גימלאים שחסכו כל חייהם לביטוח סיעודי - יאבדו את זכויותיהם

בשנת 2011 החליט המפקח על הביטוח דאז, עודד שריג, לבטל את פוליסות הביטוח הסיעודי הקבוצתי. כמיליון אזרחים מבוטחים בפוליסות אלה שמרביתן נוסדו על ידי מקומות העבודה הממוסדים. ההחלטה, שטרם בוצעה, פוגעת אנושות בכ-200 אלף מבוטחים מבוגרים, מעל גיל 60.

המפקח קיבל ללא צורך החלטה חפוזה בגלל מספר קטן של פוליסות שנותרו ללא כיסוי אקטוארי, בעיה שניתן היה לפתור מבלי לשפוך את התינוק עם המים.

לביטוח הקבוצתי יש שלושה יתרונות מובהקים: ראשית, זהו ביטוח המבוסס על עקרון הערבות ההדדית. הסיכוי של אדם צעיר להגיע למצב סיעודי בטל בשישים. לעומת זאת, ככל שהאדם מבוגר יותר גדלים סיכוייו להגיע למצב סיעודי. בפוליסות הקבוצתיות, הצעירים מסבסדים את המבוגרים ובחלוף הזמן צעירים אלה הופכים בעצמם למבוגרים ונהנים מסבסוד של צעירים חדשים שנוספו למעגל המבוטחים.

 

 

שנית, הביטוח הקבוצתי חוסך עלויות תפעול אדירות לחברות הביטוח. אין צורך בגדודים של אנשי מכירות לשכנוע אזרחים לקנות פוליסת סיעוד פרטית. בנוסף , פוליסות הביטוח הסיעודי הקבוצתיות מהוות דגל חברתי חשוב עבור המעסיק הנאור. במקרים רבים הפוליסות זוכות לסבסוד נוסף מטעם המעסיק ומאפשרות להעניק למבוטחים ביטוח סיעודי במחירים סבירים.

 

אף על פי כן, לפוליסות הקבוצתיות במתכונתן הנוכחית יש חסרון מהותי המבטל את כל יתרונותיהן. אלה הן פוליסות קצרות מועד המתחדשות מדי מספר שנים והמשכיותן אינה מובטחת. מסיבה זו, יכול היה המפקח על הביטוח להורות על ביטול הפוליסות מבלי להפר הסכמים חתומים.

 

הלכה למעשה, מיום הנפקתן ועד למועד החלטתו השרירותית של המפקח, התחדשו הפוליסות הקבוצתיות מדי מספר שנים. מיליון המבוטחים כלל לא היו מעורבים בהליך טכני זה שבוצע ע״י נציגות העובדים ולא העלו על דעתם כי קיימת אפשרות לפיה יתעוררו בוקר אחד ללא ביטוח סיעודי לאחר ששילמו פרמיות במשך עשרות בשנים.

 

 עוד טרם יישום ההחלטה כבר הונשרו כ- 4,500 מבוטחים מבוגרים מהביטוח הסיעודי הקבוצתי, לפי ממצאי יחידת המחקר של הכנסת. הם נאלצו לוותר על הביטוח הסיעודי הנחוץ להם מאד בגלל הגידול בפרמיות. לדוגמא, אם גילאי 80 שילמו בפוליסה הקבוצתית פרמיה של עשרות שקלים לחודש אז בפוליסה הפרטית, טרם גיבושו של מתווה המעבר, הם נדרשים לשלם פרמיה של אלפי שקלים לחודש.

 

לאחרונה מונתה דורית סלינגר למפקחת החדשה על הביטוח. זהו הרגע הנכון לבדוק את החלטותיו של המפקח הקודם. האמנם יש הכרח לבטל את הפוליסות הקבוצתיות? האם לא עדיף להמירן בפוליסות סיעוד קבוצתיות מסוג חדש שישרתו את המבוטחים למשך כל ימי חייהם?

 

סלינגר חייבת לשאול את עצמה שאלה נוספת. כיצד ייתכן שמנהלי חברות הביטוח מושכים לעצמם שכר של מיליונים בשעה שגמלאים קשי יום נאלצים לוותר על ביטוח סיעודי בגלל גובה הפרמיות?

 

לחילופין, באם למרות הכול תבוטלנה הפוליסות הקבוצתיות, מוטלת על המפקחת החובה לצמצם את עוצמת הפגיעה במבוטחים המבוגרים. על פי טיוטת מתווה המעבר שפרסם שריג, תוגדל הפרמיה החודשית שלהם במאות אחוזים ו"בתמורה" יצומצם הכיסוי הסיעודי לשנים ספורות ויוגבל ל-2,500 ש"ח לחודש. מתווה זה אינו נותן מענה הוגן למבוגרים ששילמו פרמיות כל חייהם ולא העלו על דעתם כי הביטוח יבוטל באופן חד צדדי דווקא בשנים הקריטיות. המתווה של שריג הוא לעג לרש ונועד לצאת ידי חובה.

 

ארבעה מיליון אזרחים מבוטחים בפוליסות הביטוח הסיעודי הבסיסי של קופות החולים. גם פוליסות אלה הן פוליסות קבוצתיות קצרות מועד ועלולות להתבטל מהיום למחר. הפתרון לבעיה זו מונח לפתחו של המחוקק. מן הראוי להבטיח כיסוי סיעודי לכל אזרחי המדינה ולהכליל מרכיב זה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

 

הכותב הוא מנכ"ל חברה לייעוץ כלכלי ושירותי ניהול