הפעם השופטת עשתה מהמפרקים קציצות

ההחלטה שמסרה בשבוע שעבר השופטת ד"ר מיכל אגמון־גונן בתיק בורגראנץ', שבמסגרתה פסלה בפעם השנייה את הסדר הנושים שהוצע, לאחר שקבעה שבעלי התפקיד הסתירו מידע חשוב מהנושים וגם ממנה - היא אחת ההחלטות החמורות שקיבלו שופטים נגד מפרקים. הרשת נמכרה לאחים אורגד שממשיכים להפעיל אותה גם כיום (לרשת בבעלות החדשה אין קשר להליכי הפירוק).

כשמביאים בחשבון את העובדה שההחלטה הזו מתייחסת לשלושה בעלי תפקיד מהבכירים בישראל, עו"ד שלמה נס, שהוא ומשרדו חולשים על שורה ארוכה של תיקי פירוק ענקיים, עו"ד שאול ברגרזון ורו"ח אלי שפלר - החומרה הזו רק מתחדדת.

השופטת מיכל אגמון־גונן. ביקורת חריגה בחריפותה | צילום: נמרוד גליקמן

לכאורה, המפסידה הגדולה היא חברת פז, שלא תצליח לקבל מקופת הפירוק של רשת ההמבורגרים 8.64 מיליון שקל אלא אם כן יתקיימו שורה של תנאים וגילוי נאות מלא לכל הנושים. אבל מבחינת פז מדובר, כנראה, בכסף קטן.

פגיעה ביוקרתו של מפרק הצמרת

הפגיעה היותר משמעותית שבפסילה של הסדר הנושים המתוקן היא ביוקרתו של נס שמציג את עצמו בכל פעם שהוא ומשרדו רוצים לקבל עוד תיק פירוק שיניב להם שכר טרחה שמן, כבעל תפקיד אחראי, מקצועי ונאמן. בפועל, החלטתה האחרונה של השופטת אגמון־גונן חשפה שהנאמנות של כונס הנכסים של בורגראנץ', עו"ד שלמה נס, היתה נתונה כל כולה למי שביקשה למנות אותו לתפקיד הזה: חברת פז.

אלא שחרף קביעותיה החמורות של השופטת, בין היתר ש"מתקבל הרושם כי נשתכחה מבעלי התפקיד העובדה שעליהם לפעול למען כלל ציבור הנושים, ונראה כי הם פועלים בעיקר מטעם פז", בשורה התחתונה אין בהחלטה סנקציה מעשית כלפי נס, ברגרזון ושפלר.

השלושה, שקיבלו כבר מקדמה מכובדת של מיליון שקל, כשהנושים מצדם ממתינים לכספם כבר 5.5 שנים, יוכלו להמשיך בתפקידם, והשופטת בהחלטתה לא מזכירה כלל אם שקלה להדיח אותם ולמנות בעלי תפקיד שיפעלו בנאמנות רבה יותר כלפי כל הנושים.

אין זה מקרי שמי שחשפה וממשיכה לחשוף את התעלולים וההתחכמויות של בעלי התפקיד בתיק פירוק, כלל אינה שופטת פירוקים. התיק נותב לטיפולה של השופטת אגמון־גונן רק כי השופטת ורדה אלשיך פסלה את עצמה מאחר שבעלה קשור לחברת פז.

זה גם לא מקרי שכונס הנכסים הרשמי, פרופ' דוד האן, שאמור לפקח על התנהלות בעלי התפקיד, לא רק שלא עשה דבר למנוע את המעשים החמורים המתבצעים בתיק בורגראנץ', אלא שבתחילה הוא אף הביע להם את הסכמתו.

מפרקים ובעלי תפקיד, בעיקר במחוז תל אביב והמרכז, שבו מתנהלים התיקים הגדולים, נהנים מאמון חסר תקדים ויד כמעט חופשית גם מצד השופטים וגם מצד הכונס הרשמי.

עו"ד שלמה נס. "שורה ארוכה של פגמים בהתנהלות" | צילום: אוראל כהן

כך בוצעה הטעיית הנושים והשופטת

רשת בורגראנץ' היתה בבעלותה של חברת פז שבשליטת צדיק בינו, עד שמכרה אותה ב־2006 ליוסי חושינסקי שמת שנתיים מאוחר יותר. ב־2008 הרשת קרסה ובעלי התפקיד מונו. כבר בשלב הראשוני הציגה עצמה פז כנושה מובטחת בסכום של 13.5 מיליון שקל, ובתביעת החוב שלה נכתב שהחוב הוא תוצאה של הלוואה שניתנה לחושינסקי לרכישת מניות החברה.

בהחלטתה מ־20 בנובמבר מפרטת השופטת אגמון־גונן שאת העובדה החשובה והבסיסית, שלפיה פז מעולם לא העבירה בפועל את כספי ההלוואה לחושינסקי, אלא "רק הרישומים בספרי החברה השתנו", ופז רשמה לעצמה שעבודים על נכסי החברה – היא גילתה במקרה, בעת שדנה בערעור של עיזבון חושינסקי ואחיו רמי אלעד שניהל את הרשת לאחר שמת, על כך שהם הוכרזו כ"נושים נדחים".

העובדות הללו התבררו לשופטת באפריל השנה, כחצי שנה לאחר שבעלי התפקיד הציגו בפניה הסדר נושים המעניק לפז 8 מיליון שקל, והיא גילתה שבשנתיים שלפני הקריסה קיבלה פז בגין אותה הלוואה 5.2 מיליון שקל, "כשסכום זה נמשך מהחברה וזאת בשעה שלחברה גירעון אדיר בהון העצמי שלה". עוד חשפה השופטת שלאחר מתן צו הפירוק חילטה פז 1.25 מיליון שקל ערבות שהעמיד חושינסקי להבטחת פירעון ההלוואה לפז. "היינו, כבר בתחילת הדברים היה חשש שמא פז תשפר את מצבה מנושה נדחית לנושה מובטחת", כתבה השופטת.

ההסדר החדש אכן משופר, לטובת פז

באוגוסט האחרון פסלה אגמון־גונן את ההסדר הראשון, כשכתבה שבעלי התפקיד שבדקו "מאות תביעות חוב" של כל הנושים, נמנעו לבדוק את תביעת החוב של פז, והסתירו את העובדה החשובה הזו מהנושים. בהמשך הוסיפה השופטת ופירטה כיצד הוטעתה כשעיינה בבקשה להסדר הנושים "המשופר" שהגישו בעלי התפקיד לפני שבועיים וחצי, שבו כתבו שפז "הסכימה" לוותר על מעמדה כנושה מובטחת ולהפוך לנושה רגילה. השופטת מסבירה שהיא סברה שהוויתור הזה משמעו שפז תהיה במעמד של נושה רגילה ביחס לסכום של 8 מיליון שקל שנקבעו בהסדר הראשון, כלומר שהיא תקבל 64% - שיעור ההחזר הנטען לנושים הרגילים - מתוך הסכום של 8 מיליון שקל. במצב כזה היתה פז מקבלת 5.12 מיליון שקל.

אלא שבפועל, וכפי שנחשף ב"כלכליסט" בשבוע שעבר, בעלי התפקיד התכוונו להעניק לפז 64% מתוך 13.5 מיליון שקל - סכום החוב שפז טוענת שהרשת חייבת לה. במצב כזה מדובר ב־8.64 מיליון שקל, כלומר 640 אלף שקל יותר ממה שהיתה אמורה פז לקבל לפי ההסדר הראשון שנפסל באוגוסט.

"בבקשה הנוכחית לאישור ההסדר השני", כותבת אגמון־גונן בהחלטתה, "נאמר שוב ושוב, כי מעמדה של פז יהיה כשל נושה רגילה. בשום מקום לא נאמר שכנושה רגילה היא תקבל החזר מתוך מלוא החוב הנטען של 13.5 מיליון שקל". בהמשך היא כותבת ש"אכן, הסדר משופר הוא זה המונח לפניי, אך זאת ככל שמדובר בפז, דווקא".

השופטת כתבה שאף על פי שפסלה את ההסדר הראשון באמירה ברורה שאין זה סביר שפז תזכה בנתח כה נכבד מקופת הפירוק, המנהלים המיוחדים "לא טרחו לציין במפורש כי על ידי ההסדר המשופר פז עדיין תזכה בשליש מקופת הפירוק... ואף בסכום גבוה יותר מזה שאותו היתה מקבלת לפי ההסכם הראשון".

לדברי השופטת, העובדה שפז תקבל את הכסף מתוך החוב של 13.5 מיליון ולא מתוך 8 מיליון השקלים שלהם הסכימה בהסדר הראשון "הוצנעה", והיא מסבירה שאישרה לכנס אסיפת נושים "כשהיה לי ברור לחלוטין שפז מוכנה להיות במעמד של נושה רגילה לעניין אותם 8 מיליון השקלים (כלומר לקבל רק כ־5 מיליון שקל, ע"ר)".

צדיק בינו. החוב של פז לא נבדק | צילום: עמית שעל

השופטת הוסיפה שמאופן הצגת ההסדר על ידי בעלי התפקיד "ניתן היה לטעות ולחשוב כי פז מוותרת על סכום משמעותי ביחס להסדר הראשון", אלא שלדבריה, לא כך הם פני הדברים ו"למעשה, קיבלנו את אותה גברת בשינוי אדרת": פז עדיין מקבלת שליש מקופת הפירוק וזאת מבלי שתביעת החוב שלה נבדקה, ומבלי שהנושים מודעים לכל הספקות והקשיים.

בהמשך החלטתה ציינה השופטת כי "מן הראוי להזכיר מושכלות יסוד באשר לבעל התפקיד, מעמדו ואחריותו", והזכירה לנס, שפלר וברגרזון שכל אחד מהם משמש כ"ידו הארוכה של בית המשפט" וחב בחובות אמון, זהירות ותום לב. "חובת האמון מחייבת אותם לפעול למען כל הנושים ולתת להם גילוי מלא", כתבה. "למרבה הצער, התנהלות בעלי התפקיד בתיק זה אינה עולה בקנה אחד עם חובותיהם המיוחדים לפעול בזהירות, בתום לב ובאמון. חובת האמון מחייבת, כאמור, גילוי מלא ומפורט. במקרה שלפניי, ההסדר המוצע מגלה טפח ומכסה טפחיים".

"לספק לנושים סכומים, לא אחוזים"

בנוסף לביקורת החריפה שנמתחה על תפקודם של נס, לפלר וברגרזון, קבעה השופטת שנפלה שורה ארוכה של פגמים בהתנהלות בעלי התפקיד: בכך שלא טרחו לשלוח הודעות לנושים הרגילים על האסיפה אלא הסתפקו במודעה לקונית בעיתון, בכך שבניגוד להחלטתה המפורשת לא נתנו לנושים סקירה שתבהיר להם מדוע פז מקבלת חלק מקופת הפירוק על אף שתביעת החוב שלה כלל לא הוכרעה ובכך שאפשרו לנושים להצביע מראש ובאמצעות הפקס.

בסופו של דבר הורתה השופטת אגמון־גונן לבעלי התפקיד לבחור אם להכריע סוף סוף בתביעת החוב של פז, או לנסות בכל זאת לאשר את הסדר הפשרה "המשופר" מול פז, אבל זאת רק בתנאי שהנושים ייחשפו למלוא החומר והמידע בעניין ההחזר שצפויה פז לקבל.

במצב כזה, קבעה השופטת, על בעלי התפקיד לשלוח לכל הנושים שורה של מסמכים ובהם החלטתה מאוגוסט לפסול את ההסדר, פירוט של התשלומים שצפויה פז לקבל, כשהפעם מבהירה השופטת שיש לפרט "סכומים בפועל ולא אחוזים", פירוט של כל הנימוקים שהובילו את בעלי התפקיד להימנע מלבדוק את תביעת החוב של פז ומסמכים נוספים.

"לא יינתנו עוד דחיות"

השופטת אגמון־גונן קבעה עוד, שכל המסמכים הללו יועברו לעיונה בתוך שבעה ימים והקפידה להוסיף שלאור בקשות הדחייה והארכות המועד שביקשו בעלי התפקיד בפעם הקודמת ואף קיבלו, מובהר הפעם מראש ש"לא יינתנו כל דחיות במועדים הללו".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "הכונס הרשמי לומד את החלטת בית המשפט, בוחן את השלכותיה ואת צעדיו בעניין זה, ובמידת הצורך יגיב בפני בית המשפט".

מטעם המפרקים וכונס הנכסים נמסר: "דווקא בשלהי 2013, כאשר אלפי עובדים במשק מפוטרים בשל קריסת חברות ומפעלים – ראוי להעריך את סיפור ההצלחה בהליך ההבראה של בורגר ראנץ׳. אנחנו, כבעלי תפקיד הצלחנו, בעבודה מקצועית וקשה, למנוע את קריסת החברה ואת פליטתם של כ- 800 עובדים לשוק האבטלה. אין ספק שמדובר באחד מסיפורי ההצלחה של השנים האחרונות, מהלך שאנו גאים על כך שיכולנו לתרום תרומה צנועה אך חשובה למניעת פיטוריהם של עובדים רבים. על הפרטים - נגיב לבית המשפט עצמו".