מדפסת תלת ממד Cube מבית Cubify: לברוא מוצר בקליק אחד

שלוש וחצי שנים חלפו מאז כתבתי לראשונה ב"כלכליסט" על מדפסות תלת ממד. בחלוף הזמן הכנתי עשרות כתבות על המהפכה הצרכנית שהן מבשרות, ראיינתי כמה מהדמויות הבולטות בתחום ודיווחתי על החזון החדשני של של היזמים השונים שפועלים בתחום.

למרות שיצא לי להתנסות לא מעט במדפסות אלו בהזדמנויות שונות, טרם זכיתי להזדמנות לבדוק אחת מהן לעומק, בנוחיות ביתי, למשך כמה ימים. זאת, עד שבאג העבירו ל"כלכליסט" מדפסת תלת ממד Cube, דור שני של 3DSystems (שפועלת גם תחת המותג Cubify).

המדפסת שייכת לקטגוריית מדפסות התלת ממד הבייתיות. מדפסות אלו זולות יחסית לאחיותיהן התעשייתיות - הדגם שבדקנו עולה 6,999 שקל בבאג לעומת כ-4,940 שקל (1,399 דולר) בארה”ב לא כולל מס, כאשר דגמים יקרים יותר יכולים להגיע גם למחיר של חמש ספרות - והן המבשרות של חזון כניסת הדפסת ה-3D למגזר הביתי.

Cubify פועלת בשוק זה לצד חברות גדולות כמו Makerbot שנמצאת בבעלות סטארטסיס הישראלית-אמריקאית ומגוון יצרנים קטנים דוגמת Something3D הישראלית. לכולן מטרה דומה: להפוך את מדפסות התלת ממד לזמינות, נוחות לתפעול ושימושיות בדיוק כמו מדפסות הנייר המסורתיות. האם הקיוב עומדת במשימה הזה? בדיקת תוצאות הבדיקה המקיפה של "כלכליסט".

עיצוב: הייטקי ומגניב, אך מוגבל

המדפסת מורכבת מכמה חלקים עיקריים. שלדה או מסגרת, עליה מורכבים כל החלקים האחרים; משטח ההדפסה - לוח זכוכית בגודל 14 על 14 ס"מ עם מגנט בחלקו התחתון שמתחבר לזרוע הנעה מעלה/מטה וקדימה/אחורה; ראש הדפסה גדול שנע ימינה/שמאלה ומקום להכנסת המחסנית.

מדובר בעיצוב שונה לעומת מדפסות אחרות, שמעוצבות לרוב בצורת קובייה ובהן ראש ההדפסה הוא זה שנע לכל הכיוונים בעוד משטח ההדפסה נותר נייח. התוצאה היא עיצוב חסכוני, הייטקי והרבה פחות גיקי ממדפסות אחרות, אך כזה שמוגבל יותר בגודל הדגמים שביכולתו ליצור בשל משטח ההדפסה הקטן יחסית.

כמו כן, בניגוד לדגמים אחרים למדפסת ראש הדפסה אחד באמצעותו ניתן להדפיס רק צבע אחד בכל פעם. מדפסות מתקדמות ויקרות יותר מצוידות בראש הדפסה כפול, שיכול לעשות שימוש בשני צבעים בהדפסה אחת. עם זאת, בשביל מי שרק נמצא בתחילת דרכו בתחום יכולות המדפסת הן יותר ממספקות זהו דגם Entery Level קלאסי שמציע שילוב טוב של עיצוב חסכוני, מחיר ויכולות בסיסיות.

התקנה: כמו מיקרוגל ועוד קצת

המדפסת מגיעה מוכנה מהקופסה. אין צורך לחבר ולהרכיב חלקים, רק להכניס את השקע לתקע ולהפעיל. בהפעלה הראשונה יש לאקטב את המדפסת ולרשום אותה באתר החברה.

הפעולה מתבצעת באמצעות גלישה לאתר, הרשמה אליו והזנת המספר הסידורי של המדפסת. האתר מנפק בתגובה קוד אותו יש להזין במסך המגע של הקיוב (המדפסת שקיבלתי לבדיקה לא הייתה חדשה מהקופסה, ולכן לא הייתי צריך לבצע פעולה זו). מרגע זה, המדפסת מוכנה לפעולה.

ממשק: ידידותי למשתמש

למדפסת ממשק בסיסי שמאפשר לתפעל אותה ללא חיבור למחשב. הוא מורכב מכפתור פיזי שמשמש להפעלת או לחזרה לאחור ומסך מגע קטן בתצוגת שחור לבן סטייל המחשבונים של ילדותנו.

התפעול פשוט ועם ההפעלה יוצגו שתי אפשרויות בחירה - הדפסה או הגדרות - ולחיצה על אחת מהן בוחרת בה. בתפריט ההגדרות ניתן לבצע פעולות כמו החלפת מחסנית פלסטיק (שמשמש כחומר הדפסה), צפייה במלאי החומר שנותר במחסנית, התחברות לרשת WiFi, שינוי בהירות מסך וכוונון מאפיינים שונים.

מספר הפונקציות מועט ולא מסובך להבנה, והממשק עצמו קל לניווט ולתפעול. חוברת ההוראות אותה ניתן להוריד מאתר החברה מסייעת בהבנת ההגדרות שפחות ברורות מאליהן.

הכנה להדפסה ראשונה

לפני שיוצאים לדרך צריך לבצע כמה פעולות קצרות. ראשית, לכוונן את המרחק בין הראש למשטח ההדפסה. הפעולה מתבצעת באמצעות הנחת נייר על המשטח ובחירה באפשרות המתאימה מהתפריט. עם הבחירה יעלה משטח ההדפסה אל הראש ויש לכוונן את המרחק בעזרת חצי מעלה/מטה על המסך עד שהנייר מחליק החוצה ללא התנגדות.

שנית יש לטעון את מחסנית ה-PLA. זהו פלסטיק שנפוץ לשימוש במדפסות תלת ממד ומגיע במגוון צבעים. במקרה של הקיוב מדובר במחסנית בעיצוב מיוחד, כך שבניגוד למדפסות אחרות לא ניתן לרכוש סתם גליל PLA מאיביי אלא להשתמש רק במחסניות של החברה.

עלות מחסנית PLA עומדת בבאג על 269 שקל. מחסנית אחת יכולה להדפיס, לדברי היבואן, 14 דגמים בגודל 7X7X7 ס"מ.

ללא ספק, אפיק רווח נוסף כמו הדיו של מדפסות הנייר. ההליך לא מסובך, וכל שלביו מוסברים על גבי המסך: מסירים את בורג הפלסטיק שמונע מהגליל להתגלגל, מניחים במקום המיועד למחסנית במדפסות, משחילים את ה-PLA דרך צינורית ההנחיה, מכניסים לפתח העליון של ראש ההדפסה וממתינים כמה דקות בזמן שהראש מתחמם ומתחיל להעביר את ה-PLA דרכו. עם קבלת האישור המתאים אפשר להתחיל להדפיס.

מה מדפיסים?

מדפסת נייר מדפיסה קבצי מסמכים. מדפסת תלת ממד מדפיסה קבצים של דגמים שעוצבו בתוכנות יעודיות עבורן. בשביל להתחיל להדפיס לא צריך אפילו מחשב; המדפסת מגיעה עם דיסק און קי ובו מגוון דגמים טעונים מראש, אותו ניתן להזין לחריץ המתאים ולצאת לדרך.

רוצים עוד דגמים? אתרים שונים כמו thingiverse.com , myminyfactory.com או אתר הבית של cubify מציעים אלפים רבים דגמים להדפסה, בתשלום ובחינם, מחולקים לקטגוריות כמו תכשיטים, אביזרים לבית או לגאדג'טים, מודלים ועוד כיד הדימיון הטובה.

הקבצים הם לרוב בסיומת stl, ועם ההורדה יש לטעון אותם לתוכנה מיוחד של המדפסת, הזמינה באתר החברה. בתוכנה ניתן לשחק עם הגודל, האוריינטציה ומאפיינים נוספים (או פשוט לא לגעת בכלום) ואז לייצא את התוצאה לקובץ שיזוהה על ידי המדפסת ולהעתיק אותו לדיסק און קי.

הדפסה: בקשו את סליחת השכנים

ממש לפני ההדפסה צריך למרוח דבק מיוחד על משטח ההדפסה, שיחזיק את המודל במקום וימנע ממנו לזוז לאורך התהליך. לאחר שמורחים את הדבק ומניחים את המשטח במקומו יש לבחור ב-Print (כשהדיסק און קי כבר בחריץ) ואז לדפדף במסך עד שמגיעים לקובץ המבוקש ולבחור בו. המדפסת תטען את הקובץ, תחמם את הראש ותתחיל להדפיס. המדפסת מדפיסה את המוצרה שכבה אחרי שכבה, באמצעות חימום ה-PLA ומריחתו על משטח ההדפסה בהתאם לתצורת הדגם, ברזולוציה של כרבע מ"מ לכל שכבה. עכשיו כל שנותר הוא לחכות. זמן ההדפסה יכול לנוע בין כמה דקות לכמה שעות, בהתאם למורכבות וגודל הדגם.

ולא מדובר בשעות שקטות: המדפסת עושה רעש עצום כשהיא פועלת, במיוחד בבית סגור - שיישמע בזכותה כמעט כמו מפעל ייצור קטן. אני עשיתי את הטעות הקשה של להתחיל לעבוד איתה בסלון הבית, בהחלט לא חוויה נעימה ולאחר כבוד הועתקה המדפסת לחדר ריק שם תוכל להדפיס בלי הפרעה. בהחלט לא מוצר לבתים קטנים, אם כי תמיד אפשר להתחיל להדפיס לפני שיוצאים מהבית לעבודה או לבילוי ולחזור למוצר מוכן.

בסיום ההדפסה יש לקחת את משטח ההדפסה ולשטוף או לטבול אותו במי ברז חמים, על מנת למוסס את הדבק. לרוב, יידרש מאמץ פיזי מסוים על מנת לנתק את התוצר מהמשטח. אבל לאחר מכן - יש לכם מוצר מוכן.

ההדפסה לא תמיד הלכה חלק. כמה פעמים, היא הופסקה באמצע בטענה כי חומר ההדפסה נתקע בראש. במקרים אלו אין ברירה אלא להתחיל את כל ההעסק מהתחלה, למרבה המזל הדבר אירע תמיד בתחילת ההדפסה כך שלא התבזבזו יותר מדי זמן וחומר. דגמים פשוטים יחסית הצליחה המדפסת ליצור בלי שום בעיה, אבל דגמים מורכבים יותר, ובפרט כאלו בהם חלקים מסוימים לא מודפסים ישירול על גבי שכבה קיימת (למשל, עם יד מונפת באוויר) סבלו לעתים מ"בריחת חוטים", שהביאה לעיוות התצורה הסופית של הדגם. בנוסף, זמן ההדפסה המוצג על המסך עם תחילת התהליך התגלה יותר מפעם אחת כלא מדויק וקצר מזמן ההדפסה בפועל.

סיכום: מי צריך מוצר שכזה?

למרות הבעיות שפורטו, אם המטרה של הקיוב היא להפוך את חוויית ההדפסה בתלת ממד לידידותית לכל משתמש, הרי שהיא עומדת בה בצורה מעולה. לא צריך ידע קודם בהדפסה בתלת ממד וכל משתמש ממוצע לא יתקשה לתפעל ולהדפיס איתה. עקומת הלמידה נמוכה מאוד ותוך זמן קצר כבר תתחילו לחפש דגמים ברשת לדבר הבא שאתם רוצים להדפיס.

השאלה המתבקשת היא למה זה טוב. רבים בוודאי יתהו, ובהם גם זוגתי ענת, למה הם צריכים בכלל מדפסת תלת ממד. התשובה היא שעם האוכל בא התיאבון: ובמקרה שלי בתוך זמן קצר כבר העבירה בת הזוג בקשות להדפסת מעצורים לדלתות (בעיצוב של רוח רפאים), קעריות מעוצבות להגשת חטיפים יבשים לאורחים וצמידים לאחיינים. מדפסת תלת ממד היא מסוג המוצרים שיוצרים צרכים חדשים ועונים עליהם בעת ובעונה אחת. אולי לא חשבתם שאתם צריכים מדפסת כזו, אבל מרגע שהיא תהיה אצלכם בבית תתפלאו כמה שימושים יעילים יש לה בחיי היומיום - ולא רק להדפסת ראשים של היפופוטמים או דגמי מגדל אייפל.

המבחן החשוב של מדפסות תלת ממד הוא האם התועלת שמפיקים מהן מפצה על המחיר הגבוה. והתשובה, להתרשמותי, היא עדיין לא. גם אחרי יומיים של שימוש אני לא בטוח שהייתי שולף 7,000 שקל בשביל מדפסת כזו.

אבל זה בסדר גמור, כי תעשיית מדפסות התלת ממד נמצאת כיום פחות או יותר במקום שבו היו המחשבים האישיים בתחילת שנות ה-80: מוצרים בעלי שימושים מגוונים אך עם מחיר גבוה שמקשה על חדירתם למגזר הביתי והופך אותם לנחלתם של משוגעים לדבר ואנשי מקצוע. כמו המחשבים האישיים, כך גם מדפסות התלת ממד ישתכללו, יהפכו למהירות יותר ובעיקר לזולות יותר. לפי המדפסת שבדקתי, זה יקרה בעתיד הקרוב. וכשיבוא היום, לא יהיו גבולות למהפכה שהן יחוללו בתרבות הצריכה. העתיד כמעט כאן.