שכר העובדים עוכב, למפרקות מגיעה תוספת

שתי הנאמנות של חברת כוח האדם אחים עובדיה שקרסה בדצמבר בשנה שעברה, רו"ח עליזה שרון ועו"ד קרן רייכבך־סגל, מבקשות לאשר להן שכר טרחה של 860 אלף שקל תמורת 35 ימי עבודתן הראשונים. בקשת שכר זו מגלמת למעשה דרישה לתשלום של 24,500 שקל לכל יום עבודה של השתיים.

לפי טענתן, בחודש הראשון לעבודתן הן השיגו הישגים גדולים והצליחו לבצע גבייה אינטנסיבית שאפשרה לשלם משכורות למלוא העובדים וכי "אין להקל ראש בהישגים אלה לאור המצב הסוציו־אקונומי של עובדי החברה". המפרקות דורשות לקבל שכר לפי תקנות השכר בסך 540 אלף שקל וכן תוספת "מאמץ מיוחד" בגובה 60% שתגדיל את השכר ל־860 אלף שקל. כל הסכומים שצוינו בבקשה כוללים מע"מ.

רו"ח עליזה שרון (מימין) ועו"ד קרן רייכבך־סגל (משמאל) בדיון בהקפאת ההליכים של האחים עובדיה. טוענות ל"הישגים גדולים שאין להקל בהם ראש" | צילום: צפריר אביוב

לא יכולים לספוג עיכוב בתשלום

קריסתה של אחים עובדיה סוקרה בהרחבה ב"כלכליסט": החברה העסיקה כ־3,000 עובדים, נקלעה לחובות של 100 מיליון שקל ובסוף דצמבר מונו לה נאמנות. כבר בדיון הראשון בבית המשפט אמר השופט אילן שילה כי "העובדים נמצאים בראש מעייני" והדגיש את החשיבות שהוא רואה בתשלום שכרם של העובדים במועדו, ב־9 בינואר, שכן כמעט כל עובדי החברה משתכרים שכר מינימום ואינם יכולים לספוג עיכובים בתשלום. השופט הבהיר שכל לקוחות החברה, ובהם למשל רשות שדות התעופה, חברת חשמל והנהלת בתי המשפט, ישלמו כספים לקופת הנאמנות והכספים ישמשו לתשלום המשכורת באופן מיידי, והתקזזויות וכדומה יתבצעו מאוחר יותר.

אלא שבפועל, בשבועות שלאחר מכן נחשפה ב"כלכליסט" הסאגה שאליה נקלעו העובדים, כששכרם התעכב עוד ועוד. בין היתר טענו העובדים שהנאמנות דרשו מהם למסור צ'קים לביטחון כתנאי לקבלת המשכורות, אך לרבים מהם כלל אין פנקסי צ'קים וחשבונות הבנק שלהם מעוקלים.

ב"כלכליסט" נחשף שהלנת השכר נמשכה גם לאחר שהשופט שילה קבע מנגנון שנועד להבטיח תשלום במועד לעובדים. המצוקה אף הובילה את העובדים להגיע למשרדה של רו"ח שרון, ובדו"ח שהגישו הנאמנות נכתב שהעובדים "דרשו לקבל את שכרם בצעקות, באלימות ובבכי". הנאמנות האשימו את הנהלת בתי המשפט בעיכוב המשכורות משום שזו נמנעה מלהעביר את הכסף המיועד לעובדי הניקיון לקופת הנושים, לטענתן. בדיקת "כלכליסט" שנערכה בזמנו העלתה שהנהלת בתי המשפט התעכבה מפני שהנאמנות לא העבירו לה חשבונית מס במועד.

בבקשת שכרן כותבות כעת שתי הנאמנות שגביית הכסף בגין השכר היתה אמורה להיות "פעולה שגרתית, אך בפועל מדובר היה בפעולות גבייה סבוכות", והן נתקלו בקשיים בגבייה אך לבסוף ולאחר "מאמצים אינטנסיביים בלתי פוסקים ובלתי מתפשרים", הועברו עד 7 בפברואר "הלוואות" כתשלום שכר דצמבר לרוב המוחלט של העובדים. לדברי הנאמנות, הסכומים שנכנסו לקופה במהלך חודש ההקפאה עמדו על 9.2 מיליון שקל, ולכן, בהתאם לתקנות מגיעים להן 241 אלף שקל כ"שכר ניהול". עוד נטען כי השתיים מימשו נכסים בהיקף 5 מיליון שקל ולכן הן זכאיות לעוד 296 אלף שקל. השתיים דורשות לקבל תוספת מאמץ מיוחד של 60%, כך ששכרן יעלה מ־537 אלף שקל המגיעים להן לטענתן לפי התקנות ל־860 אלף שקל כולל מע"מ, לאחר התוספת.

עובד האחים עובדיה עם תלוש שכר. "פעולות גבייה סבוכות" | צילום: צפריר אביוב

האם הושגה "תועלת חריגה לנושים"?

יצוין שרק לפני ימים ספורים קבעה השופטת הפורשת ורדה אלשיך בהחלטה בתיק מעריב כי תוספת מאמץ מיוחד כרוכה בשאלה "אם הושגה תועלת חריגה לנושים", והיא הוסיפה ש"תוספת מאמץ מיוחד דווקא בתיקים גדולים, כששכר הטרחה גבוה ממילא אינה מוצדקת, באשר הדבר בא על חשבון הנושים".

בנוסף, הלכות קודמות של בתי המשפט ושל הכנ"ר קבעו שתוספת מאמץ מיוחד תישקל רק בסיום ההליך, לאחר שיתבררו התוצאות המלאות של פעולות בעל התפקיד. שתי הנאמנות טוענות שהן עומדות בדרישות לעניין המאמץ המיוחד משום שביצעו "פעולות החורגות באופן משמעותי ממסגרת התפקידים השגרתיים".

עם זאת, ימים אחדים לאחר שהוגשה בקשת השכר, הודיעו שתי הנאמנות לבית המשפט כי בשל התנגדות בנק הפועלים, הנושה המובטח בתיק, הן מבקשות לפסוק להן כעת 540 אלף שקל, ואילו את הדיון ב־320 אלף השקלים על המאמץ המיוחד הן "יסכימו לדחות לסוף ההליכים בתיק". טרם ניתנה החלטת בית המשפט.

עם סיום הקפאת ההליכים והמעבר להליכי פירוק, קבע השופט שילה שאף שהוא מעריך את שירותה, עו"ד רייכבך־סגל תסיים את תפקידה ובמקומה תתמנה עו"ד רחל סובול. ההחלטה נומקה בכך שרייכבך־סגל התמנתה לבקשת החברה. ראוי גם לציין שערב הגשת הבקשה להקפאת הליכים, עו"ד רייכבך־סגל קיבלה שכר טרחה מהחברה. בבקשת השכר נכתב שעל תקופת עבודתן המשותפת יבקשו רו"ח שרון ועו"ד סובול בקשת שכר נפרדת.