אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עו"ד אסתר קורן: "ייצוגיות ונגזרות זוכות לשטיח אדום" צילום: אוראל כהן

ראיון כלכליסט

עו"ד אסתר קורן: "ייצוגיות ונגזרות זוכות לשטיח אדום"

עו"ד קורן מלווה את כור בדרכה האחרונה, ומתקוממת נגד הרוח החדשה המנשבת מביהמ"ש הכלכלי ומהכנ"ר. לטענתה, העידוד שבית המשפט מעניק לתביעות נגד בעלי שליטה מרחיק משקיעים ומייבש את הבורסה

12.11.2013, 08:19 | משה גורלי

עו"ד (ורו"ח) אסתר קורן מלווה את כור בתחנות האחרונות של חייה. לפני כשנתיים היא ייצגה את חברת הענק הסינית כימצ'יינה בעסקה שבה רכשו הסינים מכור את השליטה בנכס המשמעותי האחרון שלה - חברת מכתשים אגן. בימים אלה ממש היא סוגרת מעגל ומייצגת את הוועדה העצמאית שניהלה מטעם כור את המו"מ למיזוג בדסק"ש, מהלך שיוביל את מי שהיה פעם הקונצרן הגדול במדינה לתחנתו הסופית - מחסן הגרוטאות של דסק"ש. 

קראו עוד בכלכליסט

בדרך צריך להתגבר על תביעה ייצוגית שהגישו מתנגדי המיזוג, עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם. אבירם, שייצג בהצלחה את דב כהנא נגד כור ואי.די.בי בעסקת כימצ'יינה, ינסה לשחזר את הצלחתו מול כור והכל בחסות בית המשפט הכלכלי, שמאיר את פניו לתובעים ייצוגיים ונגזרים. הפעם, מעריכה קורן, התביעה תידחה על הסף.

עו"ד אסתר קורן. מלווה את כור בדרכה האחרונה, צילום: אוראל כהן עו"ד אסתר קורן. מלווה את כור בדרכה האחרונה | צילום: אוראל כהן עו"ד אסתר קורן. מלווה את כור בדרכה האחרונה, צילום: אוראל כהן

תצפית אופטימלית

קורן, ראש מחלקת מיזוגים ורכישות בגרוס קלינהנדלר חודק הלוי גרינברג ושות', ממוקמת בנקודת תצפית אופטימלית על שוק ההון הישראלי, והיא לא בדיוק אופטימית. "נכנסנו לסטגנציה. אין הנפקות. יותר ויותר חברות מבקשות להימחק מהמסחר. בשנתיים האחרונות נמחקו 64 חברות באופן יזום. יש הרבה כסף שמחפש איך להגיע לכאן, וכשהבורסה אינה צומת אטרקטיבית לכסף הזה, אנחנו בבעיה".

והסיבות לכך?

"יש אווירה ציבורית נגד הטייקונים, נגד אנשי העסקים. יש רגולציה ואכיפה שמחמירות את המצב. אנחנו עדים לריבוי ואינטנסיביות בשינויי חקיקה, למשל הגברה משמעותית בכוחו של המיעוט, התערבות במדיניות התגמול והשכר, מינוי מנכ"ל שדורש אישור אסיפה כללית, מה שלא היה בעבר ועוד".

אולי זו תגובה טבעית לחזירות הבלתי טבעית של כמה מהטייקונים.

"יש חברות שגם ללא הרגולציה לא היו בצד החזירי, ויש כאלה שלמרות כל הרגולציה ימצאו דרכים להיות בצד החזירי".

במקום לדחות על הסף

קורן משבחת את בית המשפט הכלכלי החדש על השירות המקצועי, היעיל ובעיקר המהיר, שמתאים עצמו לדינמיות הנדרשת בחיי העסקים והכלכלה. אבל יש לה גם ביקורת: "בית המשפט הכלכלי פורס שטיח אדום בפני תביעות ייצוגיות ונגזרות. שומעים את התובעים גם במקרים שבהם המהלכים העסקיים קיבלו רוב מוחלט.

במקום לדחות על הסף, מבררים את התביעות עד כדי כך שזה הפך למטרד. אחד השיקולים היום לביצוע עסקה הוא החשיפה לתביעה שתתקע מקלות בגלגלים. לדעתי, אסור בכלל שיהיה שיקול כזה".

עסקת כור־דסק"ש, לדעתה, היא בדיוק המקרה הזה. מתווה העסקה נולד בסיפור ההוא של כימצ'יינה, שבו כזכור ייצגה קורן את הסינים. "זהו פסק הדין המשמעותי ביותר של בית המשפט הכלכלי", אומרת קורן, "הפסיקה יצרה רעידת אדמה בשני מובנים: ראשית, שינוי התמורה לבעלי המניות, ושנית, באופן ביצוע עסקאות שבעלי שליטה מעורבים בהן. בית המשפט קבע שמבחינת ממשל תאגידי נכון, צריך ליצור ועדה בלתי תלויה שמורכבת מדירקטורים בלתי תלויים, והוועדה הזו מנהלת את המשא ומתן. זהו מהלך שאין לו אחיזה בחוק החברות. הפסיקה הלכה צעד קדימה מעבר למקובל גם בעולם: לא רק אישור, פיקוח ובדיקה בידי ועדה עצמאית, אלא נטילת הסמכויות מההנהלה, שאף היא נחזית בעיני בית המשפט כנגועה וכממונה על ידי בעל השליטה, כדי לקדם את המהלכים העסקיים".

והנה, בעסקת כור־דסק"ש הוקם והופעל המנגנון מפסק הדין ההוא. קורן, עם השותף הבכיר דוד חודק, מייצגת את הוועדה מטעם כור. העסקה אושרה ברוב של 99.9% באסיפה הכללית על סמך שתי הערכות שווי עצמאיות, קיבלה את אישור אנטרופי ולמרות זאת הוגשה תביעה ייצוגית נגדה. לדסק"ש אין כסף והעסקה מומנה מכספי כור, שקונה למעשה את המניות של עצמה. הבקשה לאישור הייצוגית בעסקת כור־דסק"ש באולמה של השופטת רות רונן מתכתבת עם המלחמה על קונצרן אי.די.בי, שמתנהלת באולמו של השופט איתן אורנשטיין. אם וכאשר תושלם העסקה, ייצא כסף מכור לא רק לבעלי המניות מהציבור, אלא לטובת אי.די.בי פתוח. דסק"ש רוכשת בעסקה 13% ממניות כור שמחזיקה פתוח תמורת מאות מיליוני שקלים שיוזרמו במזומן לקופתה המחוררת.

יתרון של עיתוי

התובעים הייצוגיים מבינים את היתרון שעיתוי זה מקנה להם, ומצפים למחיר גבוה יותר תמורת המניות. קורן מעריכה שהשופטת לא תתערב ככל שתשתכנע שעסקת המיזוג עמדה בכל מבחני הפרוצדורה שנקבעו בחוק ובפסק דין כימצ'יינה, ושהמחיר שהושג במשא ומתן אמיתי. התביעה, אגב, קיבלה רוח גבית מפתיעה מהכנ"ר, שהתבקש לאשר את התמורה ששולמה מכספי כור. הכנ"ר דוד האן קבע שאין מניעה ליישם בעסקת המיזוג סעד הערכה, מכשיר שנלקח ממתווה אחר - הצעת רכש מלאה, שבו גורם שמעוניין לרכוש את המניות פונה ישירות לבעלי המניות מעל ראשן של החברות.

קורן מנסה להמעיט מהחשיבות של נקודה זו: "עמדת הכנ"ר, שמבקשת לייבא מנגנון ממתווה אחר וליישמו במנגנון שנבחר ואושר בחברות לפי כל הכללים והמגבלות היא חדשנית, ואינה עולה בקנה אחד עם הפסיקה ועם עקרונות יסוד בדיני התאגידים".

את מתרשמת שהכנ"ר מתייצב לצד התובעים הייצוגיים?

"לא ברור לחלוטין. אמירתו לא נדרשה בתיק. ננסה לשכנע את בית המשפט שעמדתו שגויה בנסיבות העניין".

תעודת זהות

 

  • עו"ד (רו"ח) אסתר קורן (45)
  • ראש מחלקת מיזוגים ורכישות במשרד גרוס קלינהנדלר חודק הלוי גרינברג ושות'
  • התמחתה במקביל במשפטים ובראיית חשבון במשרד הביטחון
  • אם לשניים, גרה בתל אביב
  • לקוחות נבחרים: מוטורולה, מקורות, רכבת ישראל, כור תעשיות, אלביט מערכות, אינטל, תנובה, כת"ב (כלל תעשיות ביוטכנולוגיה), נייר חדרה
  • משהו נוסף: היתה חברה במועצה המייעצת של בנק ישראל בשנים 2007–2010

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
תשפטו בעצמכם
להלן חוק החברות: תשפטו בעצמכם האם היא צודקת או לא: רמז עבה....ממש לא זה לא מיזוג זה הצעת רכש!!!!!! 336 (א) לא ירכוש אדם מניות של חברה ציבורית או זכויות הצבעה בחברה כאמור (בפרק זה – מניות) או סוג של מניות של חברה ציבורית, כך שלאחר הרכישה תהיה לו החזקה של למעלה מתשעים אחוזים ממניות החברה הציבורית או מסוג המניות, אלא בדרך של הצעת רכש לכלל המניות או לסוג המניות (להלן - הצעת רכש מלאה), אשר תתקבל לפי הוראות פרק זה. (ב) החזיק אדם מניות בשיעור הגבוה משיעור של תשעים אחוזים מכלל מניות החברה הציבורית כאמור בסעיף קטן (א) או מסוג מניות, לא ירכוש מניות נוספות כל עוד הוא מחזיק מניות בשיעור האמור. (תיקון מס' 3) תשס"ה-2005 (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), החזיק אדם ביום כ"ה בשבט התש"ס (1 בפברואר 2000) מניות בשיעור כאמור בסעיף קטן (ב), לפי הדין שחל ערב היום האמור, לא ירכוש מניות נוספות אלא בדרך של הצעת רכש מלאה אשר התקבלה על ידי הניצעים, באופן ששיעור הניצעים שלא נענו להצעה מהווה פחות ממחצית מהון המניות המונפק, או מההון המונפק מסוג המניות שלגביהן הוצעה ההצעה; התקבלה הצעת רכש מלאה כאמור בסעיף קטן זה, יעברו כלל המניות שביקש המציע לרכוש לבעלותו, והרישומים של הבעלויות במניות ישונו בהתאם לכך. מכירה כפויה (תיקון מס' 16) תשע"א-2011 337. (א) התקבלה הצעת רכש מלאה על ידי הניצעים, באופן ששיעור ההחזקות של הניצעים שלא נענו להצעה מהווה פחות מחמישה אחוזים מהון המניות המונפק או מההון המונפק מסוג המניות שלגביהן הוצעה ההצעה ויותר ממחצית הניצעים שאין להם עניין אישי בקבלת ההצעה נענו לה, יעברו כלל המניות שביקש המציע לרכוש לבעלותו והרישומים של הבעלויות במניות ישונו בהתאם לכך; על מי שיש לו עניין אישי יחולו הוראות סעיף 276, בשינויים המחויבים. (תיקון מס' 16) תשע"א-2011 (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), הצעת רכש מלאה תתקבל אם שיעור ההחזקות של הניצעים שלא נענו להצעה מהווה פחות משני אחוזים מהון המניות המונפק או מהון המונפק מסוג המניות שלגביהן הוצעה ההצעה. (תיקון מס' 17) תשע"א-2011 (ב) לא התקבלה הצעת רכש מלאה כאמור בסעיף קטן (א) או (א1), לא ירכוש המציע, מניצעים שנענו להצעה, מניות שיקנו לו החזקה של למעלה מתשעים אחוזים מכלל המניות בחברה או מכלל סוג המניות שלגביהן הוצעה ההצעה. סעד הערכה (תיקון מס' 3) תשס"ה-2005 (תיקון מס' 17) תשע"א-2011 338. (א) בית המשפט רשאי, לבקשתו של כל מי שהיה ניצע בהצעת רכש מלאה שהתקבלה כאמור בסעיפים 336(ג) ו-337(א) או (א1), לקבוע, כי התמורה בעבור המניות היתה פחות משוויין ההוגן, וכי יש לשלם את השווי ההוגן, כפי שיקבע בית המשפט. (תיקון מס' 12) תש"ע-2010 (תיקון מס' 16) תשע"א-2011 (ב) בקשה כאמור בסעיף קטן (א) תוגש לא יאוחר משישה חודשים ממועד קבלת הצעת הרכש המלאה; ניתן לבקש להגיש בקשה כאמור בסעיף קטן (א) כתובענה ייצוגית ויחולו הוראות סעיף 209. (תיקון מס' 16) תשע"א-2011 (תיקון מס' 17) תשע"א-2011 (ג) המציע רשאי לקבוע בתנאי הצעת הרכש המלאה, כי ניצע שנענה להצעת הרכב המלאה שהתקבלה כאמור בסעיף 337(א) או (א1), לא יהיה זכאי לסעד לפי סעיף זה. (תיקון מס' 16) תשע"א-2011 (ד) לא יהיה תוקף לקביעת מציע לפי סעיף קטן (ג), אם המציע או החברה לא פרסמו לפני מועד ההיענות להצעה את המידע שחובה לפרסם לפי כל דין בקשר עם הצעת הרכש המלאה. הצעת רכש לניירות ערך (תיקון מס' 16) תשע"א-2011 338א. התקבלה הצעת רכש מלאה לפי הוראות סימן זה, והמציע הציע גם הצעה לרכישת כלל ניירות הערך של אותה חברה ציבורית, יחולו הוראות סעיפים 337 ו-338, בשינויים המחויבים, לגבי כל סוג של נייר ערך, גם על הצעת הרכש לניירות הערך האמורים. הפיכת חברה ציבורית לחברה פרטית 339. התקבלה הצעת רכש מלאה בהתאם להוראות סימן זה, וההצעה היתה לסוג המניות היחיד של החברה או לכל אחד מן הסוגים של מניות החברה שבידי הציבור, תהפוך החברה לחברה פרטית. תוצאות רכישה אסורה 340. (א) מניות שנרכשו בניגוד להוראות פרק זה, לא תקנינה זכויות ותהיינה מניות רדומות, כמשמעותן בסעיף 308, כל עוד הן מוחזקות בידי הרוכש. (ב) הפרת הוראות פרק זה היא הפרת חובה חקוקה כלפי בעלי המניות בחברה.
13.11.13
4.
בדיקת ההחלטות של בית השפט תגלה ההפך. הנתבעים תמיד בוכים שמפריעים להם לעשוק. זה לא חדש
מראיינים עורכת דין שמייצגת את כור. ברור שזה מה שהיא תגיד. תראיינו עורכי דין שמגישים תביעות יצוגיות ונגזרות ללא שכר טרחה וללא מימון של הוצאות ולוקחים סיכונים גדולים וברוב המקרים גם נדחים ומחוייבים בהוצאות ! למה אתה לא מראיין אותם ? עו"ד קורן וחבריה מרוויחים בכל מקרה גם שהתביעה מתקבלת הם מקבלים מהלקוח שכר טרחה גבוה. יורים ובוכים.
עורך דין , תא  |  12.11.13
לכל התגובות