עד שייצא עשן לבן: צים לוקחת את הנושים למלון בקטלוניה

תהליך ראשון מסוגו בהסדר חוב בחברה ישראלית יתנהל בשבוע הבא. בבית מלון מבודד על חופה הצפוני של קטלוניה, בקרבת ברצלונה, יתכנסו ראשי חברת הספנות צים עם נושי החברה, וביניהם נציגים של יותר מעשרה בנקים זרים, מממנים, בעלי מספנות, בעלי אוניות, ונציגי מחזיקי האג"ח של צים.

מדובר בעשרות בעלי מקצוע שעבורם שכרה צים חדרים במלון לשלושה ימים. המיקום נבחר במכוון כדי להקשות על עזיבת המקום. המטרה היא לקיים רצף של שלושה ימי מו"מ אינטנסיבי עד ש"ייצא עשן לבן", כהגדרת נציגי החברה לנושים וחתימה על הסדר חוב חדש. צים תיוצג בידי המנכ"ל רפי דניאלי וסמנכ"ל הכספים גיא אלדר.

הבנקים יקבלו 40% מהמניות

צים והחברה לישראל הגישו בימים האחרונים מסמך של 50 עמודים לנושים עם הצעה להסדר, למעשה שתי הצעות אלטרנטיביות שנעות סביב אותו מתווה: הזרמה של כ־200 מיליון דולר על ידי החברה לישראל, המרה משמעותית של חוב החברה למניות, ביחסים שונים על פי הבטוחות שבידי הנושים, ופריסה ארוכה של החוב, בטווח זמנים שיאפשר לחברה להתאושש.

ל"כלכליסט" נודע עוד כי המתווים מדברים על כך שתמורת ההזרמה תקבל החברה לישראל 40% ממניות צים, הבנקים יקבלו כ־40% מהמניות ואילו מחזיקי האג"ח יקבלו כ־20% מהמניות. החברה תנפיק בסיום ההסדר 2–3 סדרות אג"ח חדשות לפרקי זמן שונים ובריביות שונות, כשאחת הסדרות תהיה למח"מ ארוך במיוחד. בתמורה למניות אמורים הנושים לוותר על חלק מהותי מהחוב. מחזיקי האג"ח אמורים לוותר על כמחצית החוב שמתקרב ל־400 מיליון דולר.

חוב זה ניתן ללא בטוחות, והבטוחה היחידה שהמחזיקים נהנים ממנה היא אונייה בשווי מוערך של 25 מיליון דולר. בין הבנקים התמונה שונה, ולחלקם החוב מובטח באוניות. מדובר בעיקר בבנקים מממנים של אוניות. אלה ייהנו מעמדה מועדפת בהסדר. בסך הכל עשויים הנושים לוותר על חוב של קרוב למיליארד דולר מתוך 3 מיליארד דולר. בקרב בעלי החוב מתגבשת דעה כי עם נטל חוב של 3 מיליארד דולר לא תוכל צים להתאושש, וכי יש הכרח להפחית משמעותית את נטל החוב כדי שגם הנושים ייהנו מאפסייד שעשוי לבוא אם החוב יהיה ברמה הגיונית. נושא נוסף שעלה בשיחות מקדימות הוא הנהלת החברה. חלק מהנושים טוען שהמצב של צים נובע גם מבעיות ניהול וכי יש למנות הנהלה מוסכמת בשיתוף הנושים.

ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל | צילום: עמית שעל

הנושים דורשים יותר

מחזיקי האג"ח וחלק מהבנקים ידרשו הזרמה גבוהה יותר של קרוב ל־400 מיליון דולר מצד החברה לישראל, ומעמדות פתיחה אלה ינסו הצדדים להגיע לקראת הסכמה. הרצון של החברה לישראל להגיע להסכמה נובע מהעובדה שהיא מתכוננת לפיצול החברה לשתי חברות אחזקה. האחת תכלול את בזן וכיל ותיסחר בישראל, והשנייה תכלול את יתר החברות: צים, מיזם האנרגיה אינקיה, טאואר, יצרנית המכוניות הסינית קורוס ואחרות. נקודה מעניינת שנודעה לחלק מהנושים היא כי חלק מהבנקים מכרו את החוב של צים אליהם בתספורת משמעותית לקרנות גידור וגם אלה יגיעו לברצלונה ועשויים להכניס נופך קשוח למו"מ.

ההזרמה תשמש להצטיידות

"במקרה של צים אין ברירה אחרת מאחר שבמהלך של פירוק הנושים יראו חלק מזערי מהחוב ויצטרכו לוותר על כולו, כך שאין מנוס אלא לבצע ויתור על חלק מהותי מהחוב תמורת מניות. כשתבוא התאוששות, חשוב שצים תהיה שם חזקה יותר כדי ליהנות ממנה", אמר אחד הנושים ל"כלכליסט".

זו גם חוות הדעת שהעבירה חברת בלקסטון שנשכרה לייעץ לנציגות, ונראה כי הנציגות תימנע מהליכה אגרסיבית מול החברה למהלך של פירוק ותשתתף במהלך ההסדר, אם כי צפוי ויכוח נוקב על ההזרמה והיקף התספורת. המטרה היא לייצב חברה חזקה עם הון עצמי וחוב מופחת שתוכל לצאת לדרך כשהיא בריאה יותר.

מאות מיליוני הדולרים שתזרים החברה לישראל לא ישמשו, על פי ההצעה, להחזר חובות אלא יועברו היישר להצטיידות מחודשת של החברה על פי תוכנית שגובשה והועברה לנושים. התכנית מדברת על רכישת אניות חדשות שיאפשרו לצים להתמודד בקווים רווחיים בעולם ובמקביל גם לסגור קווים פחות רווחיים. לפני חצי שנה כבר הודיעה החברה לישראל לנושים כי היא מוותרת על החברה ומוכנה להעביר אותה לידיהם. הנושים סירבו לקבל הצעה זו, והחברה לישראל נסוגה בה והעביר את ההצעה החדשה שמשאירה אותה בשליטה תמורת ההזרמה.