אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ארה"ב מנסה להרוג הסכם בינלאומי להבטחת פרטיות ברשת

דו"ח טכנולוגי

ארה"ב מנסה להרוג הסכם בינלאומי להבטחת פרטיות ברשת

ממשל אובמה מטרפד את מאמצי ברזיל, גרמניה ואחרות להפוך פרטיות לזכות אדם, האם התמקדות בחיים שבמדיה חברתית היא סוג של הגירה, טרול פטנטים מקבל את שמגיע לו ומחיר הזהויות הגנובות ירד ל-25 דולר

24.11.2013, 14:59 | יוסי גורביץ

אנחנו רוצים להמשיך לרגל

הסערה סביב פרשת הריגול של ה-NSA נגד כל העולם ואשתו (וכל מי שאשתו אי פעם הכירה. או דיברה איתו. או שהם נשענו על אותו המעקה בתחנה מרכזית) לא שוככת. ברזיל וגרמניה, שמובילות את מחנה הנפגעים מהריגול חסר הרסן של ארה"ב, יוזמות שינוי לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות (שמוכרת בלשון הדיפלומטים כ-ICCPR).

על פי התיקונים של גרמניה וברזיל, מעקב בינלאומי ואיסוף מסיבי של תשדורות, מידע אישי ומטא-דאטה יהפכו מעתה להפרה של זכויות אדם בסיסיות. ללא שום הכרזה רשמית, הממשל האמריקאי מנהל מלחמה חשאית כנגד התיקון הזה.

ארה"ב רוצה להמשיך לנטר את הגלישה שלכם, צילום: shutterstock ארה"ב רוצה להמשיך לנטר את הגלישה שלכם | צילום: shutterstock ארה"ב רוצה להמשיך לנטר את הגלישה שלכם, צילום: shutterstock

במסמך שנשלח לדיפלומטים אמריקאים ובעלי בריתם ברחבי העולם, ארה"ב ממליצה בכל תוקף אפשרי לדחות את ההצעה הברזילו-גרמנית, ובמקומה לכתוב פשוט שאיסוף כזה אסור בתחומי מדינות - אבל לא ביניהן. במילים אחרות, ארה"ב רוצה לשמור על "מדינת המעקב" שלה בשלמותה.

כמובן, ארה"ב טוענת שהיא אוספת את כל המידע של כולנו כדי לשמור עלינו בטוחים מטרוריסטים, אבל בפועל א. אין שום ראיות לכך שזה עובד וב. אין שום הוכחה לכך שהמידע הזה סייע אי פעם למישהו שאיננו אמריקאי. בקצב הזה, הגיע הזמן לתהות מתי העולם יתחיל להתייחס לארה"ב כאל rogue nation, "אומה סוררת". 

מהגרים פנימה

בארה"ב מתחילים להבין שאחרי עשורים ארוכים של פריחה כלכלית, הדור הקרוב יהיה הדור הראשון שירוויח פחות משהרוויחו הוריו. במקום להתקומם ולהאשים את התאגידים והממשלות, בוחרים אנשים בהגירה.

פעם ההגירה האמריקאית היתה למקום אחר ביבשת, אבל אין יותר ספר, אין מערב שאפשר ליישב. אז ההגירה היא מסוג אחר, מה שגרמנים בשנות השלושים והארבעים כינו "הגירה פנימית": אתה איפה שאתה, אבל הפנימיות שלך היא במקום אחר. לגרמנים ההם זה לא כל כך עבד.

הענן, אומר לנו Wired, מאפשר לנו לבנות קהילות חדשות, וירטואליות, שמנותקות מהקהילות שבהן אנחנו חיים באמת. לעבדכם הנאמן יש מערכות יחסים מוצלחות הרבה יותר עם כל מיני אנשים שהוא פגש דרך הרשת מאשר, למשל, עם השכן מהדלת ממול. אני שומע את החתול שלו מיילל מדי פעם, וזה בדרך כלל מעיד שהאיש חזר הביתה; אבל איך קוראים לו, מה הוא עושה, אין לי מושג.

אזרח מדינת פייסבוק אזרח מדינת פייסבוק אזרח מדינת פייסבוק

כולנו מהגרים למקומות אחרים. רובנו עוברים דרך פייסבוק, מעין סוכנות השמה למהגרים שבה כולם צריכים להיראות מוצלחים וחייכנים כל הזמן. כמעט כל אחד מחובר לקהילה מקוונת כלשהי, בדרך כלל על פי תחומי עניין. ומדי פעם אנחנו נפגשים עם האנשים האלה, כדי לתת ממשות למילים.

ב-Wired תוהים, ופה הם חורגים עמוק לתחום הדמיון, האם אנשים שמוצאים זה את זה דרך הרשת לא יתחילו בסופו של דבר לבנות לעצמם מקומות מגורים משותפים. התשובה היא לא - והסיבה לכך היא שבמידה ניכרת הרשת היא האופיום להמונים של ימינו.

היא מפתה אותך להאמין שלייק הוא אקט פוליטי. מי שמוותר על הקהילה שבה הוא חי כדי לבנות קהילה וירטואלית ויתר על משהו, אבל לא קיבל משהו שווה ערך. למשל, הלייק מוצג כתחליף לפעולה פוליטית. הרשת היא בסופו של דבר עוד אמצעי שליטה: כלי הבידור האולטימטיבי, זה שמאפשר לך לקבל בדיוק את סוג הבידור שאתה צריך ישירות אליך. הצורך לצאת החוצה, אלא אם כדי לעבוד, יורד.

אז כן, אפשר ליצור התאגדויות פוליטיות ברשת, כל זמן שזוכרים שמה שחשוב הוא לא הרשת אלא המדינה, העיר, השכונה שבה אתה חי. ברגע שהרשת הופכת למרכז של ההתאגדות הזו, ולא פשוט כלי לישום שלה, אז הקסם שלה - הקסם של איש החול, הקסם שמרדים, הקסם שמשאיר אותך מול המסך - כבר יהרוג כל משהו מהפכני שתכננת. 

והגירות פנימיות, כאמור, לא נגמרות טוב.

אל המטרה, אש!

לפני כחודשיים דיווחנו על אירוע חדשני בתחום טרוליות הפטנטים: טרול בשם LumenView דרש פרוטקשן מחברה אחרת, FindTheBest. זו לא רק שלא הסכימה לשלם, היא הלכה לבית המשפט. במקביל, הגישה תלונה נגד לומן על הפרת חוקי RICO - קרי החוקים המיועדים למאבק בפשיעה המאורגנת, ספציפית בתחום הסחיטה. 

בסוף השבוע רשמה FindTheBest נצחון ראשון וחשוב: אחרי שחברת LumenView ניסתה להוציא ללא הצלחה צו איסור פרסום על הפרשה, השופטת נכנסה באמ-אמא שלה. היא מצאה שה"פטנט" של לומן הוא בסך הכל שידוך ישן ורע: הוא משדך בין עובדים ומקומות עבודה ובין קולג'ים וסטודנטים לעתיד. "אין כאן שום דבר חדשני", כתבה השופטת, "שדכנים עושים את זה במשך אלפי שנים". בהתאם, היא ביטלה את הפטנט של לומן.

שוחטים את הטרול שוחטים את הטרול שוחטים את הטרול

לא רע, לא רע בכלל. לומן נמנעה מתגובה עד כה, מה שלא אומר שהיא לא תערער. עכשיו מגיע השלב המאתגר באמת: לשכנע את התביעה הפדרלית שטרול פטנטים עונה על ההגדרה המשפטית של סחיטה באיומים. האקלים הציבורי דווקא בעד. נעדכן.

הפנטזיה של שמידט

אריק שמידט, היו"ר של גוגל, הוא אחד הטכנו-אוטופיסטים הבולטים בסביבה. מצד אחד, בלי התפיסה הזו שלו כנראה שלא היינו רואים את פרוייקט המכוניות האוטונומיות של גוגל – שאם יצליח, ישנה את עולם התחבורה במידה שלא נראתה כמוה לפחות חצי מאה. אבל מצד שני, הוא מדי פעם מדבר שטויות מדהימות.

בסוף השבוע, קיבלנו את הצד השני של המשוואה. שמידט אמר שהתפתחות בתחום ההצפנה אומרת שתוך כעשור, "ניתן יהיה לסיים את הצנזורה הממשלתית על ידי הצפנה". וואלה.

אריק שמידט, יו"ר גוגל, צילום: בלומברג אריק שמידט, יו"ר גוגל | צילום: בלומברג אריק שמידט, יו"ר גוגל, צילום: בלומברג

אם שמידט חושב שה-NSA תפסיק לרגל אחרי אנשים רק בגלל שהם מצפינים מידע, הוא שוכח שהמטרה הראשונית של הסוכנות הזו היא פיצוח הצפנה. אז כן, תהיה לה הרבה יותר עבודה והיא תצטרך לעבוד קשה יותר, אבל היא לא תפסיק לעשות את מה שהיא עושה.

ומילא ה-NSA. לה בינתיים אין גולאגים. מישהו חושב שממשלות דיקטטוריות כמו אלה של סין תקבלנה בהבנה את זה שהמשתמשים שלהן עוקפים את הצנזורה שלהן, הן באמצעות עקיפת חומת האש הגדולה הן באמצעות הצפנה? סביר הרבה יותר שהמשתמש יקבל ביקור מנומס מהמשטרה החשאית שתבקש ממנו להפסיק, תוך שהיא מציינת באדיבות שהיא יודעת איפה הוא גר ולאיזה גן הילדים שלו הולכים. 

הדרך להתגבר על עריצות היא לא לפתח כלי הצפנה מוצלחים יותר; כי אם לחסל את העריצות.

קצרצרים

1. חדשות טובות או רעות, תלוי במקום שבו אתם עומדים: כנופיות הפשע המקוון הצליחו לגנוב כל כך הרבה זהויות של אמריקאים, שנרשמה רוויה בשוק וכעת ניתן לרכוש זהות גנובה ב-25 דולר בלבד. תמורת הסכום הזה תקבלו שם, כתובת דואר, מספרי טלפון, כתובת מייל, תאריך לידה, פרטי בנק ופרטי ביטוח לאומי. בחדשות רעות אחרות, הסחיטה המקוונת של Cryptolock, הכלי שמשתלט על המחשב שלכם ומחזיר לכם שליטה עליו רק אחרי שתשלמו שוחד, עובדת. זה אומר שנראה הרבה יותר מזה בעתיד. 

איומי הפריצה וגניבת הזהות מחריפים איומי הפריצה וגניבת הזהות מחריפים איומי הפריצה וגניבת הזהות מחריפים

2. לרשת עלה סרטון, באיכות שגרועה יותר מסרטוני המחתרת של בן לאדן, שבו נשמע מנכ"ל אפל טים קוק אומר שאם אתם שומעים משהו או רואים משהו שלא עומד בתקנים של אפל, אנא דווחו על כך לחברה והיא תטפל בזה בהקדם. מסיבות שטרם הובהרו, אפל עושה מאמצים ניכרים להסיר את הסרטון מהרשת. הוא עלה לראשונה לאתר מעריצי אפל 9to5Mac ועקב לחץ של החברה הוסר משם. עכשיו הוא עלה לגוקר, ומשם יהיה קשה יותר להסיר אותו. יתכן שמדובר בסרטון מיועד לעובדי סדנאות היזע שלה באסיה - אותן מתאמצת החברה למחוק מזכרונם של לקוחותיה. 

3. צלם עיתונות, דניאל מורל, יצא למלחמה וניצח: הוא תבע שתי חברות - גטי וסוכנות הידיעות הצרפתית, על כך שהעתיקו מטוויטר את התמונות שצילם בהאיטי אחרי רעידת האדמה שם, והשתמשו בהן ללא הסכמתו וללא פיצוי. שתי הסוכנויות ניסו לטעון שאם אתה מעלה תמונה ברשת, אתה מאבד את הזכויות עליה. חבר המושבעים אמר מה הוא חושב על הטיעון העלוב הזה כשקנס אותן ב-1.2 מיליון דולר. ככה עושים את זה. צריך להכות את התאגידים שפושטים את עורנו במקום שבאמת כואב להם: הכיס. 

4. אחד התרגילים המלוכלכים ברשת הוא נסיון להורדת תוכן בטענה שהוא מפר זכויות יוצרים, בהתאם לחוק זכויות היוצרים הידוע לשמצה של ארה"ב, ה-DMCA. מי שמעלה את הטענה לא צריך להוכיח אותה; החזקה היא שאם הוא אומר שהוא מגיש אותה בתום לב, יש קודם כל לציית ורק אחר כך לבדוק. תאגידי תוכן כבר הודו שהם ביקשו להוריד תוכן שלא שייך להם. החברה שמפעילה את וורדפרס, Automattic, החליטה שנמאס לה מהמשחק הזה והיא תובעת שני לוזרים שהחליטו לסתום פיות על ידי הפעלת ה-DMCA.  

5. טוויטר, אחת מחברות המידע הבודדות שלא שיתפו פעולה עם חגיגת הריגול של ה-NSA, החליטה להקשות על מסחטת המידע שלה עוד קצת. היא הודיעה שהיא מגבירה את מאמצי ההצפנה שלה, כך שגם אם ה-NSA (או, כפי שהיא מכנה אותה בחביבות, "האויב", the adversary) תצליח לשים יד על התוכן של המשתמשים, תהיה לה חתיכת עבודה להבין מה כתוב שם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות