ההתלהמות היתה מיותרת

במבחן התוצאה, מהלך שחרור הרווחים הכלואים הצליח. לאחר יותר מעשור שבו נגבו כ־600 מיליון שקל בלבד מהחברות המוטבות, נגבה בשנה אחת סכום הגבוה ביותר מפי שבעה מכך. נושא שחרור הרווחים סבוך, וניסיונותיהם של גורמים שונים לצייר תמונה פשוטה שלו מטעה ומלהיט את הציבור ללא הצדקה.

מאחר שהמדינה אינה יכולה להפר התחייבויות חתומות לחברות לשיעורי מס, לא היתה לה דרך לחייב אותן לשלם מס חברות מלא כעת. במקום זה המדינה אטמה את מסלול המיסוי, שמאפשר צבירה של רווחים כלואים בסוף 2010, עם חקיקת תיקון לחוק לעידוד השקעות הון שהוביל שר האוצר דאז יובל שטייניץ. בהתאם לכך, החברות שנהנו מההטבה יעברו למסלולי מיסוי חדשים בשנים הקרובות.

ההטבה השתלמה מבחינה פרקטית

לפני כשנה מלאה הארץ בשלל כותרות ופרשנויות שרובן נשאו מסר תקיף וזהה — החברות מקבלות "הקלות" כדי ש"ישחררו" רווחים כלואים, במהלך שתואר על ידי חלק מהפרשנים והפוליטיקאים כ"מתנה לטייקונים" או "שוד הקופה הציבורית".

אך עם סיום המהלך גם גדולי מבקריו יכולים להודות ש"שוד" לא היה כאן. את שיעור הניצול החלקי של ההטבה, בסביבות מחצית מפוטנציאל הגבייה שהעריכה רשות המסים, ניתן לפרש רק בדרך אחת: המהלך אינו רווחי עד כדי כך לחברות, אחרת שיעור הניצול היה גבוה יותר. אין כאן "בוננזה", המהלך היטיב עם המדינה.

פרקטית, כאמור המהלך סייע בגביית מס שסביר שהיו חולפות שנים ארוכות עד שהיה מגיע, אם בכלל, למדינה. יתרה מכך, בחלוף הזמן עולה הסיכון לגביית המס בשל תכנוני מס שונים, התארכות ומורכבות ההליכים המשפטיים, וקושי טבעי שבאכיפה לאחר זמן. לכן בניהול סיכוני ההליך והתארכותו, עדיף מס שנגבה כעת מפוטנציאל בסיכון גבוה לגביית סכום זהה או גבוה יותר בעוד כמה שנים. עדיף מס ביד מאשר פוטנציאל מס "על העץ".

מעבר לכך, בזירה המשפטית מתן האפשרות לשחרור הרווחים מאפשר לרשות המסים לטעון כעת כי היא באה "בידיים נקיות" להליך גביית השומות המלאות, אשר על תקפותן המשפטי מערערות החברות. לבסוף, התועלת הפיסקאלית מהמהלך ברורה: משמעות גביית המס מהרווחים הכלואים כיום היא פחות מסים עלינו, האזרחים. הסכום ששילמו החברות מנע הטלת מסים בהיקף זהה בעת הכנת התקציב. זו אף היתה אחת המטרות שהגדיר שטייניץ כשיזם את המהלך כדי להימנע, בין השאר, מהטלת מסים לצמצום הגירעון.

פעילות החברות בישראל חשובה לשימור

"העליהום הציבורי שהתמקד בחברות הנהנות מהרווחים הכלואים שגוי ביסודו. השימוש בהטבות מס נהוג בכל העולם למשיכת משקיעים ומתבקש כאשר מדובר בכלכלת ישראל, בייחוד לאור הסיכונים הגיאו־פוליטיים והבעיות המבניות במשק. יש לבחון את תרומת ההטבות לכלכלה באופן רחב מהשוואת ההטבה התיאורטית למס ששולם ולשקלל את מכלול התועלות למשק מפעילות החברות המייצאות מתרומתן לתמ"ג, תוספת מקומות העבודה (גם במעגלים השני ומעלה), לגידול ההשקעות במשק, לפיתוח הפריפריה, ה־Spillover מפעולתן ברמה המקומית והמשקית, ואף להעלאת השכר הממוצע במשק ולהוספת משרות "איכותיות". לכן המשך ניסיונות הממשלה ושר האוצר לפיד למשוך את הגופים האלו למשק חשוב ומבורך.

הכותב הוא חלק ממשרד עוה"ד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי גרינברג ושות', ושימש כיועצו הכלכלי הבכיר של יובל שטייניץ בעת שכיהן כשר האוצר