צילום: אוראל כהן
577 מיליון דולר: היקף מכירות חברות סרגלי הכלים הגדולות בשנה החולפת
המשמעות: התנפחות התעשייה, שעברה לייצר אלגוריתם למקסום רווח; העיוות: האם ניתן להצליח לאורך זמן להרוויח ממוצר שהמשתמשים מתעבים?; הדקה ה־90: נועם לניר שכמעט הצליח לגרוף את הקופה, לפני הסערה
"נלמד את המצב ונגבש דרכנו" אמר בעל השליטה בבבילוןנועם
לניר ל"כלכליסט" לאחר ההתרסקות בסוף החודש שעבר. מאז עבר על בבילון חודש סוער - כשרק השבוע דיווחו בבילון ואיירון סורס כי המיזוג ביניהן יורד מהפרק, והן מבצעות "בחינה של השפעת אירועים שונים בתעשייה".
קראו עוד בכלכליסט
הרבה "בחינה" יש לאחרונה בתעשיית סרגלי הכלים. התחום עבר ניפוח יתר, וממצב שבו סרגל הכלים שימש כאמצעי תשלום עבור התקנת התוכנה של החברה עצמה, הפך המודל העסקי לאלגוריתם למקסום רווח, שבו התוכנה של החברה הפכה לתוסף קטן, לכל היותר. 577 מיליון דולר - אלו היו המכירות בשנה החולפת של בבילון ופריון הציבוריות וקונדואיט המצויה בהליך מיזוג עם פריון - סכום לא מבוטל עבור מוצר לא אהוד בכלל.
באופן פרדוקסלי, הצמיחה בתחום נבעה דווקא מקושי במכירת התוכנות של החברות עצמן. הפתרון לבעיה היה יצירת ערך משיתוף פעולה עם חברות החיפוש הגדולות, אבל חלק מחברות סרגלי הכלים שכללו את השיטה: הן הכניסו את התוכנה שלהן לסל של תוכנות, שהמשתמש מעוניין רק באחת מהן. בבילון, לדוגמה, יצרה אלגוריתם למקסום רווח על ידי רכישת שטחי פרסום ויצירת סלי תוכנות. כמות המשתמשים שכל חברה יכולה לגייס תלויה ב"אוטומטיות ההתקנה", כשההכנסה מכל משתמש תלויה בקושי שלו להסיר את אותו חלון חיפוש. שתי תכונות אלו לקחו את התעשייה למקום לא טוב.
בשלב מסוים, למובילת התעשייה גוגל נמאס. בפברואר היא הציבה מגבלות לגבי השקיפות הנדרשת בהורדת התוכנה, והוסיפה דרישה להסרה נוחה שלה. בשלב זה החברות המשיכו לנתב לגוגל רק את המשתמשים שגויסו בצורה "כשרה", והעבירו לחברות אחרות את יתר המשתמשים. יאהו היתה הבולטת מבין החברות שעטו על המציאה, ולכן אם היא מתנפלת על בבילון, ניתן להבין שהאחרונה כבר ממש השתינה מהמקפצה. אך המכה המהותיות היתה הודעת גוגל על אי־חידוש ההסכם עם בבילון. גוגל הבהירה שהיא לא מוכנה לעבוד עם חברות המבצעות מהלכים שאינם לגיטימיים מבחינתה.
כשבכל העולם מדברים על "חוויית המשתמש", קשה להתפרנס לאורך זמן מכפיית תוכנה שהלקוחות לא מעוניינים בה. על כן, לא פלא שבבילון נכנסת לתהליך של "לימוד" ו"בחינה". בשיא ההצלחה, לניר ניסה לבצע אקזיט, להנפיק את בבילון בארה"ב, ותוך כדי למכור חלק מאחזקתו. לעתים קרובות, כשבעל שליטה מתכוון למכור מניות, ניתן להבין שהוא חושב שהסיכון במניה אינו מבוטל. במקרה של מניית בבילון סיכון זה אכן התממש. לניר שולט בבבילון באמצעות חברת חנפ"ק - "חבר'ה נעשה פה קופה". הקופה, בינתיים, תצטרך לחכות.
תגובה אחת לכתיבת תגובה