אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קרנית פלוג: "חשוב מאוד שפירות הצמיחה יתחלקו בצורה שוויונית יותר" צילום: אלכס קולומויסקי

קרנית פלוג: "חשוב מאוד שפירות הצמיחה יתחלקו בצורה שוויונית יותר"

הנגידה בטקס השבעתה בבית הנשיא, "העובד הישראלי טומן בחובו פוטנציאל גדול, אך התוצר לעובד אינו מצליח להדביק את זה של המשקים המפותחים ביותר". לפיד: "יש לעבוד יחד כדי להוריד את עמלות הבנקים"

13.11.2013, 20:27 | אמנון אטד

"אין די בשיעורי צמיחה גבוהים; חשוב מאוד שפירות הצמיחה יתחלקו בצורה שוויונית יותר בין כל חלקי האוכלוסייה, כך שיתמכו בצמצום העוני ואי השוויון בחלוקת ההכנסות במשק" - כך אמרה הערב (ד') נגידת בנק ישראל הנכנסת ד"ר קרנית פלוג בטקס השבעתה לתפקיד במשכן הנשיא בירושלים. 

קראו עוד בכלכליסט

לדברי פלוג, בנק ישראל ימשיך, כפי שעשה בשנים האחרונות, לתמוך בצמיחת המשק, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית בכלל, והבנקאית בפרט. בין הפעולות שיש לעשות כדי להגדיל את צמיחת המשק, מנתה פלוג את הצורך להגדיל את קצב הצמיחה של הפריון במשק הישראלי. לדבריה, "העובד הישראלי טומן בחובו פוטנציאל גדול, אולם התוצר לעובד אינו מצליח להדביק את זה של המשקים המפותחים ביותר, וכתוצאה מכך המשק אינו מצליח לאפשר לאזרחים רמת חיים כמו זו של אזרחי המדינות המתקדמות ביותר".

הנגידה, ד"ר קרנית פלוג, צילום: אוראל כהן הנגידה, ד"ר קרנית פלוג | צילום: אוראל כהן הנגידה, ד"ר קרנית פלוג, צילום: אוראל כהן

"עלינו למצוא את הדרך להגדיל את האטרקטיביות של ההשקעה במשק ולהגדיל את מלאי ההון; לשפר את הסביבה התחרותית בה פועל המגזר העסקי, ולהקטין את הנטל הביורוקרטי", אמרה הנגידה הנכנסת. "עלינו להמשיך במאמץ להגביר את ההשתתפות בתעסוקה של אותם מגזרים המתאפיינים, עדיין, בשיעורי תעסוקה נמוכים".

להערכת פלוג, השיפור בפריון ובקצב הצמיחה יביא אתו, בהכרח, גם שיפור בכוח הקנייה של העובד הישראלי, בפרט אם הצמיחה תתחלק בצורה שוויונית יותר. לצד שינויים אלה, ציינה הנגידה, חשוב להמשיך את צעדי ההתייעלות של המערכת הבנקאית, כך שהגברת התחרותיות תתרחש תוך שמירה על יציבות המערכת – "יציבות שהנה תנאי הכרחי לקיומו של משק צומח ומשגשג".

לגבי יוקר המחיה אמרה פלוג: "השיפור בפריון ובקצב הצמיחה יביא אתו, בהכרח, גם שיפור בכוח הקנייה של העובד הישראלי, בפרט אם הצמיחה תתחלק בצורה שוויונית יותר. בחלקה האחר, קשורה סוגיית יוקר המחיה למבנה המשקי, למידת התחרותיות ולרמת הריכוזיות של המשק. עלינו להמשיך ולחתור למשק עם סביבה תחרותית, שבה יכול כל יצרן להסתמך על יתרונותיו היחסיים ולהציע את המוצרים והשירותים הטובים ביותר, ושבה לכל צרכן יש גישה ויכולת לבחור במוצר ובשירות הזולים והמתאימים לו.

"בשנים האחרונות היינו עדים לרפורמות חשובות בתחום זה, ועלינו להמשיך ולבצע רפורמות שיפחיתו את הריכוזיות ויגבירו את התחרות. גם במגזר הבנקאות מתרחשים שינויים המגדילים את מידת התחרותיות ואת יכולתו של הצרכן להשוות ולבחור בשירות הטוב ביותר והזול ביותר. לצד שינויים אלה חשוב להמשיך את צעדי התייעלות של מערכת הבנקאות, כך שהגברת התחרותיות תתרחש תוך שמירה על יציבות המערכת - יציבות שהיא תנאי הכרחי לקיומו של משק צומח ומשגשג".

בעניין הנדל"ן אמרה פלוג: "מחירי הדיור עלו בשנים האחרונות בקצב מואץ והיוו גם הם מרכיב משמעותי בעליית יוקר המחיה. במסגרת קביעת המדיניות המוניטרית, ואחריותו על היציבות הפיננסית ויציבות המערכת הבנקאית, מתמודד בנק ישראל עם ההשלכות של סביבת ריבית נמוכה, הנגזרת במידה רבה מהמדיניות המוניטרית הננקטת במשקים הגדולים בעולם. הצעדים הרגולטוריים בהם נקט בנק ישראל סייעו להפחית את הסיכון, אליו נחשפים הן הלווים והן המערכת הבנקאית. בסופו של דבר, הפתרון יצטרך לבוא מהתאמת היצע הדירות לביקוש הבסיסי לשירותי דיור, ויש לקוות שהצעדים הננקטים כעת על ידי הממשלה בתחום זה יישאו פרי"

הנגידה הוסיפה כי "על סדר היום בישראל ישנו גם הדיון שעוסק בתפקידו ובגודלו של המגזר הציבורי במשק, ובמבנה מערכת המיסוי. לאחר כמה שנים של צמצום משקלה של ההוצאה הממשלתית בתוצר והפחתת נטל המס, נשמעים קולות שקוראים להרחבת היקף השירותים שהממשלה מספקת לאזרחיה. גודל הממשלה האופטימלי אינו ניתן לחישוב על ידי מודל כלכלי כזה או אחר – משק שבו ממשלה קטנה ונטל מס נמוך, יכול לצמוח ולשגשג, וכך גם משק שבו ממשלה גדולה יותר ונטל מס גבוה יותר. גודלה ההוצאה הציבורית הוא בסופו של דבר תוצאה של העדפה חברתית.

"ואולם עלינו לזכור שגודלה של הממשלה ונטל המס כרוכים זה בזה. אם נבחר בממשלה גדולה שתספק שירותים ציבוריים באיכות וכמות גבוהות, תשקיע בתשתיות, ותהיה מעורבת באופן אקטיבי בעידוד קטרי הצמיחה - נהיה חייבים לשאת בהיקף מיסוי גבוה יותר. אין זו בחירה פשוטה, בעיקר משום שלא נוכל להרשות לעצמנו שיעורי גירעון גדולים וחוב ציבורי שהולך וגדל – אלו יסכנו את היציבות הפיננסית של המשק, ויפגעו לאורך זמן בצמיחה וברמת החיים".

שר האוצר, יאיר לפיד, אמר בטקס כי "אני מאמין ששנינו רוצים לראות שער שקל חלש יותר כדי לעודד את היצוא". לדבריו, "צריך לעבוד יחד כדי לעודד תחרותיות בסקטור הבנקאי ולהוריד את עמלות הבנקים. צריך רגולציה פחות מכבידה, להסתכל יחד על נושאים קריטיים למשק - ובעיקר צריך לדעת לעבוד יחד".

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
די אלוהים, בבקשה די, די נמאס מזה שהם מנותקים.
טיסת מכשירים... אמר לי פעם מנכל של חברה. הם כל כל מאוהבים במצגות, גראפים, טבלאות ומספרים שהם שוכחים שיש גם בני אדם. הם שוכחים שהלקוח הוא בין אדם ונותנים לו מוצרים ושירות פגומים. הם שוכחים שהעובדים הם בני אדם שצריכים להאכיל את הילדים או לקבל מעט כבוד. כשהראש בחובות אין פיריון- מתי תבינו? מתי? חמסתם את העץ הנדיב. ואתם מתלוננים שהרגתם אותנו... מרוב חזירות אתם לא מסוגלים להבין שחיסלתם את כל האוכל... מצד שני כשאני חושב על זה שוב הרצון שלי להאמין שהיא תהיה שונה היה נאיוי ומטופש לאור העובדה שהיא היתה ההמלצה של הקודם.
משה  |  13.11.13
4.
תורידו מסים, ומעמד הביניים מייד ירגיש הקלה גדולה.
גברת פלוג, אני אינני מבקש שהמדינה תדאג לי, תחלק לי, תעזור לי, תעשה לי, תשרת אותי. אני רק מבקש שהיא תרד לי מן הגב. אני אדאג לעצמי. ארכוש את השירותים שאני מעוניין בהם בשוק החופשי. רק תפסיקו לקחת ממני מסים כל כך גבוהים, ויהיה לי די כסף להכל. איך תממנו את הפחתות המסים? קצצו בהוצאות הממשלה! מבחינתי המשרה שלך היא הראשונה שיכולה להתבטל. לדעתי הפונקציה של נגיד(ת) בנק ישראל רק מזיקה לכלכלה.
אורן  |  13.11.13
2.
הצמיחה לא מחלחלת
לכל הכלכלנים מחונטה #10 שלא מסוגלים לראות את המציאות מגובה מגדל השן שלהם - הביצה והתרנגולת של הכלכלה הגלובלית החדשה: בעשרות השנים האחרונות שיכללתם מגוון כלים פיננסיים פוליטיים וחשבונאיים שמטרתם היתה לדאוג לכך שהעושר לא יחלחל מכיסיכם לשאר האוכלוסיה. זה החל בהפיכת הגלובליזציה לקדושה, דרך מערכת מיסוי רגרסיבית (כזו שמחלקת הטבות ומשאירה פרצות לאלפיון של החברות והאזרחים וממסה באגרסיביות את כל השאר) וכלה בבניית פירמידות שליטה חלולות ומושחתות. בעקבות הכישרון והמאמץ הרבים שהושקעו בשיטה - אכן הדליפה נסתמה - הצמיחה הפסיקה לחלחל. כך למשל בעשור האחרון בישראל 30% צמיחה של המשק הביאו ל 3% צמיחה בלבד לחונטות 9 ומטה. והמצב דומה בכל העולם. הבעיה שאחרי שהצמיחה הפסיקה לחלחל - הקשר בין תפוקת העובד לאיכות חיים נקטע והעובדים עסוקים בהישרדות ואין להם פנאי ויכולת להגדיל את הצריכה האישית - וכך פריון החונטות המופלות מפסיק לצמוח גם הוא. לחונטה העליונה אין מה לחשוש מהמצב - גם כשהפירמידה נופלת (כיום משבר כזה קורה אחת ל5-7 שנים), הציבור הוא זה שישלם (דרך תספורות וכו'). כל עוד תמשיכו לטמטם את החונטות המוחלשות עם ריאליטי ומשחקי סמארטפון ממכרים - אתם בטוחים. מסוממים, מותשים וחלולי תודעה הם לא ישכילו לעלות על הבסטיליה.
חונטה #7  |  14.11.13