שמים את תיירות המרפא על שולחן הניתוחים
ענף התיירות הרפואית הפך למקור הכנסה שמסייע לבתי חולים לשמור את הראש מעל המים, אבל במקביל גורר ביקורות על פגיעה בחולים הישראליים. אם מערכת הבריאות מעוניינת לטפח אותו היא חייבת לנהוג בשקיפות ולשבור את קשר השתיקה סביבו
בתי החולים הציבוריים בישראל נמצאים תחת מכבש לחצים בלתי פוסקים. מחד, המערכת בגירעון הולך ומתרחב, כאשר המדינה (הריבון) אינה מזרימה את הכספים הנחוצים לקיומה של מערכת בריאות ראויה ומתפקדת, ומאידך, פריחת הביטוחים המשלימים, שפוגעים במערכת הציבורית ובחולים כאחד, כאשר ההוצאה הפרטית על בריאות מרקיעה שחקים (יותר מ 40% מההוצאה הלאומית לבריאות).
המציאות הבעייתית דוחפת את מנהלי בתי החולים לחפש אחר מקורות הכנסה נוספים. ההנהלות אינן יושבות ובוכות על מר גורלן, אלא נוקטות בגישה פעילה, ומחפשות "השלמת הכנסה" בתחומי העשייה של בתי החולים, בהם מתן שירותים רפואיים לאורך כל שעות היממה, בתשתית ובכוח האדם הקיימים. אחת הפעילויות במסגרת זו הינה עידוד תיירות המרפא, הידועה גם כתיירות הרפואית, שהולכת ומתפתחת בשנים האחרונות בבתי החולים הציבוריים בישראל.
על פי פרסומי עמותת “הצלחה - התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת”, שפורסמו לאחרונה, ההכנסות מהענף לכלל בתי החולים בארץ עומדות בכל שנה על מאות מיליוני שקלים.
מהנתונים שפורסמו עולה בין היתר כי הכנסות כלל בתי החולים הממשלתיים מתיירות רפואית ב-2012 היו 291 מיליון שקל, הכנסותיהם של בתי החולים השייכים לשירותי בריאות כללית הגיעו ל-70 מיליון שקל ב-2012, ובהדסה ירושלים הגיעו ההכנסות מתיירות רפואית ל-108 מיליון שקל. על פי דיווחי העמותה במרכז הרפואי שיבא תל השומר עלו ההכנסות מתיירות מרפא בלמעלה ממחצית לעומת 2010 לכדי 130 מיליון שקל בשנה. באיכילוב עמדו ההכנסות על 99 מיליון שקל, ובבילינסון היו הכנסות של 39 מיליון שקל ב-2012.
אלו נתונים משמעותיים. הכנסות אלה מסייעות לבתי החולים להחזיק את הראש מעל המים, לרכוש תשתיות וציוד חדיש, ואלו משרתים בסופו של דבר את ציבור המטופלים בישראל.
הנושא שהוסתר מהעין הציבורית בעבר, צריך לעלות כעת על שולחן הניתוחים, כולל דיון בחששות שהוא מעורר לגבי פגיעה בחולים. קשר שתיקה לגבי תיירות המרפא דוחף לחד מימדיות ומגמתיות תקשורתית ופוגע שלא בצדק בתדמית בתי החולים.
הטענה כי יש פוטנציאל לפגיעה בציבור הישראלי צריכה להידון בגלוי, כדי שלא ייוצרו שמועות וטענות על "התעשרותם" של בתי החולים וגם כדי לאפשר לקבוע כללים ומנגנוני אכיפה לשתי האוכלוסיות, הניזונות מאותם משאבים מצומצמים של בתי החולים.
אסור לשפוך את התינוק עם מי האמבט, וחשוב לשמור על תיירי המרפא ולסמוך על האחריות ושיקול הדעת שמפעילים בתי החולים. תיירות מרפא קיימת בכל העולם, וישראל היא בין המדינות המבוקשות ביותר, בזכות הרמה המקצועית הרפואית הגבוהה. כדי למנוע יצוא של כוח אדם רפואי מעולה מישראל לחו"ל, עדיף להביא את החולים לכאן, תוך מציאת האיזון בין חיוניות ההכנסות לבין חששות החולים. כל זאת תוך שמירה על כללים ברורים ושקופים שיסירו את העננה שמנסים להטיל על בתי החולים.
2 תגובות לכתיבת תגובה