סוף לאשליה של הקצבה הקבועה

מי שצפויים להיפגע במיוחד מביטול ביטוחי המנהלים הם דווקא סוכני הביטוח. העמלות שמקבלים הסוכנים נגזרות מגובה דמי הניהול שמשלמים הלקוחות. לפיכך בגין שיווק ביטוחי המנהלים היקרים יותר, העמלה של הסוכנים שמנה יותר.

עד כה יכלו סוכני הביטוח לשכנע את הלקוחות לשלם דמי ניהול יקרים משמעותית מאלו שגובות קרנות הפנסיה, על בסיס העדיפות לכאורה של ביטוחי המנהלים המציעים מקדם קצבה מובטח. ברגע שהמוצר הזה עוזב את העולם, זוכה חברת הביטוח לא רק בלקוח שבוי, אלא גם נפטרת מהצורך להמשיך ולתגמל את הסוכנים על שימור התיק הקיים ומניעת העברתו למתחרים.

לכן גם אפשר לקחת בעירבון מוגבל אמירה חד־משמעית של סוכן ביטוח, שטוען כי "ייהרג ובל יעבור" אסור לעזוב את ביטוחי המנהלים עם מקדם הקצבה המובטח. חברות הביטוח לקחו לעצמן מרווחי שומן גבוהים: עלות דמי הניהול עבור המקדם המשווק כיום מגלמת תרחיש שבו תוחלת החיים תגיע ל־100 שנה בתוך כמה עשורים - תרחיש שנראה לא סביר במיוחד.

למעשה, במסדרונות אגף שוק ההון במשרד האוצר מסתובבים היום העובדים עם נתון מעניין: מתברר כי אם אנשים יחיו חיי נצח - כלומר תוחלת החיים תעמוד על אינסוף - יעמוד המקדם המובטח לפי נוסחה קבועה מראש על 250. המקדמים שמשווקים היום נעים בין 205 ל־220 - לא רחוק משם.

משכך, דמי הניהול העודפים שמשלם היום החוסך בביטוח מנהלים, ובטח אם אלו ירקיעו לשחקים בעקבות ביטול התחרות על המוצר, לא מצדיקים בהכרח את התמורה שבצדם.

אם בסוף באגף שוק ההון במשרד האוצר יחליטו שלא להאריך את התקופה שבה הוא מתיר לשווק את המוצר לצורך ניוד לקוחות קיימים - הלקוחות עדיין יוכלו לאיים לעבור למוצרים מתחרים שלא מציעים מקדם מובטח, דוגמת קרנות הפנסיה וקופות הגמל.

ייתכן שדי יהיה בעמידה איתנה ונחושה של החוסך מול חברת הביטוח כדי לשכנע אותה להפחית את דמי הניהול בצורה משמעותית.