"קשה לתת מתכון מנצח - כל אחד מתאים לעצמו את רמת הסיכון"

האם השקעה בחו"ל עדיפה על פני השקעה מקומית, איך שומרים על ערך הכסף במציאות של ריבית נמוכה ועד כמה יועץ ההשקעות מחויב ללקוח - על שאלות אלו ואחרות דנו בכירי מערך הייעוץ של הבנקים הגדולים, זאת במסגרת פאנל שכותרתו "לאן ינותבו כספי הציבור ב-2014?", שנערך בועידת שוק ההון של "כלכליסט" בתל אביב.

חגית בכור, שמשמשת כראש מערך הייעוץ של בנק הפועלים, הסבירה ש"אנחנו נמצאים בסביבה מאתגרת ואם הריבית היא בסביבת אחוז או קצת יותר מזה, והצמיחה בהאטה ומחזורי המסחר קטנים, התפקיד שלנו הוא לעזור ללקוח לשמור על הערך הריאלי בתיק ההשקעות וזו מטרה מורכבת. אני יכולה לומר שקשה לתת מתכון מנצח לאיך להשקיע את הכסף וכל אחד מתאים לעצמו את רמת הסיכון". בכור הוסיפה שבמציאות זו קשה להתייחס לאפיק הסולידי כסולידי ולא נותר לפזול למניות בארץ ובחו"ל.

עינת סקורניק, שמכהנת כראש מערך הייעוץ בבנק לאומי, המשיכה את הקו של בכור ואמרה: "כאשר הריביות נמוכות חלק מהתפקיד הוא לשבת מול הלקוח ולהסביר לו מהו אותו סיכון שכרוך בהשקעה ולהגיע להבנה כמה התיק שלו ישא. מעבר להסברים יש כלים מדויקים במערכת הבנקאית שמסייעים לתת ללקוח את הפתרון. אין ספק שכשהאפיק הסולידי הוא כזה אנחנו נזהרים ומקפידים להסביר ללקוח את הסיכון שבהשקעה בו".

אלה גולן, שמכהנת כסגנית ראש החטיבה לנכסי לקוחות בבנק הבינלאומי, התייחסה לסוגייה האם תשואה של אחוז או אחוז וחצי שווה את הסיכון שבהשקעה בתעודות סל או במדדי תל בונד. "אם בעבר לקוח היה רגיל לשמור על ערך הכסף, לאסוף שקל לשקל ולהרגיש בטוח, הריבית הנמוכה היום יוצרת אנומליה לפיה השקעה באפיק סולידי למעשה שוחקת את ערך הכסף וחשוב שהציבור יבין את זה. מצד שני יש יותר מפחיד שלקוחות ירגישו כאילו הם התפקחו ויתחילו לרוץ לכיוון השני של לקיחת סיכונים. פעולה שעשויה להיות נכונה היא ללכת להשקעות באג"ח קונצרני עם ויתור על נזילות ועם הבנה שבחלק מההשקעות עלולה להרשם שחיקה של הערך"

ליצור תיק השקעות לגיל השלישי

רועי אופיר, ראש מערך הייעוץ בבנק דיסקונט, התייחס לחשיפה הגדולה והולכת של בנקים להשקעות מעבר לים, שהייתה פעם ברמה של 10 אחוז מסך ההשקעות וגדלה בשנים האחרונות עד לרף של 20% ויותר.

"גופים מוסדיים יודעים לנהל השקעות בחו"ל אבל משקי הבית הישראלים עדיין לא יכולים בשל תיקוני חקיקה שונים שלא הושלמו. כיום 'מסתובבים' כ-100 מיליארד שקל של תושבי חוץ במערכת הבנקאית וצריך לאפשר להם להשקיע בחו"ל - אי אפשר להחיל את הכללים של גב' כהן מחדרה גם עליהם", אמר.

בכור התייחסה לנושא תוחלת החיים שרק הולכת וצומחת ככל שהטכנולוגיה ומערכת הבריאות משתכללת, והציעה לבנות כמה תיקי השקעות. "לקוח צריך לבנות שני תיקי השקעות - אחד לטווח קצר אחד לטווח ארוך, כזה שהטיפול בו דורש הרבה מאוד סבלנות. זה מתאים ללקוחות מאוד סולידיים ולא מתאים ללקוחות שקמים כל בוקר ובודקים מה התיק השקעות שלהם עשה אתמול", אמרה.

סקורניק התייחסה לכדאיות ההשקעה בחו"ל והעריכה ש"הכלכלה מנצחת. כשאני מסתכלת קדימה הציפיה שלנו היא שההאטה תמשך והחברות הציבוריות בחו"ל עברו תהליך התייעלות, כך שהציפיה היא של תוצאות כספיות יותר טובות ולכן נוח לי להפנות לקוחות להשקעה בחו"ל.

אחת השאלות שהפאנל עסק בהן, וזכתה להסכמה מקיר אל קיר, הייתה האם יועץ ההשקעות מחויב ללקוח או לבנק והאם הוא מרבה בפעולות כדי ליצור מצג שווא של מחזור פעילות גבוה. "זו שאלה פופוליסטית כי אנחנו מחוייבים קודם כל לתיק ואף אחד לא יוצר טראפיק בכוח", אמרה בכור. לטענתה, "מאז ועדת בכר היה ברור מה תפקידו של הבנק בשוק ההון אנחנו מחוייבים לשת"פ ואמורים להגיש ללקוח את תעודת סל או אגרת חוב הכי טובה עבורו ולא לטיפולים מיותרים. נגמר העידן שהעסקאות נגמרות בפעולה בודדת וחייבים לתת ערך מוסף, ואם יש כזה אתה נהנה מנאמנות הלקוח לאורך זמן".

סקורניק הסבירה את המצב בצורה יותר ציורית. "כשיועץ רואה את העין של הלקוח הוא מתאים לו מה שטוב לו. אני מקווה שכולם מבינים שכשלקוח שהיה בסניף באילת ועבר לתל אביב מצפה לא לקבל טיפול שונה", סיכמה.