צילום: עמית שעל, תום ברטוב
השורה התחתונה
קרן זווית: בקרנות בסיכון גבוה נהנים מהטוב שבשני העולמות
תשואה גבוהה ולצדה סטיית תקן נמוכה באג"ח בסיכון גבוה פותחות למשקיעים אפשרויות השקעה חדשות
קרנות בסיכון גבוה משקיעות את נכסיהן באג"ח רבות הנסחרות בתשואות גבוהות, דו־ספרתיות לעתים, של חברות מכל ענפי המשק, כדוגמת חברות נדל"ן, חברות טכנולוגיה ועוד.
התשואה הגבוהה לפדיון משקפת את החשש של המשקיעים באשר ליכולת החברות המנפיקות לפרוע את חובן על פי לוחות הזמנים שלהם הן התחייבו. לעתים, החברות אכן נתקלות בקשיים תזרימיים ונאלצות לדחות את חובן, לשמוט אותו, או לערוך הסדר חוב. אולם, בפעמים שבהן החברות מצליחות לשלם את החוב, או את מרביתו, מדובר בתשואה גבוהה, אשר יכולה להתחרות בתשואות הנרשמות בתקופות מסוימות בשוק המניות.
בבסיס מודל ההשקעה של הקרנות הפועלות בשוק האג"ח בסיכון גבוה עומד עקרון הפיזור. פעולה זו מבטיחה שגם אם חלק מהאג"ח לא יגיעו לפירעון מלא עקב בעיות תזרימיות, התשואה הגבוהה שיניבו אג"ח שכן ייפדו במלואן, תפצה על כך.
אג"ח בסיכון גבוה מוביל
שיפור במצב המשק וברווחיות הפירמות משתקפת בדרך כלל בעלייה במחירי המניות, וזו מלווה לרוב בעלייה גם במחירי אג"ח בסיכון גבוה, שכן שיפור זה מקל בדרך כלל על החברות לעמוד בהתחייבויותיהן, גם אם זה בדרך של הנפקות אג"ח חדשות המיועדות למחזר חובות. ההשוואה בין קרנות בסיכון גבוה לבין הקרנות המנייתיות מתבקשת לאור דפוסי ההתנהגות הדומים יחסית של הקרנות בשתי הקטגוריות האלה. בחינה של התשואה הממוצעת המצטברת בקרנות בסיכון גבוה מראשית 2009 מראה כי הן מכות את תשואת קרנות ת"א־100. מתחילת 2009 הניבו קרנות בסיכון גבוה ללא מניות תשואה מצטברת של כ־191%. קרנות בסיכון גבוה עם (מעט) מניות הניבו כ־151%. בשני המקרים מדובר בתשואה גבוהה משמעותית מזו של הקרנות המנייתיות, שהשיאו 109% "בלבד".
יתרה מזו, ההובלה של קרנות בסיכון גבוה על פני הקרנות המנייתיות לא מתבטאת רק בתשואה גבוהה יותר אלא גם בסטיית תקן נמוכה יותר, כלומר, הטוב בשני העולמות - עולם התשואות ועולם הסיכונים. התשואה העודפת, יחד עם סטיית התקן הנמוכה יותר, מאפשרת לקרנות בסיכון גבוה להציג מדד שארפ של 1.03 לשלוש שנים אחרונות, גבוה מזה של הקרנות המנייתיות, העומד על 0.77-.
בדיקה של סך הנכסים המנוהלים בקרנות מציגה תמונה הפוכה המצביעה על כך שהמשקיעים לא הבינו את הפוטנציאל שהיה גלום בקרנות בסיכון גבוה בשנים האחרונות.
יותר מ־7 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות המנייתיות המקומיות, למול כ־1.5 מיליארד שקל בלבד בקרנות בסיכון גבוה. בקרב קרנות בסיכון גבוה מתרכזים מרבית הנכסים בקרנות המשלבות השקעה גם במניות. 1.3 מיליארד שקל מושקעים בקרנות בסיכון גבוה עם מניות בשיעור נמוך, וכ־200 מיליון שקל בלבד מושקעים בקרנות סיכון גבוה "טהורות" ללא מניות, וזאת אף על פי שהן הניבו את התשואה הגבוהה ביותר, עם סטיית התקן הנמוכה ביותר. דמי הניהול הממוצעים בקרנות בסיכון גבוה עומדים על 1.96% בקרנות ללא מניות ו־1.73% בקרנות עם מניות, וזאת לעומת דמי ניהול של 2.24% בקרנות המנייתיות.
השקעה בקרנות נאמנות
אחרי הראלי של השנים האחרונות, התשואות לפדיון שניתן להשיג כיום באג"ח בסיכון גבוה פחות אטרקטיביות מבעבר, אך עדיין ניתן למצוא אג"ח הנסחרות בתשואה אטרקטיבית וזאת על בסיס בחירה סלקטיבית ופיזור נאות, שאותה ניתן להשיג כמעט רק באמצעות השקעה בקרן נאמנות.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה