חקר ביצועים: השבוע של קרנית פלוג, עובדי בריל ושי ניצן
השוויצרים יצביעו אם להגביל את שכר הבכירים עד פי 12, מלך ספרד ניסה להפגין סולידריות ונקלע לתביעה, רשת הביטחון של חברת החשמל והיום שאחרי הרווחים הכלואים
משאל שכר בשוויץ: שהציבור יחליט
השוויצרים האלה, עם השוקולדים שלהם והניקיון שלהם והשעונים והנימוסים והניטרליות. השוויצרים האלה, עם האנחנו־לא־שואלים־מאיפה־הכסף־שלך שלהם, ועם היודלים על ההרים. אפילו השוויצרים האלה, שבמשך שנים היו הכספת של עשירי תבל, אפילו הם הבינו שמשהו בשיטה השתבש. ביום ראשון הם הולכים להצביע במשאל עם על שאלה שלא הוצגה לשום משאל בשום מקום אחר בעולם: אם להגביל את שכר המנהלים כך שיהיה עד פי 12 מהשכר הנמוך ביותר באותה החברה. פי 12. לא פי 50, כמו ששלי יחימוביץ' הקפיטליסטית הזאת מציעה. פי 12. השוויצרים האלה, לכו תבינו.
שאול אמסטרדמסקי
הנגידה מנתחת את מצב המשק
יש משהו שובה לב בפשטות של הנגידה החדשה קרנית פלוג. לוועידת שוק ההון של "כלכליסט" השבוע היא נכנסה בלי הפומפוזיות שאליה הורגלנו בשנים האחרונות, בלי עדר של יחצנים וגינוני כבוד מלאים בחשיבות עצמית. באה קטנה ויצאה גדולה. בפעם הראשונה שמענו נגידה שמדברת על צמיחה מכלילה ועל ניהול מדיניות של בנק מרכזי שמסתכל בלבן של העיניים של המנוע הכלכלי מספר אחת, האזרחים. ובכל זאת הערה קטנה: פלוג אמרה שהצל הכבד ביותר שמוטל על הכלכלה הישראלית כיום הוא היצוא ושמצב התעסוקה טוב וחזק, גם אם העלייה במספר המשרות במגזר הפרטי אכן לא משהו. הניתוח הזה מתבסס כמובן על נתוני העבר. עכשיו צריך להסתכל על ההווה ועל העתיד: בחודש האחרון הצטרפו אלפי ישראלים למעגל המובטלים, ולא נראה שזה הולך להיעצר. כדאי מאוד שבצמרת יבינו בהקדם שמצב התעסוקה הוא הצל הכבד שיעיב על הכלכלה הישראלית בשנה הקרובה.
גולן פרידנפלד
שערורייה ביאכטה המלכותית
מלך ספרד חואן קרלוס בסך הכל ניסה להפגין סולידריות עם אזרחי הממלכה והכריז שהוא מוותר על השימוש ביאכטה המלכותית. הוא לא דמיין את הפיאסקו: צוות היאכטה תבע את המדינה בטענה שהפיטורים לא חוקיים. בית המשפט קיבל את התביעה. בדרך התברר שהקברניט הרוויח 138 אלף יורו בשנה, פי שניים משכרו של ראש הממשלה. לא מדובר בעבודה קשה: בשנה שעברה, למשל, הפליגה היאכטה פעם אחת בלבד. כל אחד משבעת אנשי הצוות האחרים הרוויח 60 אלף יורו בשנה, ויקבל פיצויים של 100 אלף יורו. המשכורות האלה עוררו זעם במדינה מוכת האבטלה, ולנוכח גובה הבזבוז ושערוריית הפיצויים המופרזים אף אחד לא מצליח להבין למה לא פשוט למכור את היאכטה, ששווייה מוערך ב־21 מיליון יורו. אם כבר מתעקשים על בית מלוכה בעידן המודרני, שלפחות יהיה בו קצת היגיון.
תמר טוניק
ואן דאם: איפה הגבריות הישנה
וולוו פרסמה השבוע פרסומת שבה ז'אן קלוד ואן דאם, "The Muscles from Brussels", עושה שפגט בין שתי משאיות נוסעות. ואן דאם עשה את השפגט הזה כמעט בכל סרט שלו. אולי אפילו יש לו סעיף קבוע בחוזה, "ואן דאם חייב לעשות שפגט" או משהו כזה. העניין הוא שאני לא בטוח ששפגט של בלגי בן 53, מרשים ככל שיהיה, מתאים לפרסומת שפונה בעיקר לנהגי משאיות. אם היו שואלים אותי, הייתי הולך על האחד והיחיד, סטיבן סיגל. הוא נראה היום כמו נהג משאית, ובתנועת יד של לוחם אייקידו מיומן יכול לגרום לכל צופה לעשות שפגט. אם כבר פרסומת למשאיות לגברים־גברים, עדיף ללכת על גבריות ישנה.
אוריאל דסקל
עובדי בריל - חיילי צעצוע
120 עובדי מפעל הנעליים הצבאיות של בריל מוחזקים כבני ערובה בידי משרד הביטחון, שמסביר שהוא ממש בעד מפעלים מקומיים, אבל אין לו כסף לשלם להם אם לא יגדילו לו את התקציב (מעבר לתוספת של 2.75 מיליארד שקל שכבר קיבל לתקציב 2014). אלה אותם עובדים שבעלי השליטה בחברה שלהם, עופר ומשה גנזי ואליעזר בוסקילה, משכו משכורות בהליך לא תקין, לפי רשות ניירות ערך. השבוע העובדים מצאו את עצמם בוועדת הכספים, מתחננים לתוספת לתקציב הביטחון, שבחלקה עשויה להתגלגל גם היא לכיסם של בעלי השליטה, הכל כדי לשמור על מקום העבודה.
גיל קליאן
פרקליט מדינה חדש
גם אחרי שמסיימים למנות את כל מעלותיו של פרקליט המדינה הנבחר עו"ד שי ניצן, אי אפשר למצוא בהן את השתיים הנדרשות ביותר לתפקיד: ניסיון ניהולי וניסיון במשפט פלילי. התאמה לתפקיד היא כבר מזמן לא תנאי הכרחי לקבלתו. העיקר שלקחו את סמכות המינוי מהפוליטיקאים והפקידו אותה בידי ועדת איתור. העיקר שיצרו מצג של תחרות שוויונית ופתוחה. גם אם ניצן יתברר כמינוי מוצלח, עדיין נישאר עם ההמצאה הישראלית שלפיה בישיבות ההכרעה על תיקים קשים, הקצב או הליברמן הבאים, בהשתתפות פרקליטים רבים, מי שמחליט הוא זה שמבין פחות מכולם. או כמו שאמר בזמנו עו"ד אמנון גולדנברג: איוולת שהצליחה היא עדיין איוולת.
משה גורלי
ביום שאחרי הרווחים הכלואים
כולם מדברים על רווחים כלואים, אף אחד לא מדבר על השקעה מיועדת. תיקון 69 לחוק עידוד השקעות הון נשען על שתי הרגליים האלו: שחרור רווחים כלואים, שיניבו למדינה הכנסות ממסים, והשקעה מיועדת של החברות בישראל, בגובה 50% מהטבות המס שקיבלו. אז כן, שוחררו רווחים כלואים, תכף יגיעו המסים המופחתים. זו סתימה רגעית של בור תקציבי. ההשקעות, לעומת זאת, הן העיקר: תכנון ארוך טווח של שימור וחיזוק התעשייה. ובעוד האוצר והחברות חוגגים את שחרור הכלואים המיידי, החברות לא מציגות שום תוכנית השקעה. האם, מתי ואיך זה יקרה? תעלומה. אם משרד האוצר לא ידרוש זאת, אפשר יהיה להכריז על תיקון 69 ככישלון השני של החוק לעידוד השקעות הון, אחרי שהחוק המקורי נכשל במטרתו המוגדרת. רק התעקשות של שר האוצר יאיר לפיד עשויה להזרים את הכסף ההכרחי הזה למשק, ולדאוג לא רק לכסף כאן ועכשיו אלא גם לעתיד התעשייה בישראל.
גלית חמי
חברת החשמל: כבר מפלצת מסוכנת
ועדה של משרדי הכלכלה והאוצר גיבשה בקיץ המלצות להרחבת ערבויות המדינה כדי לעודד את היצוא. אבל ההמלצות לא יושמו, כי המדינה גמרה את מכסת הערבויות שלה, והגיעה לתקרה שמעבר לה הדירוג הבינלאומי של ישראל עלול להיפגע. השבוע התברר כמה חלש היה היצוא ברבעון השלישי, ואיך גרר את התוצר כולו כלפי מטה. ובעניין אחר, בית החולים הגדול במדינה, שיבא, ביקש את אישור משרד האוצר לקנות חשמל מיצרנים פרטיים כדי לחסוך בעלויות ולצמצם את הגירעון; האוצר סירב. מאחורי שני הסיפורים השונים האלה על בור כספי עומד מקור אחד, חברת החשמל. עם רפורמה מקרטעת וחוב של יותר מ־70 מיליארד שקל, היא זוללת את חלק הארי של ערבויות המדינה ומאלצת את האוצר למתוח לה רשת ביטחון עסקית, כזו שמחייבת חברות ממשלתיות לקנות ממנה חשמל גם כשזה לא משתלם. הבעיות של חברת החשמל חרגו כבר מזמן מגובה התעריפים. עכשיו כבר מדובר במפלצת שמאיימת על יציבות המשק כולו.
נעמה סיקולר
4 תגובות לכתיבת תגובה