דב לאוטמן נפטר בגיל 77; "היה דוגמה ומופת לאלה שעושים ולא רק מדברים"

התעשיין וחתן פרס ישראל דב לאוטמן נפטר הבוקר (שבת) בבית החולים איכילוב בגיל 77, לאחר שסבל שנים רבות ממחלת ה-ALS שגרמה לשיתוקו. הוא יובא למנוחות מחר ב-14:45 בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.

לאוטמן למד הנדסת מכונות במכון הטכנולוגי MIT במסצ'וסטס, וקיבל את התואר ב-1961; בשנים 1963 עד 1967, לאחר חזרתו לישראל, שימש מנכ"ל חברת הטקסטיל סברינה; תפקידו הבא של לאוטמן היה מנכ"ל חברת גיבור ספורט, וב-1975 ייסד את מפעל הטקסטיל דלתא גליל ושימש יו"ר החברה. בשנים 1986 עד 1993 היה נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. בשנת 1993 קיבל לאוטמן את בקשת ראש הממשלה אז, יצחק רבין, ושימש שגריר מיוחד להשקעות מחו"ל ולפיתוח כלכלי.

ב-2007 קיבל לאוטמן את פרס ישראל בתחום מפעל חיים, וביולי אותה שנה מכר את השליטה בדלתא לאייזיק דבח. ב-2007 ייסד גם לאוטמן את עמותת "קו משווה", שמטרתה לעודד את התעסוקה של אקדמאים ערבים-ישראלים.

דב לאוטמן

לאוטמן פעל רבות בתחום החינוך, והאמין כי על המדינה להקצות יותר משאבים לתחום זה ולנושאים החברתיים; ב-2008 ייסד את "הכל חינוך", תנועה ציבורית בלתי מפלגתית ששמה לה למטרה לשפר את מצבה של מערכת החינוך בישראל. בתנועה היו חברים, בין השאר, שר החינוך הנוכחי, שי פירון, ששימש יו"ר עד 2012, וח"כ איציק שמולי.

בקיץ 2011 ביקר לאוטמן במאהל המחאה החברתית בשדרות רוטשילד בתל אביב, והביע תמיכה במוחים. בהופעה בפני ועדת טרכטנברג, שקמה בעקבות המחאה, אמר לאוטמן כי "התשובה לפערים בחברה הישראלית היא לתת יותר תקצוב לחינוך. יש יישובים בישראל בהם אחוז מקבלי הבגרויות הוא פחות מ-20%. זו בושה. ככל שאני יורד לפרטים אני מתבייש עוד יותר".

בסוף דצמבר 2012 אמר לאוטמן בוועידה ליזמות בחינוך של "כלכליסט" כי "הפערים בחברה הישראלית מסכנים את קיומנו יותר מהאיראנים והחמאס. הפערים התרחבו בעשורים האחרונים. אין כמעט מעמד בינוני בישראל. הדרך היחידה להתגבר ולצמצם פערים היא רק להשקיע בחינוך". הוא הוסיף כי "היום ילד בשדרות מושקע בו חצי מהכסף המושקע בילד ברעננה. מאחר שמערכת החינוך נותנת לבית ספר בשדרות סכום דומה שהיא נותנת לבית ספר ברעננה. לעיריית רעננה יש יותר אמצעים להשקיע בחינוך וסביר שההורים ברעננה משכילים יותר מההורים של הילד בשדרות. אם תחברו את כל אלו תבינו איזו אפליה קיימת. אנחנו חייבים לתקצב דיפרנציאלי, לתת הרבה יותר כסף לילדי הפריפריה, בלי לגעת או להוריד לאזורים העשירים יותר".

ב-1995 התאבד עדי, אחד משני בניו של לאוטמן, שהתייחס לאירוע ביולי 2011 בדברים שאמר ל"כלכליסט": "תמיד עבדתי שעות רבות, וחשתי שלא הקדשתי מספיק זמן לילדיי. העובדה שלא צפיתי את כוונת ההתאבדות של בני עדי היא כישלון חיי". 

"דוגמה ומופת"

נשיא המדינה, שמעון פרס, ספד ללאוטמן ואמר כי "היום הלך לעולמו אדם נדיר אשר הקדיש את חיו לשירות העם והחברה בישראל. את כל אשר צבר לעצמו הוא נידב ברוחב לב לחברה. דוביק היה חלוץ אמתי ורודף שלום. הוא מעולם לא התעייף, מעולם לא פסק לפעול, מעולם לא נכנע לתלאות אשר באו מבחוץ ולמצוקות אשר נוצרו מבפנים. הוא היה אהוב על כולם, נאמן על כולם, אדם ללא אגו. דוביק היה אדם נלהב ואיש מלהיב שתרומתו למדינת ישראל לא תסולא בפז. גם בימי חוליו הוא לא פסק מלדאוג להעמקת ולהפצת החינוך והמדע שבהם הוא ראה עיקר ונדבך מרכזי בחיינו. בצער עמוק אני נפרד מדוביק, בינינו הייתה ידידות עמוקה וטבעית ושותפות רעיונית וחזונית. מדינת ישראל כולה ידעה להוקירו אותו בחייו ועתה נזכור כולנו את לאוטמן בכבוד עמוק על תרומתו האדירה ומורשתו המפוארת".

שר האוצר,יאיר לפיד, אמר היום: "דב לאוטמן היה דוגמה ומופת לאלה שעושים ולא רק מדברים. בשנים האחרונות הרב שי פירון ואני היינו מצלצלים מדי פעם זה לזה ואומרים, 'בוא נלך אליו' (שי היה אומר, "הולכים לסבא דב") והיינו הולכים לספר לו איך אנחנו מתקדמים.הוא מצדו היה מזכיר לנו שוב ושוב שחינוך צריך להיות מרכז העשייה שלנו. חינוך הוא תעשייה, חינוך הוא חברה וכלכלה, חינוך הוא הדרך היחידה לבנות חברה אנושית מתוקנת. זוהי הצוואה שלו, ואנחנו נשמור עליה".

אייזק דבח, מנכ"ל דלתא גליל מסר: "כולנו אבלים היום על מותו של דב, שהראה לכולנו כיצד ניתן לשלב התנהלות עסקית מבריקה עם מעורבות חברתית, ציונות, ופעילות ציבורית ברמה הגבוהה ביותר. ניתנה לי הזכות להמשיך את דרכו של מי שהיה הרבה יותר מאיש עסקים, ועשה את כל מה שעשה מתוך אהבת אדם, תחושת שליחות, תבונה ואחריות. אנחנו בדלתא גליל נמשיך ללכת בדרך שדב התווה לנו, ולאור הערכים שהנחו אותו בחייו".

בנק ישראל הביע צער על מותו של לאוטמן, והנגידה קרנית פלוג אמרה כי הוא "שילב לאורך שנים בין אהבתו לתעשייה ולחינוך בכל מגזרי האוכלוסיה, שני תחומים שהם בבסיסה של החברה הישראלית ואשר מהווים את מנועי הצמיחה שלה. דמותו תחסר מאוד בנוף הישראלי״.