוטל, רשות המסים לא תעשה להן דבר, כי אין לה מספיק מידע בנושא וכי היא חוששת לפעול נגדן. את המאמצים היא מעדיפה להשקיע במעלימי מס קטנים נעמה סיקולר, תגובה אחתלכתבה המלאה

בינתיים טבע דוחה את החלטתה עד לרגע האחרון. המוטיבציה העיקרית לשחרור רווחיה היא שומת מס (דרישת תשלום) ענקית בגובה 2.7 מיליארד שקל שהוציאה רשות המסים לטבע בתחילת 2012. באותה תקופה הוציא פקיד שומה ירושלים, במסגרת פקיד שומה למפעלים גדולים (פשמ"ג), שומה העוסקת בשנת 2006 - אז עמד בראשות החברה המנכ"ל ישראל מקוב - ובה טענות על מגוון נושאים שבמחלוקת בין רשות המסים לטבע, הקשורים בחוק לעידוד השקעות הון שמעניק הטבות מופלגות במס לחברות ענק.

שר האוצר יאיר לפיד. הרים טלפון למנכ"לים | צילום: אוראל כהן

הטענה העיקרית שבגינה הוציאה הרשות את השומה היא כי טבע השתמשה ברווחים של מפעל מאושר (במסגרת החוק לעידוד השקעות הון) לשם רכישת חברות בחו"ל, בעוד שמבחינת החוק הכספים צריכים להישאר בתוך המדינה. טבע החליטה להילחם בטענות רשות המסים ובדרישת התשלום, והנושא הגיע לפתחו של בית המשפט.

מנסים להגיע ליעד: באוצר הפעילו לחצים על החברות לשחרר רווחים לקראת פקיעת הוראת השעה בנושא הרווחים הכלואים הועלתה רמת הלחצים שהופנו מכיוון האוצר ורשות המסים על החברות הגדולות הדר קנהלכתבה המלאה

טענה נוספת היא תכנון מס אגרסיבי שטבע ביצעה כביכול בנוגע למבנה האחזקות בחו"ל. ברשות המסים טוענים כי חברה סינגפורית העבירה דיבידנד פטור ממס לארץ. על פי האמנה בין ישראל לסינגפור, כשחברה סינגפורית מחלקת דיבידנד לחברה ישראלית אסור לה לנכות מס במקור. לעומת זאת, בישראל הדיבידנד חייב כיום במס בשיעור של 25%–30%, שהוא המס המלא על דיבידנד. טענת טבע כי הדיבידנד פטור ממס יכולה לנבוע מכך שקוזזו הפסדים נגד דיבידנד זה. במקרה כזה, פקיד השומה רשאי לחלוק על כשרות ההפסדים לצורכי מס.

עם זאת, על פי חוות דעת של אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ניתן להתייחס להשקעות בחו"ל של חברות כאל רווחים כלואים במסגרת הוראת השעה - כלומר שהחברות יוכלו לקבל את הטבת המס גם ביחס לסכומים אלו.

מכאן, שאם תשחרר טבע את רווחיה הכלואים, היא תוכל להכשיר את אותה שומה בגובה 2.7 מיליארד שקל שעדיין נמצאת במחלוקת מול רשות המסים. באופן זה טבע תתבע סכום זה כרווח כלוא שעליו שילמה מס, והרשות לא תדרוש ממנה תשלום נוסף מעבר לכך.

כיל חזרה בה והחליטה לשחרר רווחים

מי שכבר החליטה על שחרור רווחיה היא חברת כיל, שהודיעה אתמול כי תשלם מס של כ־380 מיליון שקל למדינה. הסכום מגלם מס בשיעור של 10%, מה שאומר שהחברה שחררה 3.8 מיליארד שקל בסך הכל, מתוך כ־5.25 מיליארד שקל שצברה ברווחים כלואים. את ההחלטה על שחרור הרווחים קיבל דירקטוריון כיל לגבי חברת מפעלי ים המלח וחברת רותם אמפרט נגב - שם היו מרוכזים רוב הרווחים הכלואים של החברה. החלטת הדירקטוריון התקבלה לאחר שבשבועות האחרונים הופעל לחץ על החברה מכיוון משרד האוצר ורשות המסים, שלא הצליחו להגיע ליעד הגבייה.

שר האוצר יאיר לפיד התקשר בעצמו לפני כשבועיים למנכ"ל כיל סטפן בורגס, וביקש ממנו לבחון את שחרור הכספים.

פועלת ברוח החוק אינטל משקיעה את הרווחים בישראל ענקית השבבים החליטה שלא לשחרר את מה שמוגדר כרווחים כלואים שלה. במקום זאת החברה משקיעה באופן שוטף את הכסף שצברה במפעלי החברה בארץ הדר קנה, 5 תגובותלכתבה המלאה

בורגס הבטיח לבדוק את בקשתו של השר ולהביאה בפני דירקטוריון כיל בישיבתו הקרובה, שנערכה לקראת סוף השבוע שעבר. במקביל לשיחת הטלפון של השר נפגשו נציגי רשות המסים עם סמנכ"ל המסים של כיל הרצל בר־ניב, וניסו ללחוץ גם עליו בנושא שחרור רווחי החברה.

המאמצים נשאו פרי, וההחלטה על שחרור הרווחים היא שינוי כיוון של ממש בכיל: במרץ 2013 הודיעה החברה בדו"ח השנתי שלה כי אין בכוונתה לחלק את רווחיה, והסבירה זאת כ"מדיניות החברה".

עם זאת, בהתאם לבקשתו של לפיד נערכה בשבוע שעבר ישיבת דירקטוריון ובה הוצגה בפני הדירקטוריון התמונה המלאה של שחרור הרווחים מכל הבחינות והזוויות. אבי דויטשמן, המשנה למנכ"ל כיל וסמנכ"ל הכספים של החברה, ניתח את הסוגיה בפני הדירקטוריון, שלבסוף קיבל את ההחלטה על שחרור מלוא הרווחים הכלואים של החברה.

הדירקטוריון סבר כי שחרור הרווחים יהיה לטובת החברה בעיקר בנושא חלוקת דיבידנד. מהלך זה מתקשר לכך שבאוגוסט השנה הודיעה כיל כי במסגרת אסטרטגיה חדשה של החברה היא שוקלת, בין היתר, חלוקת דיבידנד בהיקף גדול של 500 מיליון דולר. שחרור הרווחים הכלואים מאפשר לה לעשות זאת במס מופחת, וההחלטה כנראה מהווה איתות לכך שהחברה באמת מתכוננת לחלוקת הדיבידנד בעתיד הקרוב.

לאחר החלטת כיל אמר לפיד אתמול: "הודעת כיל כי תשחרר את מלוא הרווחים הכלואים של מפעלי ים המלח וחברת רותם אמפרט נגב היא תוצר של משא ומתן נחוש שנוהל בחודשים האחרונים. נמשיך לפעול בתחום כדי שהכסף מהרווחים הכלואים יגיע לידי בעליו האמיתיים, אזרחי ישראל".

חברה נוספת האוגרת רווחים כלואים בשיעור גדול וטרם גילתה את החלטתה בעניין היא ענקית אבטחת המידע צ'ק פוינט, שלה רווחים כלואים בהיקף של כ־6 מיליארד שקל, והיום נדע באופן סופי אם תחליט לשחררם או לשמור אותם אצלה.