טבע צברה עוד 30 מיליארד שקל ברווחים שיישארו כלואים

המגבלות של חוק הרווחים הכלואים יעלו לקופת המדינה כ־1.8 מיליארד שקל. מדובר ברווחים כלואים נוספים בגובה 30 מיליארד שקל השייכים לטבע מהשנים 2012–2013 שיישארו כלואים. כך נודע ל"כלכליסט".

בנובמבר 2012, כשחוקק חוק הרווחים הכלואים כהוראת השעה, נקבע כי יינתנו הקלות במס בשיעור של עד 60% לחברות שיבחרו לשחרר את העודפים הכלואים שהצטברו אצלן במהלך השנים. עם זאת, הוראת השעה נגעה לרווחים שנצברו עד וכולל שנת 2011, ולא התייחסה לרווחים כלואים שנצברו בשנים שלאחר מכן.

טבע שחררה שלשום 33 מיליארד שקל, עליהם שילמה מס הכנסה מופחת בשיעור של 6% ובהיקף של כ־2 מיליארד שקל. ל"כלכליסט" נודע כי טבע צברה סכום נוסף בגובה של 30 מיליארד שקל ברווחים כלואים שהיא לא יכולה לשחרר גם אם רצתה, כיוון שרובם הם רווחים ש"נכלאו" בשנים 2012–2013 והוראת השעה לא תקפה לגביהם. בטבע אמרו ל"כלכליסט" כי אלה כספים שיישארו כלואים לנצח, כל עוד המדינה לא תעשה חוק גם לגביהם.

טבע קיבלה הנחה נוספת וסודית במסים

נתונים כלואים הדברים שלא תמצאו במצגת של טבע מסלולי ההטבות הייעודיים שנתפרו במדויק למידותיה, שיעור העובדים בישראל שהלך והתכווץ והבחירה להשקיע יותר בחו"ל. הדברים שלא תמצאו במצגת שליוותה את מסיבת העיתונאים של טבע, שנועדה להסביר למה הטבות המס שקיבלה החברה היו הכרחיות נעמה סיקולרלכתבה המלאה

ברשות המסים מסבירים כי החוק נחקק ב־2012 ובעת חקיקה הולכים אחורה עד השנה האחרונה הידועה. בזמן שבו נחקק החוק ידעו על כמות הרווחים הכלואים שהצטברו עד 2011 ולא הכלילו בחוק רווחים שיצטברו בשנים הבאות ועדיין לא ידעו את היקפם. כמו כן, ברשות הסבירו כי בלי חוק חדש בנושא לא ניתן יהיה לתת על רווחים אלו הנחת מס כלשהי.

מדובר רק ברווחים שנשארו כלואים אצל טבע וסביר להניח כי יש רווחים כלואים גם בחברות אחרות, וגם אלה יכולים להגדיל את הסכומים שלא נכללו בהוראת השעה.

מעבר לסוגיה זו, נותרו עוד שאלות פתוחות בנוגע לשומות של טבע. החברה הצהירה בהודעה החגיגית שהוציאה שלשום כי היא תשלם גם סכום של כ־840 מיליון שקל בגין שומות המס לשנים 2005–2011.

משפט תמים זה מסתיר בתוכו הנחת מס נוספת שקיבלה טבע, מעבר להנחה על הרווחים הכלואים. סביר להניח כי השומה המקורית היתה גבוהה יותר וה־840 מיליון שקל שעליהם דיווחה טבע הושגו במסגרת פשרה בין הסכום שדרשה הרשות לבין הסכום שטבע הסכימה לשלם.

בתחילת 2012 הוציאה רשות המסים שומת מס (דרישת תשלום) ענקית בגובה 2.7 מיליארד שקל לטבע. הטענה העיקרית שבגינה הוציאה הרשות את השומה היא כי טבע השתמשה ברווחים של מפעל מאושר (במסגרת החוק לעידוד השקעות הון) לשם רכישת חברות בחו"ל, בעוד שמבחינת החוק הכספים צריכים להישאר בתוך המדינה. טבע החליטה להילחם בטענות רשות המסים ובדרישת התשלום, והנושא הגיע לפתחו של בית המשפט.

עם זאת, על פי חוות דעת של אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ניתן להתייחס להשקעות בחו"ל של חברות כאל רווחים כלואים במסגרת הוראת השעה – כלומר שהחברות יוכלו לקבל את הטבת המס גם ביחס לסכומים אלו.

טבע ורשות המסים סרבו להגיד ל"כלכליסט" מהו סכום השומה המקורי ומהי ההנחה הנוספת שניתנה לטבע בעניין זה.

רשות המסים סיכמה את חוק הרווחים הכלואים כהצלחה. על פי נתוני הרשות, 214 חברות בחרו לנצל את ההזדמנות ושילמו מס בהיקף של 4.38 מיליארד שקל – 45% מעל יעד הגבייה המקורי, שעמד על 3 מיליארד שקל. במסגרת המהלך כולו שוחררו רווחים בהיקף של כ־60 מיליארד שקל, כ־87% מהם הגיעו מ־7 חברות גדולות הכוללות את טבע, כיל, צ'ק פוינט ועוד. חלק מהחברות שבחרו לשחרר רווחים הן פרטיות, ולכן לא ניתן לדעת כמה רווחים שיחררו ואיזה מס הן שילמו למדינה.

מנהל רשות המסים משה אשר אמר: "על פי התנאים שנקבעו בחוק, החברות תידרשנה להשקיע חלק מהטבת המס במפעלים, במחקר ופיתוח ובמשרות עבודה חדשות בשנים הקרובות דבר שיגביר את הצמיחה במשק. על פי הנתונים שנאספו, היקף ההשקעה הנוספת שתיווצר כתוצאה מהוראות החוק תגיע לכ־1.8 מיליארד שקל והיא תתפרס במהלך 5 השנים הקרובות".

אשר מכוון לסעיף שהוכנס בהוראת השעה המחייב חברות להשקיע עד 40% מסכום ההטבה שקיבלו במסגרת החוק במפעלן התעשייתי במשך 5 שנים. החברות נדרשו לציין בטופס עליו חתמו מול הרשות מהו סכום ההשקעה הנובע משחרור רווחיהן הכלואים ובסיכום המספרים הגיעו לכך שכעת החברות ייתחייבו ל־1.8 מיליארד שקל, שייפרסו על 5 השנים הקרובות.

מנהל רשות המסים משה אשר. הפעיל לחץ על החברות | צילום: אלכס קולמויסקי

3.2 מיליארד שקל נגבו ביום האחרון למימוש ההטבה

הוראת השעה הגיעה לסיומה ביום שני בחצות. בשבועות האחרונים אמרה הרשות כי היא מצפה שמירב החברות יבחרו לממש את ההזדמנות ברגע האחרון וכפי שחזתה, במשך 11 הימים האחרונים, החל מ־1 בנובמבר, הודיעו 88 חברות על כוונתן להיכנס להוראת השעה. מתוכן הצטרפו למהלך כ־40 חברות בינוניות וגדולות רק ביום האחרון, כשתוספת המס בגין יום זה בלבד עומדת על כ־3.17 מיליארד שקל, המהווה כ־72% מסך גביית המס בהוראת השעה.

בשבועות האחרונים אף עשתה הרשות מאמצים מיוחדים לגיוס החברות להיכנס להוראות החוק באמצעות פניות אישיות ושיחות מול נציגי החברה. מהרשות נמסר כי "אין ספק שהעבודה המאומצת סביב הנושא הזה ברשות המסים ובאוצר, ביחד עם הסיקור התקשורתי וההכרה של החברות בחשיבות הלאומית והציבורית של המהלך ובכדאיותו, הביאו להצלחת החוק ולגביית מס חריגה בהיקף של כ־4.38 מיליארד שקל".

בסופו של יום שחררו כל החברות העיקריות להן נגע החוק את מירב רווחיהן הכלואים. טבע שיחררה כבר ברבעון השני 5.5 מיליארד שקל ושילמה תמורתם 336 מיליון שקל, קרוב ל־10% מכלל הרווחים הכלואים שהצטברו בקופת החברה. נייס הודיעה בסוף אוקטובר כי היא משחררת רווחים כלואים עליהם תשלם מס בהיקף 110 מיליון שקל. שאר החברות חיכו כמעט עד הרגע האחרון ממש.

בתחילת השבוע, יום לפני פקיעת הוראת השעה, הודיעה כיל תשלם מס של כ־380 מיליון שקל למדינה, כשאת ההחלטה על שחרור הרווחים קיבל דירקטוריון כיל לגבי החברות הבנות מפעלי ים המלח ורותם אמפרט נגב – בהן היו מרוכזים רוב הרווחים הכלואים של החברה. החלטת הדירקטוריון התקבלה לאחר שבשבועות האחרונים הופעל לחץ על כיל וחברות נוספות מכיוון משרד האוצר ורשות המסים,שלא הצליחו להגיע ליעד הגבייה.

הלחץ שהופעל כלל גם טלפון משר האוצר יאיר לפיד למנכ"ל כיל סטפן בורגס ולממלא מקום מנכ"ל טבע איל דשא ובמקביל לחצים מכיוון רשות המסים ששלחו נציגים לחברות הגדולות במשק להן רווחים בשיעור גבוה.

המאמצים נשאו פרי. כך למשל ההחלטה על שחרור הרווחים של כיל היא שינוי כיוון של ממש: במרץ 2013 הודיעה החברה בדו"ח השנתי שלה כי אין בכוונתה לחלק את רווחיה, והסבירה זאת כ"מדיניות החברה".

טבע, כאמור, שחררה את הכספים ביום האחרון ומי שחיכתה עד הדקה האחרונה ממש היתה צ'ק פוינט, שברבע לחצות הודיעה לרשות המסים כי תשלם את המס על רווחיה הכלואים בסך 500 מיליון שקל ובכך סגרה את רשימת החברות הגדולות שנכנסו להוראת החוק.